מגזינים online

לא רואים בעיניים: מערכת "עין הנץ" מגיעה לנוקיה

אחרי שלוש שנים בהן פעלה בטורנירים הגדולים, מערכת הערעור "הוק איי" עושה עלייה ותשמש את הטניסאים ברבע גמר הדייויס. 10 מצלמות, מיליוני חישובים בשניות בודדות ואמינות של 100% אמורים להניח את הדעת של נבחרת רוסיה. חוץ מסאפין, כמובן. הוא בד"כ טועה

אלמוג שריד | 7/7/2009 20:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מפגש הדייויס בסוף השבוע הקרוב בין ישראל לרוסיה ישבור כמה שיאים בספר ההיסטוריה הכחול-לבן של המפעל.  לדוגמא, זו תהיה הפעם הראשונה בה נערך משחק במעמד  רבע הגמר על אדמת ישראל, וגם הפעם הראשונה שנבחרת בסדר גודל של רוסיה מגיעה הנה.
מערכת עין הנץ.
מערכת עין הנץ. צילום: האתר הרשמי של החברה


גם ברמה הטכנולוגית תירשם פריצת דרך, כשמערכת עין הנץ ("Hawk-Eye"), המאפשרת לשחקנים לערער על קריאות שופטים, תככב גם בהיכל נוקיה ותצטרף למדינות הגדולות שכבר משתמשות במערכת.

אז הנה לכם אנקדוטה מעניינית. המערכת שנחתה הבוקר בישראל, כשהיא מלווה באנשי צוות החברה הבריטית, עשתה את הדרך היישר מטורניר ווימבלדון שננעל רק לפני יומיים לאחר הגמר המרתק בין פדרר לרודיק. כן. אותה הערכה שהיתה במגרשי ה"אול אינגלנד קלאב" תותקן בימים הקרובים בישראל.

לנו רק נותר לקוות שהיא תביא איתה להיכל התל אביבי את אותו הקסם והריגוש של ווימבלדון, ואולי בהשראת ההיסטוריה של פדרר, גם ישראל תצליח להעפיל לראשונה בתולדותיה לחצי גמר גביע דיוויס.

כניסת המערכת לענף הלבן השמרני בשנת 2007 לוותה בקונפליקט גדול. מחד היא אכן מוסיפה עניין ועל הדרך מאפשרת לטניסאים לערער על קריאות לרעתם. מאידך, האלמנט האנושי סופג מכה חזקה כשהשופטים איבדו הרבה מערכם.
הוק איי, גם בקריקט


כל שחקני הסבב היו בעד הכנסת המערכת. היטיב לבטא את התחושות האמריקאי ג'יימס בלייק שאמר: "עכשיו אני יכול ללכת לישון בראש שקט מבלי להיכנס לסרטים אם הסרב במשחק בנקודה המכריעה היה בחוץ או בפנים. אחרי כל משחק לשחקנים רצות אלפי מחשבות בראש, אז ככה לפחות אנחנו לא צריכים לדאוג האם נשדדנו על ידי השופטים, או לא. אנחנו הרבה יותר שקטים".
מה זה הוק איי?

החברה שפיתחה את מערכת ההוק איי נקראת "תעשיות עין הנץ" והיא נמצאת באנגליה.השימוש הראשוני בעין הנץ נעשה דווקא בענף הקריקט, אך לאחר שנכנסה לטניס גם ענפים נוספים, כגון סנוקר וכדורגל (עדיין לא במשחק עצמו), אימצו את השימוש בה.

סאפין עושה בושות עם ההוק איי


המערכת כוללת עשר מצלמות שמשקיפות על הקווים במגרש, חמש בכל צד (בנוקיה למשל ,עובדי החברה התקינו מצלמה על כל אחד מתאי הצפייה). לוק אגנאס, שהגיע היישר מווימבלדון לישראל ביחד עם חברו ג'וני ארץ', מספר: "המצלמות שלנו עוקבות אחרי כל מכה במשחק, ככה שבחדר הבקרה יודעים עבור כל כדור אם היה בפנים או בחוץ. ברגע ששחקן כלשהו מבקש לערער על החלטה, לוקח למערכת מספר שניות לעבד את המידע, ואז הקהל באצטדיון יכול לראות על גבי המסכים היכן נחת הכדור".

"האמת, מספיקות גם פחות מ-10 מצלמות", מודה אגנאס ומוסיף, "לצורך הגיבוי יש כמה מצלמות עודפות. המערכת מתבססת על חישובים. היא יודעת בדיוק מה הקוטר של הכדור ומה המרווח בכל אינץ' במגרש. ברגע
שהוא נוחת היא מסוגלת לחשב על פי הנתונים אם הוא נחת בפנים או בחוץ".

עלות ההתקנה בסך 30 אלף דולר, מומנה דרך אגב על ידי נבחרת רוסיה, שהיתה מעוניינת במערכת, שהשימוש בה בגביע הדייויס אינו חובה. קיימות רק שש ערכות של הוק איי, ולכן הן מסתובבות ברחבי העולם ב-40 אירועים מוזמנים במהלך השנה.

כנגד המערכת נטען לא פעם שהיא יכולה לזייף. חלק מהשחקנים טענו כי הם לא מאמינים לה בכל המקרים, אך ארץ' מסביר: "האמינות של המערכת היא 100 אחוז. אין שום מקום לטעויות. נעשים מבחנים ומבדקים בכל פעם מחדש. הסטייה הכי גבוהה שעשויה להיווצר זה 3.6 מ"מ, וזה קורה רק בתנאים של רוח וגשמים עזים. כדי שהמערכת תזייף אפילו בעשירית האחוז מהמקרים, חייבת להיות סטייה של קרוב לשישה מילמטרים, אליה אנחנו לא מגיעים אפילו במקרים הכי גרועים".

ההתקנה, שהחלה היום בנוקיה, תימשך במשך ארבעת הימים הקרובים. משך ההתקנה הארוך נובע מהבדיקות הרבות שהמערכת חייבת לעבור לפני שהיא נכנסת לשימוש.

וקצת סטטיסטיקה

איך זה עובד בפועל במגרש? שחקן יכול לערער על כל קריאת שופט על ידי הרמת ידו. אם הוא מעוניין לעשות זאת אחרי שהמהלך הסתיים, הוא צריך לבקש זאת בתוך שלוש שניות, וזאת לפני שנתן מכה כלשהי, מה שמונע משחקנים לעשות שימוש לרעה במערכת.

מערכת עין הנץ
מערכת עין הנץ צילום: האתר הרשמי של החברה

במידה ושחקן מעוניין לערער באמצע נקודה, עליו להפסיק לשחק ולהרים את היד. במידה וטעה  הוא מפסיד את הנקודה. במרבית הטורנירים לכל שחקן מותר לערער פעמיים במערכה, כאשר במידה והוא צדק לא נגרע ממנו ערעור. 

אבל כמה באמת המערכת תרמה לענף טניס, הנה קצת מספרים. ארץ' מציין כי על פי הסטטיסטיקה הרשמית רק 33 אחוז מהערעורים מתבררים כנכונים. למרות זאת, בווימבלדון האחרון האחוזים זינקו ל-50.

מכיוון שהמערכת עוקבת אחרי כל כדור, ככל שהראלי ארוך יותר, כך יקח לה זמן ארוך יותר לעבד את הנתונים. הזמן הממוצע מהרגע שהשחקן ביקש לערער עד הרגע שמתקבלת ההכרעה עוברות בין שתיים לשלוש שניות. הצופים זוכים לראות את התוצאה על המסך כעבור עשר שניות.
סמפראס מראה למקנרו את שיטת ההוק איי האישי


ולסיום, ארץ' סיפק לנו אנקדוטה נוספת. כל 25 חבטות מצריכים מהמערכת רק "מיליארד"  חישובים, כדי לגלות האם הכדור היה בפנים או בחוץ. הצופים בנוקיה יוכלו ליהנות מהרעיון המהפכני.

מראט סאפין? לא בטוח. הכוכב הרוסי הוא לא מאלו שמסתדרים טוב עם המערכת החדשה ו"לזכותו" רשומים כמה מהערעורים ההזויים בתולדות הטניס, מאז הושמשה המערכת. יש רק לקוות שגם לקהל הישראלי תהיה ההזדמנות לצחוק.    

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מכורים ללבן

צילום: גטי אימג'ס

הסטייל של פדרר מול העוצמה של נאדאל, הלב של סלע והאופי של פאר. בכל מקום בסבב, nrg ספורט מגיש לכם אייס

לכל הכתבות של מכורים ללבן

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים