מינסוטה טימברוולבס: רכבת צפון
מהפך משמעותי בהנהגת הקבוצה, מהפך קולוסאלי בסגל השחקנים; רק בתוצאות, כנראה שמינסוטה לא ממש תשתנה בקרוב. קבוצה ביום - פרויקט פתיחת עונת 2009/10 ב-NBA
> לשאר כתבות קבוצה ביום
בעונה שעברה: 58:24, מקום רביעי בבית הצפון מערבי בעונה שבה קווין מקהייל עבר ממשרד המנהל אל הקווים ומשם נבעט החוצה. אולם: הטארגט סנטר נפתח ב-1990 בעונת הבכורה של הטי-וולבס ומאפשר ל-19,006 צופים לרעוד מקור. ממוצע צופים: 14,505 (מקום 27 בליגה). שווי ע"פ פורבס: 301 מיליון דולר, מקום 23 בליגה. אליפויות: ממש לא. מלך הסלים בעשור האחרון: קווין גארנט 14,402.
ברוכים הבאים: הרוקיז ג'וני פלין ו-וויין אלינגטון; רמון סשנס, ריאן הולינס, סשה פבלוביץ' (שחקנים חופשיים); צ'אקי אטקינס, דמיאן ווילקינס (בטרייד מאוקלהומה סיטי); מארק בלאונט (בטרייד ממיאמי); אולכסיי פשרוב (בטרייד מוושינגטון); אנטוניו דניאלס (בטרייד מניו אורלינס).
ארזתם לבד? מייק מילר, רנדי פוי (טרייד לוושינגטון), סבסטיאן טלפייר, קרייג סמית', מרק מאדסן (טרייד לקליפרס), דריוס סונגיילה, בובי בראון (טרייד לניו אורלינס), אית'ן תומאס, קווין אולי (טרייד לאוקלהומה סיטי), קוונטין ריצ'רדסון (טרייד למיאמי), רודני קארני (פילדלפיה), שלדן וויליאמס (בוסטון), ג'ייסון קולינס (אטלנטה).
על הקווים: קורט ראמביס (51), שחקן העבר של הלייקרס והעוזר של פיל ג'קסון בעונות האחרונות בלייקרס מקבל צ'אנס נוסף על הקווים, אחרי חצי עונה בלייקרס בעונת 98/99 שהסתיימה במאזן 13:24 (64.9 אחוזי הצלחה).
מה הסיכוי לנחיתת לברון/ווייד בקיץ הבא: בדקתם איפה זה מינסוטה במפה? קר שם, בצפון, והסיכוי לנצח הוא קלוש, בערך כמו הסיכוי שאחד מהסופרסטארים יגיע לערים התאומות. לעומת זאת, הסיכוי שעוד רכז יגיע למינסוטה...
אם היית סרט קולנוע/תכנית טלוויזיה, מי היית? כל סדרה שהיא מערוץ ויוה: מיני החליטה שריקי הוא גבר חלומותיה, אבל בינתיים לא ויתרה על ג'וני. ריקי לא רצה את מיני, ואבא של ריקי לא הסכים לתת לו לצאת עם מיני וביקש המון כסף. מיני חיזרה אחריו, חצתה את האוקיאנוס, דיברה אליו מלים יפות, הוא התלבט, היא המשיכה לנסות, היא קיוותה, היא התפללה, היא הסתכלה עליו במבט מצועף, ובסוף ריקי הבריז. אז מיני לקחה את רמון.
מה עשיתם בקיץ האחרון: אחרי שהטי-וולבס ראו שני ילדים מנערים את המועדונים השכנים (גם אם לא ממש גיאוגרפית) בבית הצפון מערבי, פורטלנד ואוקלהומה סיטי, מיני הלכה על איש חדש שינהל להם את העניינים, דייויד קאהן. הוא לא ילד אמנם, אבל פלא, שדייויד סטרן בעצמו מחזיק ממנו. קאהן, כמו סם פרסטי וקווין פריצ'ארד, נכנס בסערה ודבר ראשון אמר שלום לכוכב הגדול ביותר של מכללת מינסוטה, האיש שבחר את קווין גארנט וההוא שדאג להרוס כל דבר מעורר תקווה בטי-וולבס מאז: קווין מקהייל.
אחרי שנפטר ממקהייל, קהאן התחיל לבדוק מה יש לו בסגל, כלומר להיפטר מהשחקנים. המהלך הראשון היה להעביר את רנדי פוי ומייק מילר לוושינגטון, תמורת חצי הקו הקדמי הלא מוצלח של הוויזארדס (לא נפרט את השמות, כי רובם לא ממש הספיקו לשכור דירה במיניאפוליס לפני שהם הועברו אחר כבוד הלאה) והבחירה החמישית בדראפט.
בדראפט עצמו היה נראה שקאהן לא ממש יודע מה קורה סביבו, כשבחר את ריקי רוביו בבחירה החמישית ומיד אחר כך בבחירה השישית רכז נוסף, ג'וני פלין, כדי להוסיף לתדהמה, בבחירה מספר 18 טיי לאוסון גם הוא חבש את הכובע של מינסוטה, רק כדי להיות מועבר מיד (מוטיב חוזר בפגרה של הטי-וולבס) לדנבר. את הדראפט הוא סיים עם גארד, אבל לא רכז, וויין
המשך הקיץ היה לא פחות קדחתני כששחקנים באים והולכים ושוב באים וכמובן הולכים. בסופו של דבר, אחרי אינספור (במובן הכי מילולי) מהלכים, תחנת מעבר קצרצרה לפארסה של הקיץ קיו ריצ'רדסון, נסיעות תחנונים לספרד רק כדי לגלות שברצלונה היא יעד הרבה הרבה יותר מושך לרוביו מאשר ה-NBA - סליחה, ספציפית מינסוטה - ואז השגת עוד רכז, אנטוניו דניאלס, שעכשיו קיבל אור ירוק לחפש קבוצה אחרת, והרבה הרבה כסף שנחסך לקראת העונות הקרובות, קאהן עשה את המהלך הטוב ביותר שלו. רמון סשנס, הגארד האנדררייטד של מילווקי, יהיה רכז העתיד של מינסוטה. לפחות עד הפעם הבאה שקאהן יעשה טרייד.
למרות הקיץ הפעלתני, הכוח של הטי-וולבס היה ונשאר בקו הקדמי של הקבוצה, שם אל ג'פרסון וקווין לאב ישתפו פעולה וביחד עם ריאן גומס יתנו לטי-וולבס יתרון בתחום הריבאונד כמעט על כל קבוצה. הטי-וולבס, כמו לא מעט קבוצות בליגה, מסתכלים לעתיד והעונה לא ממש צפויה הצלחה, או מאבק על הפלייאוף. חזרה לכושר מלפני הפציעה של ג'פרסון, התקדמות נוספת של לאב והערכה של שאר הסגל שנמצא שם כרגע (והדגש על "כרגע", קאהן כבר בדיוק על הקו עם כמה קבוצות) הם המטרות של הטי-וולבס העונה.
איש המפתח: עם 23.1 נק' ו-10.9 ריב' לערב, אל ג'פרסון החל לגרום לאנשים לחשוב שאולי העסקה על קווין גארנט לא היתה כזו נוראית. המעבר של קווין מקהייל לעמדת המאמן הזמני גם הראה שביג אל יכול להוביל קבוצה למאזן חיובי, כשהוולבס השיגו מאזן 10:13, עד שממש לפני פגרת האולסטאר ג'פרסון קרע רצועות בברך וסיים את העונה.
ג'פרסון שיקם את הברך שלו ואפילו הוריד 14 קילוגרם ממשקלו, כששמע שראמביס מתכנן שהטי-וולבס ירוצו העונה עם מבערים פתוחים. עושה רושם שביג אל מוכן לביג עונה. במידה והפציעה אכן לא תשפיע על ג'פרסון, אז מדובר בשחקן שמחזיק במשחק פוסט אפ מלוטש, מהטובים שיש כיום ב-NBA, עם מגוון נרחב של תנועות ויכולת ריבאונד מצוינת. אחרי שש עונות בליגה ולא מעט פציעות, זאת אמורה להיות העונה בה ג'פרסון ישים חותם סופי על היותו אולסטאר ופרנצ'ייז פלייר.
שימו לב: לפני שנתיים וחצי קורי ברואר היה על גג העולם. הסמול פורוורד הוורסטילי, עם יכולת הקליעה, החדירה וההגנה החונקת, נבחר ל-MVP של טורניר המכללות אחרי שקבוצתו פלורידה זכתה בשנית בטורניר. הטי-וולבס החליטו להמר על הפורוורד הכחוש בבחירה השביעית של דראפט 2007, רק כדי לראות אותו נאבק קשות בהתקפה בעונת הרוקי (5.8 נק', 37.4% מחרידים מהשדה) ומחמיץ כמעט עונה שלמה בעונה השנייה שלו.
במינסוטה מקווים שהתקופה שלו מחוץ למגרש גרמה לו להתחזק, ללמוד את משחק ה-NBA ולהראות שהוא מסוגל לתרום בהתקפה גם בליגה של הגדולים. בקבוצה שבה ההגנה היא מילה די מגונה, קורי ברואר הוא כבר היום אולי המגן הטוב ביותר בסגל, דבר שייתן לו לפחות את ההזדמנות להוכיח שקווין מקהייל עשה מהלך לא אופייני – דהיינו, מוצלח – בדראפט 2007.
אופטימי: ג'פרסון חוזר להיות מפלצת, קאהן ממשיך בהחלפות שחקנים כמו גרביים אבל משפר את הקבוצה, ובסוף העונה ריקי רוביו מודיע שהוא רוצה להגיע ל-NBA.
פסימי: גם דרך הגוגלס המיתולוגיים של ראמביס אפשר לראות שהמצב עגום. קאהן מחליף ומחליף וכלום לא עוזר, וריקי רוביו מודיע שהוא רוצה להגיע ל-NBA... אחרי שהועבר לניו יורק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם