 |
בזמן האחרון עושה רושם שהכדורגל הישראלי מבלה את רוב זמנו על ספת הפסיכולוג. הפעם, הפציינט התורן הוא הפועל חיפה. הפועל חיפה לא כובשת. לא סתם לא כובשת: במומחיות. חיפה מחמיצה ברגל ומחמיצה בראש, מחמיצה מקרוב ומחמיצה מרחוק, מחמיצה אחרי מהלכים מתוכננים ומחמיצה אחרי טעויות מקריות. מחמיצה ומחמיצה. ובחיפה משוכנעים שזה בגלל הלחץ. כן, שוב, הפסיכולוגיה בגרוש הזו. אז עם
כל הכבוד, לא לחץ ולא נעליים. הסיבה שחיפה לא כובשת היא שלחיפה אין סקורר אמיתי. כיבוש שערים זה מקצוע. לחיפה אין אפילו שחקן אחד שזה המקצוע שלו. ניר לוין צריך להתחיל ולהזדרז מבחינת שוק ההעברות. אם לחיפה לא יצטרף כבר בשבוע הקרוב חלוץ לגיטימי (לא כזה שיודע לסגור את הבלמים, כזה שיודע לכבוש,( הליגה תיאלץ להיפרד (בצער מסוים) מאחת הקבוצות היותר סימפטיות שלה.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
שימו לב
|
 |
|
 |
 |
 |
|
הפאולים בליגה שלנו מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים: פאולים של כדורגל, פאולים של רשעות ופאולים של עצלות. הראשונים הם עסק לשופט, השניים לוועדת המשמעת. הסוג השלישי צריך להיות עניינם של המאמנים.
אין משחק בליגה שלנו שבו לא רואים שחקן שגולש מאחור לרגל של שחקן יריב פשוט מפני שהוא מתעצל לרדוף אחריו. השחקן בלי הכדור, כידוע, תמיד מהיר יותר מהשחקן עם הכדור, ולמרות זאת שחקנים אצלנו לא מוכנים לרדוף. הם גולשים לרגל, ככה סתם, ומשתדלים שהפגיעה לא תהיה קשה מדי כדי לא לקבל כרטיס. אלה עבירות שלשופטים קשה להתמודד איתן: הן מכוונת, אבל לא גסות, בוטות אבל לא מסוכנות. וזה בסדר. מי שצריך להלחם בעבירות האלה הם המאמנים: שישליכו כבר את הבטלנים האלימים האלה לספסל. נמאס.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
וחוץ מזה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ועם החזרה מהפגרה צריך לשוב ולהוריד את הכובע בפני הקבוצה המפתיעה של העונה, מכבי ת"א: בכל פעם שאתה משוכנע שיותר גרוע כבר לא יכול להיות, הם שבים ומפתיעים אותך. |  |  |  |  | |
|