קבוצה ביום, אטלנטה הוקס: להתבגר ולהתגבר
NRG ספורט גאה להציג, זו השנה החמישית ברציפות, את הפרויקט בו ייסקרו כל קבוצות ה-NBA מהאחרונה בטבלה ועד לאלופה. והיום: אטלנטה כבר הצליחה לחזור לפלייאוף, אבל שוב תיאבק בציפורניים כדי להגיע לשם
ג'וש סמית', אטלנטה הוקס, NBA, אטלנטה הוקס אי-פי-איי, יח''צ, עיבוד מחשב
מאמן: מייק וודסון (50), עונה חמישית בליגה ובקבוצה. זוכרים כמה פעמים ניסו לפטר אותו? אנחנו התבלבלנו בספירה אחרי 83. אולם: פיליפס ארינה, 20,007 מקומות, פתח את דלתותיו ב-1999. ממוצע צופים: 16,280 איש (מקום 20 בליגה). שווי הקבוצה ע"פ פורבס: 286 מיליון דולר (מקום 26 בליגה). אליפויות: 1958, קצת אחרי שהמאמן וודסון נולד.
מה עשינו בקיץ האחרון: בעיקר הסתכלו סביב, צבטו את עצמם עם פינצטה, ואז עם פלייר, ואז עם מסור חשמלי. הייתכן, שאלו שם, שבאמת הגענו לפלייאוף, ואפילו גררנו את האלופה העתידית לשבעה משחקים? מתברר שכן. היציבות היחסית של ג'ו ג'ונסון, השיפור המתמיד ביכולת של ג'וש סמית' ומרווין וויליאמס, התוספת של אל הורפורד שנתן להוקס סוף סוף חיה רעה (גם אם נמוכה במקצת) מתחת לסלים, והטרייד שהניב באמצע העונה את מייק ביבי המנוסה, יצרו חמישייה פותחת איכותית שהיתה מספיק טובה כדי להשתחל לפלייאוף במזרח גרוע להחריד.
מייק וודסון, מאמן אטלנטה הוקס. צילום: רויטרס
השיפור, כך מקווים בהוקס, יבוא מבפנים, כי מבחוץ הוא לא בא. האיש השישי ג'וש צ'ילדרס, בחור חיובי שעשה הכל והיה אחד משחקני הפנטזי הכי טובים שאפשר למצוא בסיבובים הנמוכים, ערק לפתע לאולימפיאקוס, מכל המקומות בעולם, והשאיר את ההוקס עם הלסת פעורה. רגע לפני שגם ג'וש סמית' בורח, ההוקס הישוו את ההצעה שניתנה לו והשאירו את הקפיץ המלהיב בחוזה ארוך טווח. אחר כך הוחתם מו אבאנס, שנתן עונה טובה באורלנדו ויצטרך להיות תואם הצ'ילדרס.
מאבקי הבעלות בהנהלה גורמים לסאגה של ויקטור יונה ועמוס סאסי להיראות כמו סכסוך שכנים לא מזיק, אבל לפחות הג'נרל מנג'ר בילי נייט, הידוע גם כבילי "היי, תראו איזה יופי – פורוורד אובררייטד! בואו נבחר אותו במקום גבוה בדראפט! חיחיחיחי" נייט, כבר יצא מהמערכת. ריק סאנד החליף אותו, ונמצא בסוג של מלכוד: מצד אחד, אי-העפלה לפלייאוף תיחשב ככישלון וכצעד אחורה; מצד שני, וודסון הוכיח התקדמות עקבית, גם אם איטית, בתפקיד המאמן; ומצד שלישי, לא כולם בחבורה הצעירה הזו מחבבים מאוד את וודסון.
ההוקס אמנם עלו לפלייאוף לראשונה מאז 1999, ואפילו קהל התחיל להגיע מדי פעם, אבל זו עדיין קבוצה שברירית מדי, דלילה מדי. מעבר לחמישייה ואולי לאבאנס, יש יותר סימני שאלה מאשר בחפיסת קלפי טריוויה. בעמדת הרכז המחליף, אייסי לאו איכזב בשנה שעברה וספידי קלקסטון בדרך כלל פצוע ומדי פעם גם מושבת. כסנטר מחליף, זאזא פאצ'וליה בינוני במקרה הטוב, וגם רנדולף מוריס וסולומון ג'ונס לא ממש יככבו בפוסטרים העונה.
וכל השאר? פליפ מאריי הראה הבלחות לאורך הקריירה אבל מתקשה למצוא קרקע בטוחה, ובואו נאמר שראשי ההוקס מאחלים לעצמם רק בריאות טובה השנה, כי פציעה אחת לשחקן מפתח, גם אם לחודש-חודשיים, עלולה לחסל להם את העונה כולה.
סומכים על הניסיון של ביבי
איש המפתח: כשמייק ביבי הגיע לאטלנטה, התגובה ברחבי הליגה היתה צירוף מלים החביב ביותר על מספר כתבי ספורט ישראלים: הלם ותדהמה. מילא שאטלנטה עושה מהלך הגיוני, אבל עוד מוכנה להוציא הרבה כסף???!!!???!!! (הוסיפו עוד כמה סימני שאלה וקריאה שבא לכם). עם ביבי, להוקס היה פתאום מנהיג שיודע
לנווט התקפות ומפנה את ג'ונסון להתמקדות בעמדה מספר 2. הוא שיפר את הקליעה הקבוצתית מבחוץ, גם אם לא את ההגנה. גם העונה ביבי יצטרך להריץ את ג'ו-ג'ו, סמית' ומרווין בכנפיים כמה שיותר, ולמצות בכך את היתרון הגדול ביותר של ההוקס, כי הרבה יתרונות יחסיים אחרים אין להם.
שימו לב: במשך שנים, מו אבאנס נחשב לסותם חורים ברוטציה. מדי פעם אפילו פתח בחמישייה פה ושם, אבל מעולם לא סיפק קליעה יציבה, הגנה יוצאת דופן או ערך מוסף משמעותי אחר.
מייק ביבי. צילום: אי-אפ-פי
הפעם לא תהיה לו ברירה: הוא בא משנת קריירה באורלנדו (8.9 נק', 49 אחוז שדה ו-39.6 אחוז לשלוש, כולם שיאים), ויצטרך להיכנס לנעליו של צ'ילדרס. צ'יל סיפק בעונה שעברה 11.8 נקודות, 5 ריב' וכמעט חטיפה לערב, עם 57 אחוז שדה. בהצלחה במילוי הנעליים הללו, אבאנס. גיב ד'ם גיב ד'ם מו, גיב ד'ם מו, גיב ד'ם גיב ד'ם מו.
מה אתה עשית למען הגלובליזציה? טייקוני הכדורסל האירופי גרפו במשך שנים שחקנים סבירים מה-NBA, אבל אלה היו בעיקר אירופים ופליטים שלא מצאו קבוצה. ב-23 ביולי הכל השתנה עם חתימתו של צ'ילדרס באולימפיאקוס תמורת 7 מיליון יורו נטו לעונה, ותוך שבועיים כבר דיברו על עריקה אפשרית של לברון ג'יימס וקובי בראיינט לחוזים של 50 מיליון דולר לעונה ב-2010. ככה זה באמריקה, מצבי רוח נוטים להשתנות באופן קיצוני.
ג'וש צ'ילדרס. צילום: ערן סורוקה
צ'יל והאפרו שלו פתחו את השער לבויקינס, ארויו ואחרים, ואולי זו תהיה תרומתה הגדולה של ההוקס לגלובליזציה, כיוון שבסגל שלה, פרט לזאזא המתגעגע הביתה לגיאורגיה המופגזת, ולהורפורד הדומיניקני, אין יותר מדי נציגויות לשאר העולם.
אופטימי: גם העונה ההוקס לוקחים את האלופה המיועדת לסדרה של שבעה משחקים.
פסימי: באמצע מארס, ההוקס מנצלים ירידות בשער היורו וקונים במחיר מבצע כרטיסי טיסה לאתונה ולברלין. לפחות שיראו את ג'וש צ'ילדרס מתמודד על תארים.
אינדיאנה מתאמצת להשליך גורמים עוינים מחוץ לקבוצה. אולי זה גם ישתלם לה מקצועית
ניו ג'רזי נטס עושה מהפכה, ומקווה להעמיד קבוצה מצוינת... ב-2010
הרי הרוקיז: שיקאגו בולס בונים על הפנים החדשות
בדרך הנכונה? מייקל ג'ורדן הביא את לארי בראון לבובקאטס
לקרצף עם סקוט: סקיילס יגרום לבאקס לשמור?
תחילתו של עידנטוני: הניקס יוצאים מימי אייזיה הנוראים
הבדיחה על חשבונכם: הקליפרס חשבו שהרע מאחור. אז חשבו
אהבה חדשה: למינסוטה יש קווין לאב חדש
שבט המאיו: ממפיס קיבלה כוכב, עכשיו צריך קבוצה מסביבו
סוף והתחלה: אוקלהומה מקבלת קבוצה חדשה, תרתי משמע
פלאש בק: ווייד חזר מפציעה, מיאמי בונה עליו שיביא אותה רחוק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם