בשבחי הנוסטלגיה: Parallel lines של בלונדי
האלבום השלישי של בלונדי העמיד את הלהקה על במת ההצלחה העולמית והפך את דבי הארי לאייקון נשי. השנה חוגגת בלונדי 30 שנה ליציאתו של האלבום ומגיעה להופעה גם אצלנו, בישראל
היא עוברת לניו יורק והופכת למלצרית, לא מקצוע זוהר, אבל אם את ממלצרת בבית הקפה הנכון, היא חושבת לעצמה, תפגשי שם את כל האנשים הזוהרים. ובכל זאת, היא מחליטה שלהיות מלצרית זה טוב ויפה אבל היא הגיעה לניו יורק עם חלום.
היא מקימה להקת רוק, "The Stilettos", מגבשת סביבה קבוצה של מוזיקאים צעירים עם חזון ומתחילה להופיע במועדונים קטנים. אבל כמו בכל סיפור טוב, הלהקה שלה מתפרקת והיא נשארת עם החלומות הגדולים. היא יודעת שנועדה לעמוד במרכז הבמה, לשיר שירים שיזכרו גם בעוד שלושים שנה.
נקודת הזמן בה הופכת הבלונדינית, דבי הארי שמה, לבלונדי, היא שנת 1974. הארי, שנולדה ב-1945 בפלורידה, מצטרפת לגיטריסט כריס סטיין, למתופף קלמנט ברק, לבסיסט גארי וולנטיין ולקלידן ג'יימס דסטרי. ב-1976 ההרכב החדש מוציא את "Blondie", אלבומו הראשון ובדרך מוחלף וולנטיין בפרנק אינפנטה.
הכריזמה והקול הגדול של הארי בשילוב עם מוזיקה חדשנית המתוחזקת
"Plastic letters", האלבום השני של בלונדי יוצא בשנת 1977 ונייג'ל האריסון מצטרף ללהקה כבסיסט. בלונדי משיגה הצלחה גדולה באנגליה עם "Denis", גרסת כיסוי ללהיט של Randy and the rainbows משנת 1963.
בתקופה בה הפאנק שולט ברחובות לונדון, בלונדי הופכת לאטרקציה עבור האנגלים, המפיק והכותב האנגלי מייק צ'פמן לוקח על עצמו להפיק את האלבום השלישי של בלונדי, "Parallel lines" שיהפוך את הלהקה באופן רשמי לכזו שנשארת בצמרת העולמית של עולם המוזיקה.
מייק צ'פמן הפך את בלונדי מלהקת ניו ווייב ניסיונית ללהקת פופ, "Picture this", הסינגל הראשון שיצא מתוך "Parallel lines" הוא שיר פופי מובהק שמנצח בזכות הווקאליות הכריזמתית של הארי.
הארי שעומדת במרכז הבמה ותופסת בידיים גדולות את אור הזרקורים שמכוון אליה מוכיחה שמעבר למתקתקות הפופית של המילים מסתתרת פה אישיות שקשה להתעלם ממנה. היא מצליחה למכור את בלונדי לבריטים ולשאר העולם. השיר מגיע למקום מכובד במצעדי הפזמונים באנגליה ואליו מצטרף גם "Hanging on the telephone", השיר שפותח את האלבום.
יהיה זה דווקא הדיסקו שיהפוך את דבי הארי לכוכבת, "Heart of Glass", השיר השלישי שמגיע לתחנות הרדיו באנגליה, נכתב על ידי כריס סטיין, שבינתיים הופך גם לבן זוגה של הארי. השיר מגיע ישירות למקום הראשון באנגליה ובארצות הברית.
עדת מעריצים מתקבצת סביב הכוכבת שחולשת על הבמות בסיבוב הופעות רחב. הלהיט הבא הוא "One way or another" שמשקף יותר מכל את הערבוביה הסגנונית המנצחת שבלונדי מנסה להציג לעולם - עם עבודת בסיסטים משכנעת, מקצב פופי ומילים שנוגעות בלב כל בחורה שיכורה מול מכונת קריוקי, בלונדי הופכים סופסוף לכוכבים.
הגיוון המוזיקלי של בלונדי ניכר בעיקר בשיר "Fade away and rediate", שמתחיל כמו בלדת רוק והופך ליצירה פופית מתוחכמת, פה הקול של הארי חזק ושתלטן, בדיוק כמו שמצופה ממנה. הגיטרות מנסרות ברקע בדיוק במינון הנכון.
הסקס אפיל של הארי פועל בדיוק המירבי ב"Pretty baby", שיר פופ מושלם, נגיעות שנות החמישים והשישים שמתוחזקות במרירות ווקאליות שמעלימה את המתיקות המיותרת.
"Eat to the beat" הוא האלבום הבא של בלונדי ומתוכו יוצא אל הרדיו להיט שיקבע את הארי כסמל סקס ואייקון נשי. "Atomic" שיוצא אל הרדיו בשנת 1980 הופך ללהיט השלישי שבלונדי מחדירים אל ראש המצעד הבריטי.
"Call me", שיר הנושא מתוך פסקול הסרט אמריקן ג'יגולו, מגיע לראש המצעדים בארצות הברית ומכין את הקרקע לאלבום החמישי של בלונדי, "Autoamerican", שמוכיח שבלונדי יודעים לעשות אפילו רגאיי ("The tide is high") וגם ראפ ("Rapture").
ב-1981 לוקחים חברי בלונדי מנוחה מההרכב האקלקטי שיצרו. כל אחד מהם עובד על פרוייקט סולו משלו. דבי הארי מוציאה את "kookoo", אלבום הסולו שלה שקוצר ביקורות מהללות. זו תהיה נקודת מפנה בחיי הלהקה. מצבו הבריאותי הרעוע של כריס סטיין והאלבום השישי של הלהקה, "The hunter" שלא מצליח כמו קודמיו, מביאים לפירוק הלהקה בשנת 1982.
הארי נותרת ליד בן זוגה ומטפלת בו, במקביל היא מנסה לטפח קריירת סולו שלא מטפסת. במשך 16 שנה הלהקה שומרת על שתיקה ונדמה שהיא נותרת דוממת בפנתאון הלהקות ששגשגו ואז נעלמו אל בין הצללים.
ב-1998 חברי הלהקה המקוריים מחליטים להתאחד למסע הופעות באירופה. במקביל הם מוציאים את "No Exit" והלהיט "מריה" מציג את בלונדי הבוגרת, המגובשת, ששרדה הצלחות וכשלונות, לדור החדש. בשנת 2006 חוגגת בלונדי 30 שנה כשהיא נכנסת להיכל התהילה של הרוקנרול וחוגגת את ההשג עם "Greatest hits: sound and vision" שאוסף בתוכו את כל הלהיטים הגדולים של הלהקה.
"Paraller lines", האלבום שהביא את בלונדי אל הזירה הבינלאומית, הוא יצירה שרלוונטית גם לימינו אלה בזכות הפופ המתוחכם והמרץ הגדול של סולניתה. ב-3 ביולי, במסגרת סיבוב ההופעות שחוגג את שלושה העשורים שעברו מאז יצא האלבום, תגיע בלונדי לאמפיפארק רעננה.
נא להמתין לטעינת התגובות
