העתיד לבן: הסיכום וההשלכות של טורניר ווימבלדון
הקאמבק של הדור הישן, הקרבות המתחדשים בצמרת הדירוג, התקווה של טניס הנשים, הצד הישראלי והגשם שלא הופיע. טורניר ווימבלדון, שהבטיח רבות וגם קיים, הגיע לסיומו ולנו לא נותר אלא לסכם ולנסות לנחש מה יהיו ההשלכות שלו לגבי העתיד
אז מה היה לנו במשך השבועיים האחרונים בטורניר ווימבלדון 2009 שהבטיח הרבה וגם קיים? מריה שראפובה ניסתה ולא הצליחה לחזור למרכז הבמה, אנדי רודיק נלחם בכבוד בתדמית שנדבקה לו במרוצת השנים והתעלה כנגד כל הסיכויים ואפילו הטניס הישראלי הרים את ראשו. מגרשי הדשא העתיקים ב"אול אינגלנד קלאב" בפרברי לונדון סיפקו לנו הרבה רגעים של קסם, של סיפורים מרגשים ושל טניס ברמה הכי גבוהה שיש.
כדי להיזכר במה שהיה לנו, להבין את המשמעות של מה שקרה ולראות מה זה אומר לגבי העתיד, nrg מעריב מגיש לכם 5 נקודות לסיכום הטורניר הלבן ביותר בסבב.
מעבר לזכייה המדהימה של פדרר, עליה כבר נכתב כמעט הכול, יכולנו לראות אתמול (א') בגמר שני שחקנים שנמצאים איתנו כבר הרבה מאד שנים.
מצד אחד היה לנו את הפנומן השוויצרי בן ה-27, שכבר מזמן אינו ילד ומהעבר השני היה זה רודיק בן ה-26, שחזר לקדמת הבמה אחרי שנים של דשדוש. במציאות בה הצעירים נותנים את הטון - השנה האחרונה הייתה בעיקר של רפאל נאדאל, אנדי מארי ונובאק דיוקוביץ' שהשתלטו על הצמרת - זה דווקא נחמד לראות שהקסם של ווימבלדון עזר לוותיקים לעשות את הצעד
אבל שעתו היפה של הדור הוותיק לא נעצרה רק בגמר. מלבד פדרר ורודיק זכינו לראות גם את חואן קרלוס פררו בן ה-29 וטומי האס בן ה-31 ששיחזרו את ימיהם היפים. הספרדי, שנכנס רק עם כרטיס חופשי, עשה מסע סינדרלה סטייל גוראן איבניסביץ' ונעצר ברבע הגמר, ואילו הגרמני הגיע עד חצי הגמר, שם הפסיד לפדרר.
התוצאות בטורניר ווימבלדון, שהעלו את רוג'ר פדרר לקדנציה נוספת בפיסגת הדירוג העולמי, פותחות מחדש את המאבק בצמרת לאחר שרק לפני חצי שנה נראה ששום דבר לא יכול להזיז את נאדאל מהמקום הראשון.
אלא שהספרדי החמיץ את ווימבלדון בגלל פציעה ואיבד בחודשיים האחרונים את מרבית הנקודות שהשיג כדי לבצע את הפיכת החצר בצמרת, שכנראה סחטה ממנו יותר מדי כוחות. לא ברור איך נאדאל יחזור לעונת המגרשים הקשים, ששיאה באליפות ארה"ב, והאם הוא יצליח לנצל את העובדה שאור הזרקורים מופנה לפדרר כדי להשתלט על אליפות ארה"ב הפתוחה, תואר הגראנד סלאם היחיד שחסר לו?
חוץ מזה, צריך לזכור שברקע מחכים גם אנדי מארי ונובאק דיוקוביץ' הרעבים, שני טניסאים שלא כדאי לזלזל בהם, וכמובן אנדי רודיק שהראה בגמר האחרון שהוא חזר לעצמו ובגדול. האמריקני ירצה להמשיך בתנופה גם מול הקהל הביתי, מה שיסדר לנו יופי של סיום עונה. מה שבטוח, הקיץ הקרוב יהיה חם מהרגיל.
טורניר הנשים בווימבלדון לא הביא עימו שום בשורה מרעישה. דינארה סאפינה סיפקה הוכחה נוספת לכך שהיא לא באמת ראויה למקום הראשון בעולם עם תבוסה צורמת לוונוס וויליאמס בחצי הגמר; סבטלנה קוזנצובה, שזכתה ברולאן גארוס, ומריה שראפובה, שקיוותה לחזור מהפציעה אל מרכז הבמה, לא נתנו סיבה לסמוך עליהן כאלטרנטיבות לפסגת הדירוג וגם הדור הצעיר לא הרשים יתר על המידה.
עם מה נשארנו? האחיות לבית וויליאמס, כמובן. ונוס וסרינה שייטו להן לעוד גמר ושמרו על מאזן נדיר בו 8 מתוך 10 תארי ווימבלדון האחרונים היו רשומים על שם המשפחה.
אך למרות תואר נוסף שנכנס לארון, סרינה עדיין לא נמצאת במקום הראשון. כשהיא נשאלה כיצד זה ייתכן, היא ליגלגה על סאפינה ועל שיטת הדירוג: "היא עשתה יופי של עבודה כדי להגיע לשם כשזכתה במדריד וברומא. אני זכיתי רק באליפות אוסטרליה ובווימבלדון אבל כנראה שזה לא מספיק".
אז מה יהיה עם טניס הנשים? התשובה, אולי, נמצאת בזרועותיה של קים קלייסטרס. הבלגית, שכזכור תחזור בעוד שבועיים לסבב לאחר שפרשה לפני שנתיים, דורגה בעבר במקום ה-1 בעולם והחליטה שהגעגועים חזקים ממנה.
כך שבאליפות ארה"ב הקרובה כבר נראה אותה מתרוצצת על המגרשים. קשה להאמין שתוך זמן קצר היא תזכה להניף את התואר, אך היא בטוח תוסיף עניין חדש לטניס הנשים. הרבה עניין.
בין כל השמות הגדולים שהתרוצצו על הדשא בווימבלדון היה נחמד להיווכח שגם לטניס הישראלי הצנוע יש מה להציע בטורניר היוקרתי והגדול של הסבב.
אנחנו מדברים כמובן על דודי סלע, שסידר לנו הרבה רגעים של נחת עם העפלה לשמינית הגמר ומחיקת בצורת של 17 שנים ללא ישראלי במעמד 16 הגדולים בטורניר גראנד סלאם. עבור סלע, שקיבל תגמול המיידי עם זינוק למקום ה-33 בעולם, מדובר בתזמון מצוין, רגע לפני המפגש ההיסטורי של נבחרת הדייויס נגד רוסיה ברבע גמר המפעל.
לחובבי הטניס, שבקושי הספיקו להירגע מווימבלדון, מחכה חגיגה גדולה בנוקיה הרבה בזכות סלע, שיקווה להמשיך במומנטום ולמשוך אחריו גם את הראל לוי ואנדיוני.
בנשים המצב פחות טוב, כששחר פאר רק התאוששה מפציעה ונעצרה בסיבוב השני. אך גם כאן יש נקודה חיובית והיא שפאר הראתה לכולם שלשחק היא לא שכחה. חוץ מזה, מעכשיו היא כמעט ולא צריכה להגן על נקודות ולכן יכולה רק לטפס מעלה בדירוג.
אם יש דבר אחד בטוח לפני כל טורניר ווימבלדון זה הגשם. עוד לפני שיודעים מי צפוי לנצח בטורניר, המארגנים יכולים להיות בטוחים שהשמיים ייפתחו והממטרים יהיו רבים.
בדיוק בגלל זה החליטו הפעם בוועדה המארגנת לגייס 100 מיליון דולר ואחרי למעלה מ-120 שנה להתקין גג נסגר במשטח המרכזי, שאמנם קצת קילקל את המסורת שלא משתנה כל כך בקלות, אבל היה אמור להקהל על הצופים ועל השחקנים ולמנוע מפח נפש, כמו זה שהתרחש בגמר אשתקד בין פדרר לנאדאל.
אלא שחוק מרפי החליט לצוץ פעם נוספת ודווקא עם הגג היקר והשינוי במסורת, הגשם החליט לא להופיע למעט יום אחד בו נפתח הגג וגונן על אנדי מארי וסטניסלס ווארינקה.
החום הבלתי שגרתי בווימבלדון והיעדר הגשמים גרמו לנזק למשטח עצמו ובמשחק הגמר המצב שלו היה רעוע לחלוטין, עם הרבה בורות וסדקים שפגעו באיכויות שלו. עכשיו התקווה של המארגנים היא שבשנה הבאה חוק מרפי ייעלם והגשם ישוב. סטטיסטיקה, כך אומרים, מתאזנת, כך שגם הגשם צריך לשוב. להתראות בשנה הבאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם