תרבות נפשי עם פלישתים
הבנות נחמה, בלקן ביט בוקס והבילויים הם רק קצה הקרחון של עומס החום התרבותי המחכה לכם בסוף השבוע הקרוב. תרבות נפשי עם פלשתים מפשילה שרוולים, מורחת דאודורנט ומזיעה כל הדרך אל ההנאה
בלילות, רגע לפני ההירדמות המתוקה, אני שומע תפיסות יסוד נסדקות. לאט לאט, בקצב של מאובנים בני מיליוני שנה, מתמוססת לה עוד אמונה מעכבת. צוהר קטן נפתח לו, ודרכו זורם לו חמצן טרי, חדש
נושא בעייתי הפורנו הזה. מצד אחד יש בו את כל תחלואי הנפש הבהמית האנושית. עסק אדיר של יחסי ניצול-סחר-אפליה נוראיים וקשים במיוחד. מצד שני - התכחשות לגירויים מיניים היא התכחשות למהות הכי פנימית שלנו.
לצד הפורנו הרגיל, התעשייתי, הנגיש בתחנות מרכזיות ובאינטרנט הלא חסום הקרוב לשולחן העבודה שלך, מתקיימת לה מסורת ארוכת שנים של ארט פורנו – ניסיון לייצר אמירה אמנותית על ההנאה העתיקה בעולם. עלעול קצר בתולדות האמנות מגלה שתמיד, לאורך כל התקופות, אמנים נדרשו לסוגיה המרוממת. ההבדלים נבעו מתקופות, איסורים חברתיים, סגנונות יצירה... אבל הבסיס נותר אותו בסיס – ניסיון לפצח ולגעת במניע הפנימי העמוק ביותר של כולנו.
יובל קדר אצר תערוכה הנפתחת הערב (ה') ומבקשת להמשיך את המסורת הארטיסטית. הוא מצרף לכותרת התערוכה את אחת התחושות הכי לא רלוונטיות לעסק הבשרים הזה (אהבה) ומבקש מאמנים לייצר את האמירה הפרטית שלהם לאוקסימורון הנ"ל.
כמו כל תערוכה המכילה מספר אמנים שונים המגיעים מדיסציפלינות שונות, גם "פורנוגרפיה אהובתי" תכיל ערב רב של סגנונות וצורות הבעה אמנותיות. זה לא המקום לחפש רצף יצירתי אחד, אלא דווקא להתענג על כוחו של הדימוי הבודד. במובן מסוים זה קצת כמו צפייה בסרט פורנו (לא שאני צופה, אבל יש לי חברים שכן) – העלילה, הרצף הכללי, וההתחלה-אמצע-סוף ממש לא רלוונטים. העניין נמצא ברגע השיא בו הפנטזיה הפרטית שלכם פוגשת את הביטוי הוויזואלי הנמצא מולכם. ברגע המסוים הזה החיבור המלא מתקיים וההנאה נמרחת לה לכל עבר.
התערוכה כוללת התייחסות של 24 אמנים שונים, מה שמבטיח לפחות 24 גישות שונות אל אותו נושא מכשף. אם תלכו אולי תמצאו את הגישה המתאימה לכם והמילה אהבה תוכל להיכנס אל תוך העולם הפורנוגרפי הפרטי שלכם.
מתי: חמישי, החל מ-20:00
איפה: בית האמנים, רחוב אלחריזי 9 , ת"א
ומצד שני ההמתנה היא חלק אינטרגלי מהחיים. הרי למרות מה שהמפרסמים זועקים לנו מעל כל שלט חוצות מסמא עיניים, לא ניתן לקבל את הכל ע כ ש י ו !, ביד ומיד, בבת אחת. החיים מגלים את עצמם בחלקים.
קחו, למשל, את שבע השנים שחיכינו לאלבום השני של שלומי שבן. ההמתנה יצרה ציפייה ועמה שלל תחושות מגוונות המסיטות את ההתמקדות בעיקר. כל מיני שיקולים לא ענייניים והתלחשויות מרושעות ליוו את ההאזנה לאלבום שסוף סוף יצא. סיפור דומה היה גם עם הבילויים, שמאז שפרצו לתודעה עם האלבום הראשון שלהם, לפני ארבע שנים, נכנסו לבליל של מילים-אמירות-הבטחות שייצרו הרבה רעשי רקע ומעט מדי תוכן.
הלילה הם עולים על הבמה להופעה המוגדרת כ"אי השקה". אשפי המילים, הנונסנס והחיבורים הבלתי אפשריים עושים, סוף סוף, את מה שהם הכי טובים בו ופשוט מנגנים. אז נכון שלפעמים המעטפת האולטרה מתחכמת קצת מעייפת ונכון שלפעמים המילים לא תמיד פוגעות, ובכל זאת כבר הרבה מאוד שנים שלא שרו, ביצעו וליהטטו כל-כך יפה עם השפה העברית וכל-כך הרבה שנים שהשכול והכישלון של כולנו לא נשמע כל-כך טוב.
מתי ואיפה: חמישי החל מ-22:00 בבארבי בתל-אביב
מוצ"ש החל מ-22:00 בצוללת הצהובה בירושלים
למטה: הקליפ החדש "שגר פגר"
יצא לי כבר כמה פעמים לציין את הנוכחות המוזיקלית-חברתית-תרבותית של להקת המצעדים מארש דונדורמה במדור זה. יש משהו כל-כך כובש בנוכחות שלהם, במוזיקה הסוחפת ואפילו בביטאון האינטרנטי אותו הם משגרים לכל מי שמוכן לצעוד עמם למרחקים. למי שטרם שמע או חווה, מארש דנדרומה הם הרכב של 15 כלי נשיפה והקשה ירושלמים.
הכלים והמוזיקה שלהם כל-כך חזקים שהם לא צריכים הגברה, ולכן הם, למעשה, יכולים להופיע איפה שהם רק רוצים. כמו כן הלהקה חרטה על הטובה שלה להשתתף בשלל אירועים חברתיים קהילתיים ולא רק לעלות על במות מסודרות. הווייב המגניב והגישה הכל-כך יפה כבר הובילה אותם למקומות שונים ומיוחדים בעולם (לא מזמן הם חזרו מסיבוב בפסטיבל הג'ז במונטריאול. מאחר שלא בכל יום חמישה עשר נגנים מגיעים כל-כך רחוק, הם גם קפצו לכמה גיגים בניו-יורק. אחד מהם היה בבית האבות של מתילדה, סבתא של המתופף, בקווינס!) ובארץ הם מקפידים לפקוד כל מקום שמרים אליהם טלפון ואומר להם "בואו!".
דונדורמה נשמעת בדיוק כמו שאהבה למוזיקה נשמעת – נקייה, מלאת הנאה ומגיעה ישירות מהלב. הערב הם ידנדרמו את "עין יעל" – מעין מוזיאון פעיל בירושלים המהווה פיסת טבע קסומה בה הזמן כאילו עצר מלכת. השמיים היפים, שאריות הירח והאנרגיה הכל-כך נעימה של המארשאים מבטיחים הנאה גדולה.
מתי: מוצ"ש החל מ-21:00
איפה: מוזיאון עין יעל ירושלים 02-6451866
לפני כמה שנים רכשתי ממעצבת אלמונית (השם המלא שמור במערכת. תמיד רציתי לכתוב את המשפט הזה) תיק צבאי (סוג של תד"ל) ישן נושן, מהימים בהם היינו מעטים מול רבים והמלחמות היו מוצדקות, עליו מתנוססת בצניעות בבואתו של שליט אתיופיה המנוח היילי סלאסי. אין פעם אחת שאני מסתובב עם התיק ולא זוכה לתגובות אוהדות. למזלי הרב התיק אזל מהמלאי (אף על פי שעם קצת לחץ פיזי ובעיקר רגשי אל ההיא שהשם שלה שמור במערכת אולי ניתן יהיה לארגן עוד אחד כזה), אבל המעצבת ממשיכה לעשות את מה שהיא יודעת הכי טוב – עיצוב חולצות טי נעימות, יפות, נינוחות ונכונות (נשבע לכם שיש היגיון בכל מילות התיאור הנ"ל. ברגע שיהיה לכן חולצה אחת אני מקווה שגם תסכימו).
עם השנים החולצות קיבלו בית וחנות משל עצמם שבשבת חוגגים שנתיים במסיבת רחוב חינמית המשופעת במיטב כוחות הרגאיי הנעימים. בין השאר תשמעו שם את מיי לורד סאונד, אפיקומן (שחימם את שון פול בסט תיקלוט) וגם מיני הופעה של לוס כפרוסהמצויינים לקראת האלבום החדש שלהם. בזמן המסיבה (אה, יהיה גם בר במחירים שפוים), החנות תהיה פתוחה בספיישלים הנחותיים על המזומנים.
מתי: שבת בין 18:00 ל-23:00
איפה: רחוב מונטיפיורי 30, ת"א
מתי: החל מה-2 באוגוסט ועד ה-11. המופעים מתחילים בשעה 21:00
איפה: מרכז סוזן דלל
1. בא לכם להמליץ על משהו טוב? שלחו את המיילים שלכם לכאן. תודה
2. תחנת הרדיו הטובה בארץ, 106 אף אם, חוגגת בת מצווה. החגיגות יחלו בראשון הקרוב בהופעות של דון ויקטור ובג'ם סשן של הגלקטיקוס של הגרוב המקומי. 22:30 בלבונטין 7. במהלך החודש הקרוב, בכל ערב, יתקלט שדר אחר של התחנה ובסוף החודש תהיה מסיבת גדולה וחגיגית. פרטים בהמשך.
3. הבנות נחמה, סוף סוף, זוכות לכבוד ההשמעתי המגיע להן (גלגל"צ טוחנים) והמעריצים המוקסמים המלווים אותן כבר שנים, סוף סוף, זוכים לראות אותן בתדירות סבירה לייב וגם לספור את הימים אחורה עד להגעת האלבום לחנויות. בשיש הנ"ל הן בברזילי (בשעה 22:00), בשלישי בסוזן דלל ברחבה בחוץ וב-24 באוגוסט הן בחאן שחרות בהופעה מדברית אל תוך הלילה. קחו יומן עכשיו ושריינו את התאריך.
4. הבלקן ביט בוקס בארץ. חמישי בחיפה. שישי בבארבי. לא צריך לפרט, נכון?
5. שבת פתוחה
נא להמתין לטעינת התגובות
