מוזיקה עושה שלום - ג'ורדי סאבאל ויאיר דלאל
אתמול התקיים החלק הראשון של המופע המשותף למוזיקאים ג'ורדי סאבאל ויאיר דלאל "ירושלים - עיר השלום של מעלה ומטה". 40 הנגנים שעל הבמה ביצעו יצירה מונומנטאלית שניסתה להציג את סיפורה של ירושלים בצלילים ובקולות, מעין מסע מוזיקלי ארכיאולוגי שהפך לחוויה רוחנית
יאיר דלאל. צילום ארכיון
40 אנשים מילאו את הבמה. הם ניגנו בשופרות ובקרנות, בתופים בפעמונים, בחמת חלילים ובלאוטה. בצד ישב איש לבוש שחורים, זקנו לבן ומשקפיים קטנים על אפו. הוא ניגן בויולה ולירה ורבאב. ג'ורדי סאבאל. לפניו, לבוש לבן ושערו המאפיר אסוף לקוקו נצחי גדול, ישב יאיר דלאל שותפו לערב וניגן בעוד. מאחוריהם התחבאה רוב הערב רעייתו של סאבאל, מונטסרה פיגראס הדיווה גדולה של השירה העתיקה.
ואז כבה האור באולם. רק נר אחד בודד האיר את הבמה באור קלוש. בתוך האפלה נשמע קולו של חזן, קול מוקלט מ-1950 מתפלל בתפילת אל מלא רחמים לזכר הנספים באושוויץ.
הרגע הזה שבו איש לא ניגן או שר, הרגע הטעון הזה שיכול היה בקלות להרוס את ההופעה כולה, סימל יותר מכל איזה איש חכם ורגיש ועמוק עומד מאחורי הערב הזה.
על הבמה ישב גם אנדרו לורנס קינג, מגדולי המנצחים והמבצעים למוזיקה עתיקה שרק איש כמו סאבאל יכול לגייסו לנגן עבורו בנבל של ימי הביניים ולחייך כל הערב למראה קבוצת אל דרוויש הגלילית שכבשה כליל את הקהל בנגינתה בקאנון, חליל, תופים ובשירה המופלאה שלה. והיה גם מואזין והפייטן ליאור אלמליח הנהדר, ומקהלת הקפלה ריאל מקטלוניה שסאבאל הוא מנהיגה, ולהקת היספריון xxi , ההרכב השני שלו.
וגם מוטלו טורון נגן העוד הטורקי, ורזמיק אמיאן הזמר הארמני המופלא ומנואל פורקנו המשורר הספרדי שקרא בעברית מופלאה טקסטים שכללו בין היתר שיר של עמיחי. כולם יחד שרו וניגנו בכלי נגינה שעל חלקם רק שמעתי ורק בשביל לראות אותם היה שווה לבוא, כלים כמו ציטר וסקבוט ופסלתריון, ביצעו יצירה מונומנטלית שניסתה להציג את סיפורה של ירושלים בצלילים ובקולות, מעין מסע מוזיקלי ארכיאולוגי שאין דרך אחרת לתארו מאשר להתייחס אליו כאל חוויה רוחנית, עם כל הקושי של השימוש בצרוף מילים שכזה.
זה היה ערב מצמרר, מרגש עד דמעות, שהדרך היחידה
לנסות ולתארו היא במילותיו של יאיר גרבוז שאמר לי בהפסקה "פשוט לשתוק ולנגן ואז אולי יהיה שלום". אולי במקום להביא לכאן את טוני בלייר ואת ג'ורג' בוש, צריך לתת לג'ורדי סאבאל ויאיר דלאל לנהל את המזרח התיכון.
הלוואי והיו עושים לדלאל בארץ, חצי מהכבוד שעושים לו בעולם. אין לנו הרבה מוזיקאים כמוהו, אם בכלל. הקהל אתמול ידע להעריך אותו ואת חבריו אבל החיים כאן בדרך כלל, קצת פחות מאירי פנים. אם יתמזל מזלכם ותשיגו כרטיסים, רוצו הערב לאולם קראון לראות את חלקה השני של היצירה - "גלות ספרד". חוויה של פעם בחיים.
ירושלים - העיר לה שתי פנים לשלום, יצירה משותפת של ג'ורדי סאבאל ויאיר דלאל, פסטיבל ישראל. אולם הנרי קראון, תיאטרון ירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
