אורלנדו מג'יק: הולכים לסופר
nrg ספורט מציג, זו השנה ה-5 ברציפות, את הפרויקט בו ייסקרו כל קבוצות ה-NBA מהאחרונה ועד לאלופה. והיום: סופרמן דווייט הווארד ומפגיזי השלשות של אורלנדו ינסו להמשיך את השוונג מהעונה הקודמת

מה עשינו בקיץ האחרון: התסריט האופטימי של הכתבה על המג'יק לפני שנה בנה על עד 49 ניצחונות. בפועל, הם רשמו 52. אף אחד לא באמת ציפה שהידו טורקוגלו, המשתנה הסודי בנוסחה, יהפוך בגיל 29 ולאחר שבע עונות בליגה לשחקן המשתפר של העונה, ודווייט הווארד, לפחות בשלבים הראשונים של העונה, היה הסנטר הטוב ביותר בליגה. אז כשהווארד מתחת לסל דורש שמירה של אוגדת מילואים, מתפנה המון מקום מסביב. וכשמסביב עומדים על הקשת, חופשיים ומאושרים, טורקוגלו, רשארד לואיס, ג'אמיר נלסון, מו אבאנס וקית' בוגאנס ומפגיזים שלשות כאילו אין מחר, המג'יק מנצחים. והרבה.
לאחר שכבש את ארה"ב בסופשבוע אולסטאר קסום, סופרמן יצא לסיבוב הופעות, אבל בשלב מסוים הווארד נזכר שהוא עוד לא בן 23. בפלייאוף, נגד ההגנה הקשוחה והמעובה של דטרויט מתחת לסלים, הוא שוב נראה אנושי עם 15.2 נקודות בלבד ב-51 אחוז שדה, הרבה מתחת למספרים שלו בשאר העונה. באולימפיאדה הוא היה הסנטר הפותח של ארה"ב, אבל עדיין הפגין אדישות מסוימת בהגנה, בטח ביחס למחליפו כריס בוש, שנתן פשוט טורניר נפלא. מבחינת ריחופים, בקיץ 2008, בואו נאמר שאת לי נינג יזכרו יותר מאשר את דווייט הווארד.

קשה להגיע לטופ, אבל כידוע, הרבה יותר קשה להישאר שם, וגם סופרמן אינו חסין. למג'יק לא צפויה תחרות גדולה על המקום הראשון בבית שנראה כחלש ביותר בליגה, אלא אם כן מיאמי מכינה איזו הפתעה. הבעיה המרכזית תהיה בעומק, בעיקר בקו האחורי, אותו עזבו אבאנס, כמו גם קיאון דולינג ואחד, קרלוס ארויו. מיקאל פייטרוס הצטרף וייתן הגנה מצוינת, אבל ההתקפה תהיה בעיה, והוא יצטרך ליישר קו עם שאר צלפי השלשות ולשפר את ממוצעי הקריירה, העומדים על 8.6 נקודות ו-44 אחוז שדה.
הובלת הכדור עדיין בידיים בטוחות רוב הזמן, עם נלסון המשתפר ובעיקר עם הפוינט-פורוורד טורקוגלו, אבל כשיורדים לספסל, אנתוני ג'ונסון בן ה-34, הרוקי קורטני לי וג'ייג'יי רדיק שעדיין מחכה לאור יום ולדקות קבועות לא נראים כקאדר של אלופה. המחליפים של הווארד, טוני באטי (32, אחרי פציעת כתף שהשביתה אותו לעונה שלמה) ואדונל פויל (33), לא הרבה יותר צעירים, ומרצין גורטאט ודוויין ג'ונס צעירים מדי.
קשה להאמין שטורקוגלו ולואיס, שיסגרו 30 בשנה הקרובה,
איש המפתח: כשסטן ואן גאנדי הגיע לאורלנדו, הידו טורקוגלו היה האיש השישי. אבל ואן גאנדי, שעבד תחת פט ריילי, יישם את מה שמורו ורבו ביצע בשנות ה-80 בלייקרס: כשיש לך מוביל כדור מעל 2.05 מטר, עם יכולת מסירה מצוינת וקליעה מבחוץ, אתה במצב טוב. אין, כמובן, כוונה להשוות חלילה בין מג'יק להידו, אבל טורקוגלו הפך אשתקד לקילר בדם קר ברבעים מכריעים, לצד שיאי קריירה של 19.5 נקודות, 5.7 ריב' ו-5.0 אס' לערב. הוא היה השחקן השני המבוגר ביותר בכל הזמנים (אחרי דארל ארמסטרונג) שזוכה בתואר השחקן המשתפר של העונה, ומה שהמג'יק צריכים ממנו העונה כדי להצליח זו מילה אחת: המשכיות.

שימו לב: שלושה קלעי שלשות טובים הלכו, ומישהו יצטרך למלא את החסר. ברוך הבא קורטני לי, ואולי שלום גם לך, ג'יי ג'יי רדיק. הראשון, רוקי מווסטרן קנטאקי, שיחק אמנם בליגת מכללות חלשה יחסית אבל מגיע בשל לאחר ארבע שנות קולג', וכבר נבחר לחמישיית ליגת הקיץ באורלנדו, עם ממוצע של 20.2 נקודות לערב ו-47 אחוז לשלוש. רדיק, קלעי נפלא במכללות, לאט לאט מסיר מעצמו את קורי העכביש שצבר על הספסל. ואן גאנדי עושה הכל כדי לתת לו ביטחון, הקבוצה האריכה את חוזהו בשנה, ואולי עכשיו הקלעי המוביל בתולדות ליגת ה-ACC ומכללת דיוק יתחיל לנפק קבלות גם במקצוענים – באורלנדו, או בבית אחר שיימצא עבורו.
מה אתה עשית למען הגלובליזציה? פרט למשחק נגד צסק"א מוסקבה בו נתנו בראש לרוסים, המג'יק ממשיכים להיות קבוצה פופולרית במיוחד בטורקיה הודות לטורקוגלו, שהוביל גם את הנבחרת הלאומית לאליפות אירופה. מרצין גורטאט הפולני, שגם הוא הראה סימנים חיוביים בליגת הקיץ, משחק בנבחרת שתארח את אליפות אירופה 2009 תחת מולי קצורין. פייטרוס צרפתי, ולא לשכוח את אדון אדונל פויל, שחקן ה-NBA היחיד אי פעם שיצא מסנט וינסנט והגרנאדינס שבקריביים. אה, ובמסגרת יחסי המסחר עם אירופה, הם תרמו רכז פורטוריקני אחד לקבוצה צהובה-כחולה מהמזרח התיכון.

אופטימי: דווקא כשחשבתם שאין לו יותר לאן לעלות, הווארד משתפר ל-24 נקודות ו-15 ריבאונדים בממוצע לערב, מזכיר את שאקיל אוניל בדומיננטיות מתחת לסלים ואפילו עולה ל-72 אחוז עונשין. הצוות סביבו ממשיך להפגיז שלשות בקצב מסחרר, רדיק מגיש מועמדות לתואר השחקן המשתפר של העונה, הקבוצה מנצחת 55 פעמים ונוקמת בדטרויט בדרך לגמר המזרח.
פסימי: טורקוגלו מקבל את תואר "השחקן שהידרדר הכי הרבה בעונה שאחרי העונה בה קיבל את תואר השחקן המשתפר של העונה", או סתם מקבל חוזה מיליונים מאפס פילזן. הספסל מזייף, והווארד מזכיר את שאקיל רק באחוזי העונשין ההולכים ומידרדרים לעבר 50 האחוזים. ההתלהבות של ואן גאנדי שוככת, ו-43 ניצחונות מספיקים למג'יק רק כדי להגיע בצליעה קלה לפלייאוף, ולחטוף שם שוב, כרגיל, מדטרויט.
מאב-ריק: ריק קרלייל ודאלאס יוצאים למירוץ נגד השעון הביולוגי
מחפשים תשובה: הנאגטס מתלבטים על צמד הכוכבים וסימני הפירוק באופק
גראונד זירו: ווישנגטון מקווה שארינאס יחלים כי נמאס לשחק בלעדיו
הולכים על גדול: טורונטו בונה על ג'רמיין אוניל
ילדים טובים: פורטלנד מקבלת עוד כמה רוקיז מרתקים
כן הכל זהב: אחרי עונה מפתיעה, פילדלפיה נהנתה מפגרה מושלמת
המפץ הגדול: הקינגס נפטרו מכולם. רק שלא ייפלו חזק מדי
להתבגר ולהתגבר: אטלנטה שוב תיאבק בציפורניים על הפלייאוף
בשיפוצים: אינדיאנה השליכה גורמים עוינים החוצה
בחזרה לעתיד: הנטס מקויים לבנות קבוצה טובה... ב-2010
הרי הרוקיז: שיקאגו בולס בונים על הפנים החדשות
בדרך הנכונה? מייקל ג'ורדן הביא את לארי בראון לבובקאטס
לקרצף עם סקוט: סקיילס יגרום לבאקס לשמור?
תחילתו של עידנטוני: הניקס יוצאים מימי אייזיה הנוראים
הבדיחה על חשבונכם: הקליפרס חשבו שהרע מאחור. אז חשבו
אהבה חדשה: למינסוטה יש קווין לאב חדש
שבט המאיו: ממפיס קיבלה כוכב, עכשיו צריך קבוצה מסביבו
סוף והתחלה: אוקלהומה מקבלת קבוצה חדשה, תרתי משמע
פלאש בק: ווייד חזר מפציעה, מיאמי בונה עליו שיביא אותה רחוק







נא להמתין לטעינת התגובות






