קבוצה ביום, אורלנדו: טיסה נעימה?
האורלנדו מג'יק עברו חברת תעופה מטורקיש אייר לאייר קנדה ולמרות שידוע שהקנדים משוכללים יותר ובגדול חברה מוצלחת יותר, השאלה האם היא לאורלנדו לא מתאים יותר ניחוח מזרח תיכוני. פרויקט פתיחת העונה, 2009/10
בעונה שעברה: המג'יק סיימו את העונה הרגילה עם מאזן מצוין של 23:59 (72.0% הצלחה), אליפות הבית הדרום מזרחי ומקום שלישי במזרח כולו. בפלייאוף אורלנדו העבירה הילוך ב-2:4 על פילי, 3:4 על בוסטון ו-2:4 על קליבלנד, שני האחרונים ללא יתרון ביתיות, הגיעה לגמר ה-NBA ושם נכנעה ללייקרס בחמישה משחקים.
אולם: האמוויי ארינה נפתח שנה לפני שהמג'יק הגיעו לעיר, ומכיל 17,248 צופים. ממוצע צופים: המג'יק דווקא מילאו יפה את האולם עם 17,043 צופים מדי לילה, אך בשל קוטנו של אולמם, זה הספיק למקום ה-18 בליגה בלבד. שווי ע"פ פורבס: 349 מיליון דולר (מקום 17). אליפות: שתי הופעות בגמר ה-NBA שוות אפס אליפויות. מלך הסלים בעשור האחרון: טרייסי מגריידי 8,298.
ברוכים הבאים: וינס קרטר, ריאן אנדרסון (טרייד, ניו ג'רזי), מאט בארנס (שחקן חופשי, פניקס), ברנדון באס (שחקן חופשי, דאלאס), ג'ייסון וויליאמס (שחקן חופשי, חזר מפרישה).
ארזתם לבד? קורטני לי, רייפר אלסטון, טוני באטי (טרייד, ניו ג'רזי), הידו טורקוגלו (שחקן חופשי, טורונטו).
על הקווים: "מר פאניקה" (הזכויות שמורות לשאק), סטן ואן גאנדי (50), יתחיל את עונתו השלישית המוצלחת באורלנדו. בסה"כ SVG אימן בליגה 5 עונות מוצלחות ועוד 21 משחקים, לפני שנדקר בגבו על ידי פט ריילי ופוטר. ואן גאנדי לא עזב את פלורידה, כשהגיג הקודם שלו היה כמובן במיאמי. מאזנו בסך הכל עומד על 103:164, שהם 61.4% הצלחה.
מה הסיכוי לנחיתת לברון/ווייד בקיץ הבא: המג'יק נראים עם סגל סגור, לא סביר להביא את אחד מהאסים הגדולים של הקיץ. מצד שני, מדובר בדיסנילנד, היכן שמייצרים פנטזיות וקבוצות כדורסל מצוינות, ומשיגים את הכוכבים הגדולים. אז אף פעם אי אפשר להגיד לא.
אם היית סרט קולנוע/תכנית טלוויזיה, מי היית? סופרמן חוזר: אותה דמות ראשית, דמויות משנה קצת השתנו. אותה הצלחה?
המג'יק ניצלו את העובדה שבאזור התפוח הגדול כבר לפחות עונה אחת לא מתעסקים במי משחק, אלא במי יגיע ב-2010, ותמורת מחיר צנוע השיגו את אחד הכוכבים הגדולים והשחקנים האטרקטיביים בעשור האחרון, וינס קרטר, ותוספת חביבה בדמות ריאן אנדרסון.
הקריירה של אייר קנדה בהחלט מרגישה כאכזבה, וגם השביתה האיטלקית שלו בטורונטו ובכלל האופי הרך לא מוסיפים לו נקודות זכות, אבל אנשים שוכחים שני דברים. ההתלהבות סביב האח הידו, כתוצאה מסיום הפלייאוף, העלימה עונה לא גדולה ופלייאוף חלש עד לגמר המזרח, ולמרות היכולת הגבוהה שהפגין הידו, המג'יק חסרו מאוד שחקן שמסוגל לייצר לעצמו ברמה גבוהה. קרטר אמור לתת תשובה מספקת לכך, בדיוק כפי שעשה לאורך כל הקריירה שלו.
אחרי המהלך וההימור הגדול של הקיץ המג'יק עשו מהלכים חשובים נוספים,
מרצין גורטאט היה אמור להיות היסטוריה באורלנדו, אחרי הפלייאוף שבו הוא הגיח משום מקום. אבל המג'יק, בניגוד למגמה שעמדה בליגה, החליטו לשלם מס מותרות, הישוו את ההצעה הגדולה של דאלאס ושמרו על אחד מהסנטרים המחליפים הטובים בליגה. תוספת נוספת ומאוד חביבה היא מאט בארנס, שחקן קשוח שכמובן מגיע גם עם ידית מסוכנת מטווח השלוש, שיכול לשחק בשתי עמדות הפורוורד. בארנס מהווה תעודת ביטוח ללואיס, שהושעה מעשרת המשחקים הראשונים של העונה עקב שימוש בחומרים אסורים.
התוספת האחרונה שהמג'יק עשו בפגרה הפעילה שלהם היא החזרתו של השוקולד הלבן, ג'ייסון וויליאמס, מפרישה בת שנה, בכדי שייאבק על תפקיד הרכז המחליף הזנוח שלהם עם אנתוני ג'ונסון. בקבוצה שנכוותה בעונה שעברה עם הפציעה של ג'אמיר נלסון, במהלך קמפיין אולסטארי, אי אפשר להמעיט בחשיבות של עוד רכז שיכול לתרום. קשה לדעת לאן יגיעו המג'יק בעונה הקרובה, כי במזרח מחכות להן שתי יריבות לא פחות חזקות, אבל אם המג'יק לא יגיעו בעונה הבאה לרף שהם הציבו בעונה הקודמת, אף אחד לא יכול להגיד שזה בגלל שהם לא ניסו.
איש המפתח: וינס קרטר בהחלט מביא איתו סטאר פאוור, לואיס עם השלשות שלו מעמדת הפאוור פורוורד הוא מיסמאץ' רציני ואילו נלסון התפתח לאחד הרכזים הטובים בליגה. כולם טובים, כולם חביבים וכולם מקבלים גם קרדיט, אבל האיש החשוב ביותר בשני צידי המשחק באורלנדו הוא סופרמן עצמו, דווייט הווארד.
ההתקפה של המג'יק בנויה על קליעות השלוש, אבל הן אפקטיביות רק בגלל האיש הגדול שעומד באמצע ומקפל את כל ההגנה עליו. בהגנה, הווארד, שחקן ההגנה של העונה שעברה, חוסם את הצבע מילולית (2.92 חסימות למשחק, מלך החסימות) ולוקח כל ריבאונד שמגיע לאיזור החיוג שלו.
להגיד שהווארד הוא הסנטר הטוב ביותר בליגה זה לא מספיק ולא מספר את כל הסיפור. בוודאי עם הפציעה של יאו מינג. הווארד לא סתם הסנטר הטוב בליגה, הוא הסנטר היחידי שהוא פרנצ'ייז פלייר ומשנה את המשחק. מבחינת יתרון יחסי על היריבות, הווארד הוא היתרון היחסי הכי גדול שיש. ועדיין, למרות היכולות הגבוהות של הווארד, יש לו עוד הרבה לאן להתפתח.
20.3 נק' לערב זה יפה, אך לא ממש מתקרב למספרי שאק בגדולתו, האיש אליו הוא מושווה באופן טבעי. חולשה אחרת, שדווקא שם הוא מתמודד יפה עם שאק היא אחוזי עונשין רעים, 59.4% ומאחר והווארד מגיע לקו הכי הרבה מכולם, זאת בעיה. סטן ואן גאנדי מאמין שהווארד יכול להגיע ל-70% מהקו ושיפור שכזה יכול להפוך אותו מ"סופרמן" ל"לא אנושי".
את עונת הרוקי שלו אנדרסון סיים עם 7.4 נק', 36.5% מהשלוש, 4.7 ריב' ב-19.9 דקות למשחק. את משחקי קדם העונה, אנדרסון סיים עם 13.3 נק', 4.3 ריב' ובעיקר 54.3% מהשלוש. בתוספת העובדה שראשרד לואיס לא יהיה זמין בעשרת המשחקים הראשונים של העונה, אנדרסון יקבל צ'אנס אמיתי לתפוס מקום חשוב ברוטציה של המג'יק.
אופטימי: בגמר המזרח הווארד יראה לביג שאקאליר (או כל כינוי "גדול" אחר שהוא יבחר עד אז) מה היה סופם של הדינואזורים והמג'יק יחזרו לגמר ה-NBA.
פסימי: משחק מספר שבע, גמר מזרח מול הסלטיקס, קרטר חודר לסל ומקבל בלוק בתוספת מרפק חד לצלעות. קרטר לא נכנס יותר לצבע. גיים אובר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם