תרבות נפשי עם פלישתים
לא ברור מה עובר על המאוטנר, אבל המדור כולו סובב השבוע סביב הופעות לייב. רק הופעות. רק טובות. רק בחי.
לא ממש יודע איך, אבל כל ההמלצות השבוע הן על הופעות חיות. יש משהו כל כך מפחיד ומצד שני נכון במשהו החי. הוא יכול לקרות רק פעם אחת ואין שום ערובה למה יהיה
הליין אפ המשובח של המועדון ממשיך גם בחמישי ושישי הקרובים עת תגיע לארץ נציגה בולטת ומאוד מוערכת של ז'אנר הנקרא ספוקן וורד – מעין שילוב של שירה פיוטית עם וייב היפהופי. בעולם יש כמה נציגים בולטים בתחום ההולך וצובר תאוצה ובארץ יש ניצנים ראשוניים ובוסריים לגמרי. כל היופי בספוקן וורד הזה שהוא מאפשר חירות אמנותית גדולה להגיד את הדברים הבאמת חשובים. אין כאן עניין של חריזה או משקלים אלא יותר של תוכן מהותי אותו האמן רוצה לדברר החוצה.
אורסולה ראקר הפילידלפאית מגיעה לכאן בתקופה טובה בחיים שלה. במזוודה שלה היא סוחבת נגן בס, מתופף וכבודה גדולה ומנוסחת היטב כנגד הקפיטזליזם, המלחמה בעיראק, הממשל של בוש, הגזענות, האלימות נגד נשים, המשטרים הדמוקרטים המזוייפים... היא מוציאה החוצה, בכישרון וקצב מרשים, חיבורים של מילים היגיוניות, צודקות ומעוררות מחשבה והשראה.
כיום, אחרי ארבעה ילדים שיצאו מפרי בטנה (לגדולים קוראים סודן וסול!?), שיתופי פעולה עם אמנים גדולים כמו ג'יל סקוט (אותה הכירה בתקופה שג'יל והיא היו קוראות שירה בלוקיישנים קטנים ברחבי ארה"ב), הרוטס, ג'וש ווינק ועוד ואחרי שביססה את מעמדה המוסיקלי המוערך היא מרגישה הכי בנוח לייצא את המילה "האמבל" לרחבי העולם. כי חלק מהחוכמה בהצלחה גדולה הוא להישאר נאמן למה שאתה באמת, לצעדים הראשונים שהתחילו הכל, לצניעות הבסיסית שלנו כבני אדם. בסוף השבוע הקרוב תהיה לנו הזדמנות נדירה לראות אם היא אכן מקיימת. גוד בלס אמריקה.
מתי: חמישי ושישי החל מ-22:00
איפה: מועדון הברזילי ת"א
למטה: אורסולה לייב, היום בבוקר ב"קול הקמפוס" 106FM
צילום: רותם פלדנר עריכה: אייל רותם
"עזרה בדרך" (איזה שם מקסים) מסכם תקופה בה שהה רותם יותר מדי זמן ביותר מדי מחלקות רפואיות עם יותר מדי אנשים החולים במה שאצלנו במשפחה מכונה "החיה". זאת מחלה נוראית היכולה לפורר את החזקים והאמיצים שבטיפוסים, יחד עם זאת, בהכוונה נכונה ובתהליך תודעתי מודע לעצמו היטב, המחלה יכולה להיות בסיס איתן לבריאות נפשית. יצירתית. אישית.
אני לא מכיר את המקרה הפרטי של נועם ולא מעודכן בפרטים של הטרגדיה, אני כן יודע שהוא השכיל לקחת כאב, קושי וכל השחור שהעולם הזה יכול לייצר ולנתב אותו אל מקומות גבוהים של יצירה, חמלה ואהבה. כי ככה זה בעולם שלנו, גם המקומות הקשים והנוראיים ביותר יכולים להצמיח מדשאות מוריקות. זה, כנראה, עניין של השקפה ומוכנות לראות קצת מעבר לכאב הקשה. מי שראה את אחד היפים והעדינים שבפרחים, הלוטוס, צומח מתוך ביצה עכורה ומסריחה, יודע בדיוק על מה אני מדבר.
מתי: חמישי ב- 21:00
איפה: מרכז עינב, ת"א
למטה: נעם רותם לייב בלבונטין 7
כבר כתבתי בעבר על הייחוד המרהיב של משכנות שאננים ועל סדרת מופעי השישי בצהריים המשובחת שלהם. השבוע פוקד את הגג של משכנות פנומן מוזיקלי שכבר קטף פרסים, מילים מפרגנות וחיוכים מבנות מהמבינות במוזיקה (מדובר, אגב, בחיוך לא קל לפרשנות. יש משהו חצי קפוא בפרצוף האוחז על עצמו חיוך שכזה, אבל על כך בפעם אחרת).
אבי לייבוביץ' הוא סיפור הצלחה בינלאומי שמהול בכל החומרים ממנו מורכב סיפור שברשתות אמריקניות היו מכנים "אינספיירינג". הוא נולד ביהוד, האזין לאיכות הקולית המשובחת של אמא שלו שהפליאה לשיר בתימנית ובעיקר התעלם ורץ לשכונה לשחק עם החבר'ה. עם השנים הוא נחשף למגניבות הקיימות בטרומבון (ובתור ילד צריך לחפש ממש הרבה בשביל למצוא מגניבות בבונגילה הכלית הזו) ונסחף אחר צלילי הג'אז.
כאן מגיע הקטע ה"אינספיירינג" – הוא שמע על אחד מגדולי הטרומבוניסטים הבינלאומיים, סלייד האמפטון, החליט לחסוך כסף לפגישה עמו בניו יורק והתייצב אל מול הגורו עם עיניים מבקשות. מר האמפטון שמע, הפנים ולקח את הלייבוביץ' תחת חסותו. המסע המוזיקלי הביא אותו אל במות נחשבות, אל נגנים מצוינים, אל חיבורים מצוינים. אחרי עשר שנים בתפוח הוא חזר לארץ והקים את האורקסטרה שלו המונה 12 נגנים שנושפים, מכים ופורטים מוזיקה שתגרום לכם לרקוד אל מול החומות. הכניסה, אגב, חינם.
מתי: שישי החל מ-15:00 (יש "שעה שמחה" עד תחילת ההופעה ב-16:00)
איפה: משכנות שאננים, ירושלים
פעם בכמה זמן, באחת בלילה בדיוק, עולה לבמה שלום חנוך המגובה במיטב נגניו, שוכח מכל העדינות והפריטות הנעימות, מחבר את הגיטרה לאמאמא של המגברים ויורה את עצמו החוצה. אנשים שחזרו סיפרו על רוקנרול לפנים, מלא דיסטורשנים, צרידות מסוקסקת והמון שנים של סיגריות אדומות שנשאבו אל תוך בית החזה. אני לא הספקתי לראות. אם תלכו – ספרו איך היה.
מתי: שישי החל מ-01:00
איפה: מועדון הבארבי, ת"א
רק בשבוע האחרון ראיתי שלוש הופעות של ההרכב המשובח "לוס כפרוס". פתאום נראה כאילו שהם עוקבים אחרי ואיך שהם יודעים שאני אמור להגיע למקום מסוים – מהר מהר הם מביאים את כלי הנגינה, מתחברים למגברים ומנגנים כאילו שהם היו שם תמיד.
האמת היא שכבר שלוש שנים שלוס כפרוס נמצאים שם. מופיעים. לא באינטנסיביות הזו, לא עם הדיבור ההולך והגדל בעיר, לא מול כמויות כאלה של קהל (נינט את יכולה להירגע. הם לא מאיימים על המפעל המוזיקלי שלך כלל וכלל). בהתחלה הם הופיעו בבארים בהם הקהל יכול להבין על מה הם שרים ברוסית. הסגנון המוזיקלי (סקא ונגיעות רגאיי) היה מוכר, המבטא התגלגל בנעימות על האוזן והקהילה הרוסית הרחבה נהנתה.
אט אט החלה הזליגה אל עבר מחוזות צבריים והתפיסה שמוזיקה היא מוזיקה היא מוזיקה הוכיחה את עצמה שוב. כי כשרואים אותם על הבמה, קופצים, מנגנים ושמחים המילים הופכות להיות סוג של קישוט מוזיקלי נוסף כמו קונפטי צבעוני המועף על עוגת הקצב החגיגית הזו.
הלילה הם משיקים את אלבום הבכורה עם השם הכל-כך קולע "ראסטה ואסילי" בשיתוף של אורחים כמו גיא מר ושאנן מהדג נחש, פישי הגדול וטובי ואורי מבום פם.
מתי: מוצ"ש החל מ-23:00
איפה: קומפורט 13, פלורנטין, ת"א
את קמפיין השיווק של התקליט החדש של אפרת גוש עוד ילמדו בבתי ספר לפרסום. הצעדים המחושבים היטב לקחו את האיכות הבלתי ניתנת לערעור של הגושית והצליחו, בצעדים חכמים ונבונים, לירות אותה ישירות אל לב לבו של המרכז המיושב בדעתו.
זה התחיל במיני השקה למקורבים ועיתונאים בה חשפה הגושית שישה שירים, כמו גם אאוטפיט חדש וצעדי ריקוד עליהם עבדה בבית, המשיך במיני טור בו חולקו השירים החדשים כפטיפורים באירוע נוצץ של המאיון העליון, פנה ימינה לכל מיני אייטמים (מתוזמנים?) במדורים צהובים והמשיך בידיעה שנשלחה לכל מי שיש לו מקלדת ביד המבשרת ש"עקב הביקוש הוקדם מועד היציאה של האלבום החדש והמצופה של אפרת גוש!".
במוצ"ש הקרוב, יום לפני ההשקה שהוקדמה, תעלה אפרת למופע בכורה ברחבת סוזן דלל, תחת כיפת השמיים ואל מול מאות לבבות שיתענגו באיכויות הקוליות והמוזיקליות מוצלחות שלה. כי לפעמים העננה השיווקית סתם מסתירה את קרני הכישרון הבוהקים.
מתי: מוצ"ש 21:00
איפה: רחבת סוזן דלל, ת"א
למטה: השיר של אפרת גוש "לראות את האור"
1. אותו נוהל. אותה מסורת: אם ראיתם משהו טוב ובא לכם להמליץ, תשלחו ידיעה לכאן. תודה.
2. בסוף השבוע הבא גבי ניצן עורך סדנת כתיבה מיוחדת באשרם במדבר. מי שהמילים האחרונות
דיגדגו לו מבפנים מומלץ לגשת לכאן.
3. והנה אס.אם.אס שהגיע רק עתה: "הצבי ישראל על במותיך חלל..." האחים רמירז בהופעה אחרונה לזמן הקרוב. חמישי 21:00 , לבונטין 7, ת"א.
4. שבת מאפשרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
