מדף הספרים של מאשה צור-גלוזמן
מאשה צור-גלוזמן קוראת כל שבוע לפחות שלושה ספרים ועל חלק מהם היא גם כותבת. ברשימת עשרת הספרים הנבחרים בספרייה של צור-גלוזמן מופיעים ספרים אהובים שהיא קראה עד גיל עשר והם עדיין איתה
אחד הדברים שתרמו לתחושה כי הייתה לי ילדות מאושרת, למרות כמה אי נעימויות הכרחיות, הייתה העובדה שבורכתי באמא ובסבא שאהבו לקנות לי ספרים. אמי וסבי לא קנו לי ספרים כי הם חשבו שחשוב שילדים יקראו, אלא כי הם רצו לחלוק איתי את עולמם הפנימי, להכניס אותי לעולמות האינסופיים של המילה הכתובה בשל עצם הפלא שבמעשה.
חלק מהספרים לא נכתבו במקורם לילדים, אבל כולם השאירו עליי רושם עז וגרמו לי לחזור אליהם שוב ושוב במשך השנים ולקבל פרספקטיבות חדשות על מה שהם מספרים ועל עצמי. לספרות טובה לא צריכה להיות שום מטרה אחרת, בעיניי, מלבד להיות כזו, אלא שמעצם טבעה יש לה השפעות מרחיקות לכת על נפש האדם המתבשם ממנה.
עלובי החיים - ויקטור הוגו
אחד הספרים הראשונים שקיבלתי לקרוא, בגיל שמונה בערך, היה "קוזט", שאחריו באו גם שני הכרכים המלאים של "עלובי החיים" מאת ויקטור הוגו. האומללות האנושית; שיאים של פאתוס; עוולות המשטר המלוכני וגאות הרגש של המהפכה; זונות, נוכלים, גנבים, ראשי עיר ומערכת הביוב של פריז - כל אלה הותירו רושם בל יימחה על נפשי הרכה. קטעים שלמים שדילגתי עליהם בגיל שמונה מפאת הכרה במגבלות שכלי, שבו וחזרו בעוצמה חזקה פי כמה כשחזרתי אליהם שנים אחר כך.
שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב) - ג'רום ק' ג'רום
אולי כדי לאזן את עוצמת המהלומה של "עלובי החיים" בגיל שמונה, זמן לא רב אחר כך קיבלתי לידיי את ספרו האלמותי של ג'רום ק' ג'רום, אבי הבטלנות המודרנית. היה זה אחד הספרים הבודדים בחיי שגרמו לי להתפקע מצחוק בקול רם, ועד היום אני חוזרת אליו כשאני רוצה לברוח לשייט פסטורלי על התמזה. שייט שמתובל בהשתכרויות וויסקי, קופסאות שימורים בלתי פתיחות, פכים מההיסטוריה האנגלית המפוארת וסיפורי היפוכונדרייה עירוניים.
רוניה בת השודד - אסטריד לינדגרן
מציאות כל כך שונה, מסתורית ומרתקת גרמה לי לצלול לספר הזה שוב ושוב, לסקנדינביה של ימי הביניים, לשפתה השובבה והנהדרת של אסטריד לינדגרן. חזרתי וקראתי על הילדה האמיצה רוניה שמואסת בחיים המונוטוניים במצודת השודדים של אביה, מורדת בכל החוקים ויוצאת להרפתקת טבע פראית דווקא עם בנו של מנהיג השודדים האויב. הספר כתוב בלי טיפת סכריניות והצטעצעות ולדעתי זהו אחד מספרי הילדים הטובים ביותר שתורגמו אי פעם לעברית.
המלך מתיא הראשון - יאנוש קורצ'אק
אחד הספרים העצובים, החכמים וטובי הלב שנכתבו לילדים, מתוך המודעות המלאה לכך שילדים הם בני אדם לא פחות ממבוגרים, ולעתים קרובות הרבה יותר. סיפורו של המלך בן העשר כתוב במינימליזם לא רגיל ובכנות חסרת תקדים ונותן שיעור בענווה ובמוסר מהדרגה העליונה ביותר, כזה שנטמע בצמתי העצבים בלי שמץ של דידקטיות מעצבנת, אלא עם המון חום, חמלה והכרה מפוקחת בכבלי המציאות.
בוני בת העשירים, הנדיבה והאמיצה, מאמצת את דודניתה הענייה, החלושה והמעודנת סילביה באחוזת הוריה ההדורה. אלא שהמחנכת המרושעת גורמת לדחיקתן של הילדות מביתן תוך ניצול היעדר הוריה של בוני ורוקמת קנוניה רבתי להשתלטות מוחלטת על הנכסים. אחרי מסע נדודים והתקוממות הכל נגמר בטוב, בעזרתו האדיבה של נער עני שהוא גם צייר מוכשר. כל המרכיבים הדרושים לרקיחת ספר הרפתקאות לילדים מהזן המשובח ביותר נמצאים בספר הזה - פנימייה גועלית, בת מנוולת של מנהלת הפנימייה, משרתת נאמנה האמונה על הכנת קקאו משובח ועוד ועוד. תענוג צרוף.
מפרשי ארגמן – אלכסנדר גרין
הספר הוא מעשייה יפהפייה ואפופת קסם זר, על הנערה החולמנית אסול, בתו של יורד ים מופנם, ועל הנער הגאה והאצילי גריי, שגדל להיות רב חובל. זהו גם ספר על הנסיבות הבלתי מתקבלות על הדעת שאיחדו אותם באהבה נדירה בניגוד לכל הדעות הקדומות של תושבי הכפר צרי העין. במהדורה של סדרת כתרי מצורף גם הסיפור "שרשרת הזהב" של אותו הסופר. זהו סיפור בעל יופי מוזר ומטריד, המתרחש בחופים משונים ורחוקים ומתובל בסיפורי עושר אגדי ובעצבות בלתי נתפסת.
בּים הלבן - האוזן השחורה - גבריל טרויפולסקי
זהו הספר היחיד ברשימה שהייתי מהססת לתת לבתי, שכן כשקראתי אותו בגיל תשע בערך, סיימתי אותו באבחות בכי עזות ובאי אמון מוחלט שספר יכול להיגמר בחוסר צדק שכזה. זהו סיפורו של כלב הציד בּים, שפגם קטן מונע ממנו להיות הכלב הגזעי שנועד להיות על פי שושלת היוחסין שלו. אלא שלבעליו, הצייד הפילוסוף, התשוש נפשית וחולה הלב, זה לא משנה.
מחלת לב ושורה
חבורת חצות - ג'ון מייספילד
זהו אחד הספרים האהובים עליי בכל הזמנים, ואחד הנדירים שנשמרו אצלי בעותק המקורי שקיבלתי מסבא כשנסענו לחופשה בנהרייה. ספרו של משורר החצר האנגלי ג'ון מייספילד, שכיום שמו נשכח כמעט לגמרי, הוא הרפתקת מסתורין מושלמת, המשלבת מסורות כישוף אנגלי עתיק עם מציאות ויקטוריאנית מלאת פרטים משובבי נפש. גם כאן יש מחנכת מרושעת הזוממת להשתלט על האחוזה, וגם כאן יש ילד סקרן וחקרן, בשם קיי, העורך היכרות עם מבריחים ושודדים, תמונות מדברות ויורדי ים ממאות שעברו, חפצי קסם רבי עוצמה ופתחים חלומיים למציאויות אחרות.
הסיפור שאינו נגמר - מיכאל אנדה
עזבו אתכם מהסרט. כן, כולנו אהבנו אותו בילדות והוא היה באמת מתוק, אלא שאין מה להשוות לספר. מיכאל אנדה, שיצר עלילות אפיות בעלות גוון פילוסופי עמוק (גם ב"מומו"), תופס את הקורא על ידי בניית סיפור נהדר, המזגזג בין המציאות היומיומית הקודרת של בסטיאן, גיבור הספר, ובין העולם פרוע הדמיון של ממלכת פנטזיה, המאכלסת את הספר שבסטיאן עצמו קורא. אנדה תופס ולא משחרר עד שהקורא לפות היטב בחרך הצר שבין מציאות, חלום ושקר, וכשהקורא מגיח סוף סוף לעולמו האמיתי, הוא יודע שלעולם לא יהיה יותר האדם שהיה קודם.
סדרת אן מאבונלי - ל.מ. מונטגומרי
היא ג'ינג'ית ואני ג'ינג'ית. היא יתומה ואני לא. היא פעלתנית ואמיצה ואני לא. אבל היא גם חולמנית וחובבת נלהבת של יופי. גם אני. אף כי הסדרה נחשבת כספר לבנות מעניין לגלות כי מארק טווין, מחבר "טום סוייר" ו"הקלברי פין", כתב לסופרת לוסי מוד מונטגומרי, כי לדעתו אן היא "גיבורת הילדים המקסימה ביותר מאז אליס האלמותית". לנפשה העצמאית והגאה של אן, בשילוב עם מנהגי הסביבה השמרנית בה גדלה, הייתה השפעה רבה על תפיסת עולמי כשגדלתי.
לאורך התבגרותי שבתי וחזרתי לשלושת הכרכים הירקרקים, המאוירים על ידי כריסטינה קדמון, קרן השמש הוויזואלית של ילדותי. עם השנים נוספו שני כרכים נוספים שאותם כמובן רכשתי וקראתי בתאווה. אני עדיין מחכה לכרך השישי והאחרון, החותם את סיפורה של הבחורה הג'ינג'ית הקנדית, שהייתה מקור לנחמה ברגעים בהן הילדות המאושרת התקדרה על ידי אי הנעימויות ההכרחיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
