תרבות נפשי עם פלישתים

ברלין, סקס, יהדות ומוזיאון חי יכולים להיפגש רק במקום אחד – תרבות נפשי עם פלשתים לסופ"ש. איתי מאוטנר ממשיך להמליץ

איתי מאוטנר | 25/1/2007 13:20

השבוע האחרון היה מלא בשכול. הסיפורים הקונקרטיים פחות חשובים, התובנות הרבה יותר. בסופו של דבר, כאשר אנו ניצבים אל מול האמת החדה הידועה מראש הכה כואבת, רובינו מבינים שהחיים שלנו מורכבים

מפיסות קטנות של רגעים מאושרים. הדברים הגדולים, עתירי הכותרות, מתפיידים להם ואנו נותרים עם זיכרונות פיצפונים של התרגשויות. למה שלא תצרפו אל הרשימה שלכם חמישה רגעים שכאלה?

מחול -טטריס, קבוצת המחול של נעה דר

וידאו: טטריס nrgtv

תשכחו את כל שמלעיטים אתכם בשלל הוורסיות של "רוקדים עם כוכבים נולדים" והפנו, בבקשה, את תשומת לבכם אל קבוצת המחול של נעה דר. דר, כוריאוגרפית מנוסה ומוערכת, החליטה בפסטיבל עכו האחרון לשבור את הקונבנציות ותפיסות העולם הבסיסיות של עולם המחול ולהרכיב אותן מחדש. היא חברה לאמנית פלסטית ויחד הן יצרו חוויה שהיא מופע.

הקהל נכנס אל תוך חלל, שאין בו שום דבר שמזכיר במה רגילה. אל מול העיניים מתגלה קונסטרוקציה גדולה שעתידה, אולי, להיות המקום בו יתרחש המופע. בשום מקום לא נראים כסאות. אין מה להסתכל בכרטיס – המקומות לא מסומנים, למעשה הם בכלל לא קיימים. אחד אחד מתבקש הקהל לעמוד על שרפרף קטן, למדוד את הגובה שלו ולגשת אל הקונסטרוקציה הגדולה כשהוא אוחז פלטת עץ בעלת שלוש רגליים נמוכות.

די מהר העסק מתחיל להתבהר. המופע עתיד להתקיים מעליך. אתה, בתור קהל, אמור לעמוד על פלטת העץ הקטנה, לשרבב את הראש לתוך חור מרופד ולחזות במה שעינייך טרם ראו. אף פעם. הרגע בו הקהל נעמד על פלטות העץ שלו ומשרבב את ראשו החוצה לא ייצא לכם מהתודעה במשך הרבה זמן – באחריות.

ואז מתחיל המופע. הרקדנים המיומנים רוקדים סביב הראש שלך. הם קרובים ברמות מפחידות. גם אם תעירו אותי בשתיים בלילה אוכל לתת לכם תיאור מדויק של כל הנימים הקיימים ברגל השמאלית של אחת הרקדניות. אינטימיות היא כנראה לא מילה גסה. אם התעייפתם אתם יכולים רגע להוריד את הראש, לשבת על פלטת העץ ולהביט בעשרות זוגות של רגליים – החברים שלכם למופע הנעים וזזים גם הם. בכלל, טטריס מתקיים בכל כך הרבה מקומות - חלקם הגדול חוץ בימתיים. כמעט לכל מקום אילו תביטו תראו משהו מעניין. מדובר בחגיגה של ממש – כל מה שצריך הוא להגמיש קצת קונבנציות בראש, לקחת נשימה עמוקה וליהנות מהשפע שסביב.

מתי: חמישי ב 20:00 וב 22:00, שישי ב 22:00, שבת ב 20:00 וב 22:00.
איפה: סטודיו קבוצת המחול של נועה דר, רחוב קפלן 6 ת"א, מתחם בית הסופר, הכניסה מהחניון ברחוב לסקוב 13, 03-6954440.

יוצרות: נעה דר ונטי שמיע-עפר
רקדנים: לילי לדין, אורן טישלר, עירד מצליח, עדיה פרשקובסקי , נחשון שטיין, קוראלי לאדאם , שירה רינות

מופע - planning to rock

כבר די הרבה זמן שהרבה מאוד אנשים מערבבים. מערבבים בין תחומים, סגנונות, מחשבות, לאומים, תובנות. כבר כמעט ואין היום מקום לדבר האחד והיחיד, הבודד שנותר כמו שהוא – נקי, מאופיין, עם שתי רגליים על הקרקע. מסביב הכל מעורבב, ממוקסס, נגזר-נחתך ומשובץ שוב לכדי משהו חדש.
היום בערב מגיעה נציגה מכובדת של תחום הערבובים מחו"ל. השם האמיתי שלה הוא ג'אנין רוסטרון אבל היא תסתובב אם היא תשמע ברחוב מישהו צועק את שם הבמה שלה – planning to rock

רוסטרון קוצרת שבחים של מבקרים נחשבים (שמתם לב עד כמה המונח הזה הופך להיות פחות ופחות רלוונטי?!) המשתטחים אפיים ארצה אל מול ההופעה שלה. המיקסוס הבימתי שלה כולל, קודם כל אותה על הבמה. בעברה הבריטי ניגנה רוסטרון על כינור והשפעות הקלאסיות על נגינתה עדיין ניכרות, ברם היא מצליחה להפיק ממנו צלילים שהוא אפילו לא ידע שקיימים בו, חוץ מזה היא שרה במנעד קולי חוצה גבולות והגדרות ומצליחה לייצר מוסיקה שנשמעת כאילו שעמוק באדמה פגשו את טווין פיקס והלכו למסיבת אושר עולצת. המורבידיות מעולם לא נשמעה חיה כל כך.

על הבמה רוסטרון מחליפה תלבושות או לפחות עוטה על עצמה מעין יצירות עיצוביות "מעניינות" ותמיד היא מצוידת במקרן רב עוצמה המקרין על הגוף שלה ועל החלל סביבה וידיאו ארט פרי יצירתה בו היא מרבה לככב. נשמע עמוס? זה כנראה חלק מהקסם. כי בעידן בו כולם מערבבים, סוד העניין הוא, כלל הנראה, לבחור את החומרים הטובים ביותר ולנסות לייצר בלילה בעלת טעם ומרקם חדש לחלוטין.

מתי: חמישי החל מ 22:00
איפה: לבונטין 7 תל אביב

מופע – מוניקה סקס ושייגעצ

לראות מופע של מוניקה סקס זה קצת כמו לחזור לאהובה ישנה. ההיא שמכירה אותך היטב ויודעת שפעם, בימים אחרים והרבה פחות עסוקים, למדת את כל המילים בעל פה, הלבשת על עצמך מניירות רוקיסטיות והבנת איך הסקס של מוניקה משתלב נפלא בסקס אפיל שלך.

מאז, האהובה הישנה כבר התחתנה, הולידה ילדים וממש לא שומרת על קשר. חמשת המוניקות פלשו להם אל מחוזות מוסיקליים שונים, חלקם שרים על ערומים, חלקם מנגנים עם מוסיקאים מוכשרים וחלקם התחתנו ולא ממש שומרים על קשר. מידי פעם הם מתאגדים בשביל לעשות את מה שהם הכי אוהבים ובשביל לגרום לכולנו לעזוב את הבר ואת המשקה ביד, לצעוד בנונשלאנטיות אל קדמת הבמה, להסתיר לבני ארבע עשר ולצרוח שבחיים יש כאב יפה. לפניהם או אחריהם יעלו השייגעצים(מי אמר מוניקה סקס – דה ניו ג'נריישן?) תיתכן אופציה של מופע משותף.

איפה: מועדון הסיטי הול, שבתאי לוי 7, חיפה
מתי: שישי החל מ 22:00

שייגעצצ. המוניקה סקס הבאים? צילום: יח"צ

תיאטרון – דודה פרידה

וידאו: תאטרון תמונע nrgtv

תיאטרון הוא אחד מאמנויות הבמה החביבות עלי ביותר ויחד עם זאת אני לא הולך לראות הרבה תיאטרון כי לישון אני יכול טוב יותר בבית. כן, כן זה קשה אבל נכון – מרבית העשייה התיאטרלית בארץ אינה בדיוק משקה האנרגיה האולטמטיבי. הרפרטוארי, על פי רוב, משמעם, חד גוני או מנסה להצחיק בכוח, הפרינג' חובבני ברמות קשות ובתווך – מידי פעם צצות להן שכיות חמד מעוררות השראה. אז, באותם רגעים ספורים, התיאטרון זוקף את קומתו ומדגדג לעזריאלי בבית שחי – כי כשהוא טוב – הוא הכי טוב שיש.

קחו למשל את "דודה פרידה", שבקלות קטפה את פרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו האחרון. פרידה היא קרובה רחוקה מאוד של היוצרת הכל כך מוכשרת – נעמי יואלי. אי שם, בשנות העשרים של המאה הקודמת, היה לדודה רעיון די משוגע – לעלות ממקום מושבה בוינה ולהביא לפלשתינה את בשורת ההוט קוטור – התפירה העלית. הימים, ימי החאקי-הקוקו-והסאראפן, טרום הבוטיקים המפונפנים בכיכר המדינה ודודה פרידה מצליחה לפתוח סלון איכותי בירושלים. הקהל הצופה בהצגה למעשה מוזמן למוזיאון שהוקם לכבוד הדודה המעוצבת. זהו מוזיאון חי, בו הדיילות הן השחקניות המוליכות את הקהל בתוך החלל, מחלקות לו דריניקים איכותיים, מעניקות לו ביסים מעוגות וינאיות מתוקות, רוקדות עימו, מציגות לפניו ובסופו של דבר גם מדגמנות מולו תצוגת אופנה עם מיטב מחלצות הדודה.
מדובר בחוויה רב חושית, מרגשת במיוחד, המבוצעת בדיוק ובקסם רב. בזמן שאתם קוראים שורות אלה הכרטיסים אוזלים וההצגות הבאות הן רק לקראת סוף פברואר. לא חארם?

איפה: תיאטרון תמונע, רחוב שוניצינו 13, תל אביב 5629462-03
מתי: שישי ב 17:00 וב 21:00, שבת ב 17:00 וב 20:00.
יוצרת: נעמי יואלי. שחקניות: גליה יואלי (הבת של), הדס קלדרון ודפנה אריאל

מופע – צחוק עשה לי אלוהים

נפתח בוידוי קטן – ג'קי לוי היה מורה שלי באוניברסיטה. תחת חוכמתו וחוש ההומור הכל כך מפותח שלו עברו אני ועוד אלפי תלמידים שרצו שליד הביטוי תואר ראשון תוצמד המילה תיאטרון. מאז הרבה מערכות עברו, ג'קי נהיה סופר סטאר במגזר הדתי, פלש בנחישות יהודית אל לב הפריים החילוני (גל"צ, ידיעות אחרונות...) ותמיד הצליח לשמר משהו מאותה נוכחות ירושלמית צנועה ומחכימה.

את המופע הנוכחי לא ראיתי, אבל את מופעיו הקודמים –כן. ג'קי תוחב יד ביקורתית, ספקנית ומאוד מציקה אל תוך האימ-אימא של שאלות הקיום של כולנו. הוא לא מפחד לעלות ספקות הכי בסיסיות בנוגע לאמונה, אלוהים, אדם וכל מה שקושר את השילוש הקדוש הזה. בין לבין הוא גם חוטא בשירה (כיאה לעיתונאי, שבין השאר, החזיק בטור קבוע בו הוא מבקר את התפילות בבתי הכנסת השונים בירושלים, תוך התייחסות גדולה לחזן), מאלתר לרוב וממלא את האוויר בידע האקדמאי הרחב שלו. ואם ביקור בבית שמואל במוצאי שבת בירושלים קצת כבד עליכם, נסו לכוון שעונים לימי שלישי באחת עשרה: ג'קי לוי ואברי גלעד נותנים בגלי צה"ל את מה שהיא כנראה שעת הרדיו הטובה ביותר שקיימת היום על הסקאלה.

איפה: בית שמואל - רח' אליהו שמאע 6 ירושלים. 02-6203455/6
מתי: שבת ב 21:00
משתתפים: משה נורי- כלי הקשה, דני דרומי- גיטרה, איתי בן-נון -חלילים, קלירנט ובאגלמה