קבוצה ביום, בוסטון: אור ירוק
ראשיד וואלאס הגיע, קווין גארנט החלים, ואם כל הווטרנים יחזיקו מעמד ויישארו בריאים, הסלטיקס יכולים להתחיל לפנטז על מצעד אליפות מספר 18. פרויקט פתיחת העונה, 2009/10

> לכל כתבות קבוצה ביום
אולם: ב-TD בנקנורת' גארדן אפשר להכניס 18,624 ירוקים, והוא פתוח מאז 1995. ממוצע צופים: שלא במפתיע, 18,624 לערב. מקום 12 בליגה. שווי ע"פ פורבס: 447 מיליון דולר, מקום תשיעי בליגה. אליפויות: 17; 1957, 1959-1966, 1968-1969, 1974, 1976, 1981, 1984, 1986, והאחרונה שבהן ב-2008. מלך הסלים בעשור האחרון: פול פירס, 17,812.
ברוכים הבאים: ראשיד וואלאס (שחקן חופשי מדטרויט), שלדן וויליאמס (שחקן חופשי ממינסוטה), מרקיז דניאלס (שחקן חופשי מאינדיאנה), הרוקי לסטר הדסון.
ארזתם לבד? ליאון פואו (שחקן חופשי לקליבלנד), מייקי מור (שחקן חופשי לגולדן סטייט), גייב פרויט (שחקן חופשי), סטפון מארברי (שחקן חופשי שהודיע על פסק זמן של עונה אחת).
על הקווים: גלן אנטון "דוק" ריברס, בן 48, יסגור עשור ב-NBA. המאזן שלו בשמונה העונות הראשונות עמד על 39 הפסדים יותר מניצחונות, ובשתי העונות האחרונות על 128 ניצחונות ו-36 הפסדים. בסך הכל, 401 ניצחונות, 348 הפסדים, 53.5 אחוז הצלחה.
מה הסיכוי לנחיתת לברון/ווייד בקיץ הבא: ריי אלן מסיים חוזה בקיץ, אבל עדיין לא צפוי להיות להם מקום מתחת לתקרת השכר. מצד שני, מי לא היה רוצה לשחק בבוסטון, אז לכו תדעו.
אם היית סרט קולנוע/תכנית טלוויזיה, מי היית? הסדרה "שמש": הכוכב הראשי אמנם עדיין אחד ממלכי הרייטינג, אבל כבר עולה ללא מעט אנשים על העצבים. ואם השנה עכשיו היתה 2001, הם כל כך היו מקום ראשון על אוטומט.

מה עשיתם בקיץ האחרון: "אני התחלתי לדבר איתו", העיד דוק ריברס, "ואז דני איינג' הצטרף. וויק (גרוסבק, הבעלים) עזב את החדר והלך לדבר עם הסוכן שלו. נשארנו אני ושלושת השחקנים, ואז יצאתי מהשיחה. נתתי לשחקנים לעשות את השכנוע. קווין (גארנט), כמו שאתם יודעים, הוביל את השיחה והיה מאוד רב עוצמה במה שאמר על הקבוצה והיעדים. וריי (אלן) ופול (פירס) היו טובים בדיוק כמוהו. לא הייתי צריך לעשות הרבה, כך גם לגבי דני ו-וויק. אני חושב שהשחקנים מכרו לו היטב את הסלטיקס".
השיחה הזו, בתחילת יולי, הצליחה לשכנע את ראשיד וואלאס ללבוש ירוק בעונה הבאה ולהעדיף את הסלטיקס על פני אורלנדו או סן אנטוניו, מה שעושה אותו לחיזוק כפול – כן בבוסטון, לא ביריבות
קליבלנד עוד לא הוכיחה שהתרכובת החדשה תעבוד ברגעי ההכרעה, אורלנדו עשתה שיפוצים נרחבים והתחושה הכללית היא שאלמלא הברך של גארנט היתה מפסיקה לתפקד בחודש מארס, דייויד סטרן היה מקבל עוד פלאשבק לאייטיז בגמר.
עכשיו גארנט בריא, לפחות לפי משחקי האימון, והוא חוזר בהדרגה להיות השחקן האינטנסיבי והמאיים שהיה. ועכשיו, רבותיי, יש להם גם את ראשיד. שחקן שבשלב מסוים בקריירה שם את רוב הבולשיט בצד – להוציא הטכניות, ועוד כל מיני דברים קטנים – והפך להיות שחקן קבוצתי מצד אחד, וזה שמספק את ניצוצות הטירוף מצד שני.

בסלטיקס הנוכחיים הוא לא יצטרך לשאת בעול ההתקפי. הוא לא יצטרך להיות הכוכב הראשי של ההצגה ואפילו לא המשני. הוא יצטרך לעלות מהספסל, לרווח הגנות, להטיל טרור מתחת לסלים לצד גארנט/פרקינס או בלעדיהם, ולקבל טכניות (טוב, אולי החלק האחרון פחות נחוץ, אבל יגיע בכל מקרה), ואת כל זה הוא יעשה, כנראה, על הצד הטוב ביותר.
החלקים שמסביב נופלים למקום בצורה די מוצלחת. להוציא את ליאון פואו, ששירת את הסלטיקס נאמנה אבל המשיך את היסטוריית פציעות הברכיים הקשות שלו מהקולג'ים, רוב השחקנים שמסביב רק ישתפרו.
רג'ון רונדו, אחרי קיץ שלווה בכמה בעיות מסביב, אמור לשוב ולהזכיר את השחקן שרשם כמעט טריפל דאבל בממוצע בסדרה נגד שיקאגו. גלן "ביג בייבי" דייויס תפס ביטחון והמון ניסיון שיועיל בעתיד, גם אם ההתנהגות שלו לא תמיד הכי בוגרת. וקנדריק פרקינס, שרשם 21 חסימות בסדרה ההיא נגד הבולס, אמור להישאר מבצר בהגנה. גם אדי האוס ובריאן סקאלבריני כבר נותנים תוצרת קבועה.
פרט לראשיד, הגיעו עוד כמה חלקי חילוף לא רעים. מרקיז דניאלס מאינדיאנה ייתן הגנה טובה, אתלטיות, ריכוז ויכולת חדירה, גם אם אפשר לתת לו מטר או שניים כשהוא מנסה לזרוק מבחוץ. שלדן וויליאמס יכול לשים גוף בריבאונד ולעשות עבירות כשצריך. בכלל, הסלטיקס לא היו זקוקים ליותר מדי שיפוצים הקיץ, אלא בעיקר למנוחה לברכו הדואבת של הכרטיס הגדול. הוא נח. ועכשיו הוא חוזר. דיר באלקום.

איש המפתח: קשה לראות את הסלטיקס זוכים באליפות אם גארנט, פירס, רונדו או (בסבירות נמוכה יותר) אלן ייפצעו, כך שמהבחינה הזו, הרביעייה המדוברת צריכה להישאר עמידה עד הסוף. בהתחשב בכך שגארנט יחגוג 34 באמצע הפלייאוף, אלן יתקרב ל-35 ופירס הגיע לא מזמן ל-32, אי אפשר לקחת את זה כמובן מאליו. לכולם, תיאורטית, יש תחליף בסגל. אבל למצוא לשחקנים כאלה תחליף זה ממש לא קל.
רונדו הרבה יותר צעיר, אבל ברגע שמחפשים את הגיבוי שלו, אין מישהו שנראה כפייבוריט ברור להיכנס לנעליו. דניאלס ריכז לא מעט במהלך הקריירה שלו, אבל הוא יותר כלבויניק מרכז טבעי. האוס בעיקר זורק שלשות, ולסטר האדסון יכול להיות אופציה מעניינת. לסטר מי? חכו רגע, כבר תדעו.
שימו לב: נדיר למדי ששחקן שנבחר במקום ה-58 בדראפט, ועוד בדראפט שהמנג'רים מקללים מהרגע הראשון, יכול לתרום בקבוצה שרוצה אליפות כבר בעונת הרוקי שלו. האדסון עוד עשוי לגלות שהוא יוצא דופן. הרוקי ממכללת טנסי מרטין הקטנה, באוהיו ואלי קונפרנס, דורג במקום השני בטבלת מלך הסלים של המכללות בעונה שעברה אחרי סטפן קרי. היו לו שם 27.5 נקודות, 7.9 ריבאונדים ו-4.2 אסיסטים לערב. והיתה לו תחרות די חלשה.
זהו, למעשה, סימן השאלה העיקרי בנוגע להאדסון. כי אובייקטיבית, מדובר בחודר ובסקורר מצוין שיודע ליצור מצבים גם לאחרים ולקלוע מכל מצב (בשני משחקיו האחרונים במכללות צבר יחד 15 שלשות). הסלטיקס יתנו לו לנסות לרכוש ביטחון, ואם יצליחו, יכול לצאת להם יופי של שחקן.
אופטימי: הסלטיקס שוב תופסים מרחק מהלייקרס בתחרות על איסוף התארים, וגארנט מופיע למצעד האליפות עם שרשרת של ח"י על הצוואר.
פסימי: הלייקרס מצמצמים עוד יותר את הפער מהסלטיקס בתחרות על איסוף התארים, וגארנט מופיע לראיון הפרידה עם ראשו של ראשיד וואלאס על הצוואר
