 |
 |
|
|
|
|
|
|
| אמירה נירנפלד מחלקת את העיסוק של עיתוני סוף השבוע בשחרור אושוויץ לשלושה נראטיבים סטראוטיפיים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
העיתונים ציינו שוב בסוף השבוע 60 שנה לשחרור אושוויץ. אך כפי שהעיד אריק בכר בכתבתו "בצל האנדרטה" שהתפרסמה במוסף השבת של "מעריב", קשה להכניס לעיתונות בישראל אייטמים הקשורים לשואה.
בשל כך נאלצת התקשורת לעשות "אייטמיזציה" למאורעות ההיסטוריים: שימוש במסמכים שנחשפו או במחקרים חדשים כדי להעלות את הנושא
לסדר היום. עם זאת, לא היה הרבה הבדל בין הטיפול העיתונאי בציון 60 שנה לשחרור אושוויץ לבין הטיפול העיתונאי ביום השואה.
קבלו, אם כן, את הנראטיבים הסטריאוטיפיים של השואה, כפי שהונצחו פעם נוספת בעיתוני סוף השבוע. חבל שתום שגב, "הארץ", היה היחיד ששאל מהו הלקח ההומני שמדינת ישראל צריכה ללמוד מהשואה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
נראטיב סטראוטיפי מס. 1: מעשי השטן
|
|
|
 |
|
|
|
כתבתו של אבנר הופשטיין "יומני מנגלה" שפורסמה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" השתמשה במסמכים אבודים שהתגלו במרתפים של משטרת ברזיל כתירוץ לעסוק שוב בדמותו הדמונית של מנגלה. עיסוק שמחוזק על ידי כתבתו של יגאל סרנה במוסף לשבת של ידיעות, שמביאה עדויות של ניצולים, אך שמה דגש על דמותו של מנגלה, ולא על סיפורם של הניצולים.
המסמכים האבודים שנתגלו לא חשפו דמות של סדיסט מטורף, אלא דמות של אדם ממורמר ודיכאוני. זה לא מנע מהופשטיין להתעלם מהממצאים של כתבתו, לפיה השלטון הנאצי שילם למנגלה תמורת המעשים המתועבים שלו. הופשטיין בחר שוב לחזק את המיתוס של מנגלה כסיפור רוע חד פעמי, במקום תוצר של מדיניות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נראטיב סטראוטיפי מס. 2: כל העולם נגדנו
|
|
|
|
|
|
|
בכתבה "עם כאלה חברים" שפורסמה בגיליון "סופשבוע" של "מעריב", שובר בועז גאון את המיתוס לפיו ארצות הברית היתה המדינה היחידה שנהגה ביהודי אירופה בהגינות. גאון מעלה בכתבה נושא שטרם הרבו לעסוק בו: חיילים אמריקאים שבזזו רכוש שהיה שייך ליהודי הונגריה.
מתוך הכתבה עולה דמות של אמריקה אחרת, שונה מהדמות הפילנתרופית שאנחנו מכירים, שמגלה גם צדדים אנטישמיים.
בית המשפט החליט שעל הצבא האמריקאי להתנצל בפני היהודים, ולשלם להם פיצויים. אלא שבעקבות מאורעות 11 בספטמבר, אף פוליטיקאי אמריקאי לא מוכן להסתכן בדעת הקהל, ולדרוש מהצבא לבצע את המוטל עליו.
על רקע הממצאים הללו, היה מעניין לשמוע מה מדינת ישראל, שמתיימרת להגן על הקורבנות, מתכוונת לעשות בנידון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נראטיב סטראוטיפי מס. 3: לכל איש יש שם
|
|
|
|
|
|
|
כתבתו של אורי דרומי "מדינת הקסטנרים שלכם" ב"מוסף הארץ" עסקה בספרה של פרופסור רות לוין, המנציח את סיפורו של רודולף ורבה. ורבה ברח מאושוויץ, והזהיר את יהודי הונגריה מפני ההשמדה הצפויה.
בכתבתו העלה דרומי שתי שאלות חשובות, שסוף סוף יוצאות מהנראטיב הסטראוטיפי: האחת, לגבי הדרך שבה נלמדת השואה בבתי הספר, והשנייה לגבי מקומו של הזיכרון האישי בתוך זיכרון הקולקטיבי. בעולם מושלם היה אפשר לפתח את השאלות האלה לכדי דיון של ממש.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | מנהלת קהילות וכתבת בנושאים מגוונים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
