רצים מהבית: נפרדות מהכתר
הפרק הרביעי של המירוץ למיליון מאחורינו ועימו גם ההדחה הראשונה לעונה. הזוג שרץ מהבית בטוח שנעשה צדק פואטי, משוכנע שיש אחוות מוניות בדרום אפריקה, מותש מהקמפיין האשדודי וקצת מאוכזב מהעריכה. העיקר שהפרומו לפרק הבא נראה מבטיח
נו באמת! אין צורך לשלוף את הממחטות ולא צריך ללכת לרופא לקבל מרשם לפרוזאק, הרי לשם זה התכנסנו. כי במירוץ, כמו במירוץ, מישהו צריך לעוף הביתה. ולמען האמת, בהדחה של לירן וילנה יש מידה ניכרת של צדק פואטי. כי בסופו של דבר, התחרות הייתה בינן לבין חנה ומרגלית, הזוג שסבל פעמיים מה"ג'נטלמניות" של מלכות היופי, ובדיוק כמו שילנה אמרה "אלוהים מסתכל עלינו מלמעלה ואומר די".
לזכותן ייאמר שכראוי לזוג מלכותי, הן נפרדו מאיתנו בפאסון, כשהן רצות לעבר רז מאירמן ב"סלואו-מושן" דרמטי כשבידן תיק לקה שחורה אופנתי וכשהן לבושות בגרביונים שחורים מחטבים. גבירותי ורבותי, קבלו את הוד מלכותן בהופעה אחרונה בהחלט.
אין ספק שהפרק של אתמול לא היה קל לעיכול, אך נקודת אור אחת שעודדה את רוחנו הייתה הזוגיות המלבלבת של אלן וענבל. טוב, אולי לא בדיוק זוגיות, אבל אחרי השיעור שקיבלנו מהם בקללות, צעקות וגידופים הדדיים, גם מחווה רומנטית בדמות אכילת ביס מלחי של כבש זה משהו.
אולי זו העריכה שהציגה מציאות אחרת, אבל לפחות לנו נראה שהפרק הזה נוטע תקווה שענבל תזכה לבסוף ב"רופא האמריקאי החתיך שכל אמא רוצה". נראה גם שההפקה עלתה פה על סטארט-אפ מבטיח – במקום
מצד שני, מאור ואשר, שהזוגיות ביניהם תמיד מלבלבת, מתחילים קצת להתיש אותנו. נכון שהם מצחיקים, נכון שהם לוקחים הכל באיזי ונכון שהם תותחים שהצליחו לסיים במקום השביעי המכובד, אבל אם עוד פעם אחת נשמע שהם הגיעו מאשדוד אנחנו נביים התקף אסטמה ונפרוש מהמירוץ (ילנה מותק, לא שכחנו).
זוגתה של אליענה לא הפסיקה למרר בבכי על הכל ולהפוך את הפרק לטלנובלה. היא בכתה על החול הטובעני (שלפחות דרך מקלט הטלויזיה נראה לנו כמו לא יותר מארגז חול בגן שעשועים), על הגעגועים לילדיה (שכנראה היו מצליחים יותר טוב ממנה בארגז החול), על ה"תאונה הטרגית" של הפרטנרית (אליענה בסך הכל הקשיבה לפרסומות בגלגל"צ ועצרה להתרעננות) ועל זה שהיא הייתה בטוחה שהן אחרונות (מעניין כי בבדיקה האחרונה שערכנו גילינו שאחרי המקום החמישי מגיע המקום השישי, לא העשירי). באורח פלא, דווקא אכילת הכבש עברה ללא דמעות. אכן, משתלם להיות מרוקאית.
1. שחנה רשמה את אחת התוצאות המהירות במסלול הפורמולה 1. ואנחנו אומרים: שומאכר, תחזור מהפרישה. יש לך יריבה חדשה.
2. שמאיה הצמחונית עברה את משימת ראש הכבש בהצלחה, בעוד בן זוגה עמיחי הקיא את נשמתו. ואנחנו אומרים: את צמחונית כמו שהדס וענבל בלונדיניות מלידה.
3. שבכל פעם שהקיבוצניקיות מופיעות על המסך, מתלווה אליהן מוזיקת קרקס משעשעת. ואנחנו אומרים: הפקה יקרה, מה תעשו אם צוות צ'יקי צ'יק יודח? מי ישמש לכם בנישת הליצנים? ולמה שלא תתחילו להשמיע את השיר "קזבלן" בכל משימה של שי-גיא?
4. שאחוות נהגי המוניות נקמה בהדס וענבל, גרמה להם להתעכב ואפשרה למאור ואשר לעקוף אותן. ואנחנו אומרים: הדס, כנראה שלא הוצאת מספיק כסף מהחזייה.
אחרי שבשבוע שעבר שיבחנו את ההפקה, הפעם היא זו שמקבלת אפס צ'יקי צ'יק ותופסת את עמדת האכזבה של הפרק. ולמה? בעיקר בגלל שסיימנו את הצפייה בפרק עם תחושת החמצה. לנו זה נראה כאילו ההפקה הבינה שצריך כבר לעזוב את דרום אפריקה (באמת הגיע הזמן) ודחסה בשעה וחצי את כל החומר שנשאר. התוצאה, מה לעשות, היא לא משהו.
וחוץ מזה, אל תזלזלו באינטליגנציה שלנו- לא נסתר מעניינו הניסיון ליצור מתח בצורה מלאכותית ע"י מעבר חד בין הזוגות במטרה לבלבל אותנו לגבי המיקום שלהם. המירוץ מותח באופן טבעי, אין צורך להוסיף לזה גם תרגילי עריכה זולים. דוגרי, נהנינו יותר לצפות בפרומו לפרק הבא מאשר בפרק עצמו.
ולסיום, תרגיל הכבש הנלוז. עבורנו, אלה שרצים מהבית, צפייה בתוכנית כוללת גם ארוחת ערב מול המקלט. אין ספק שמראות הסמיילי המדמם (מי הפסיכי שהגה את השם הזה?) לא הולכים טוב עם ירקות בתנור.
1. "איזה גרעפסים של כבש יהיו לי" - שי-גיא מתאמנים בשיח קולינארי-תרבותי לקראת העונה החדשה של "קרב סכינים".
2. "מה שעשינו היום זה עבודה שאפריקאים עושים" - ילנה האירופאית חוצה את הגבול הדק בין הזדהות לגזענות.
3. "תקרא את ה-CLUE מאמי" - מיה במשבר זהות.
5. "אם היינו נשארות, היינו מגיעות הרבה יותר רחוק" - ילנה מפספסת את הקונספט מאחורי המירוץ למיליון.
6. "בלי שומן, בלי שומן" - לענבל יש דרישות מיוחדות מהטבח האפריקני.
7. "כיכר נלסון מנדלה, זה כמו כיכר רבין אצלנו" - ילנה, בעוד ציטוט מבריק לפני הפרידה (מה? גם מנדלה נרצח?).
נא להמתין לטעינת התגובות
