האם דיאטה היא תמיד הפתרון למשקל עודף?
במידה שעודף המשקל לא רב והמצב הבריאותי של אדם נמצא תקין, ייתכן שעדיף להמליץ שישמור על מצב זה

קיים בלבול באשר לתרומתם לבעיות הבריאות של המושגים משקל עודף, עודף שומן והשמנת יתר. ברוב המקרים, כשאדם מוגדר כבעל משקל עודף הכוונה היא לאחד עם שומן מיותר בגופו, גם אם לא נמדדו אחוזי השומן.
יתר השומן בגוף נוצר בדרך כלל בעקבות מצב כרוני של הכנסה קלורית גבוהה (אכילה) בהשוואה להוצאה הקלורית. ישנם גם גורמים נוספים התורמים להצטברות השומן כמו גנטיקה, גורמים סביבתיים, חברתיים, פיזיולוגיים, מבנה האדם והמוצא.
לעומת זאת, השמנת יתר מתייחסת לקיצוניות של עודף בשומן וכוללת פגיעה בהיבט הבריאותי. התסמינים לכך הם חוסר סבילות לגלוקוז, תנגודת לאינסולין, סוכרת סוג 2, יתר שומנים בדם, יתר לחץ דם, עלייה בשומן התוך ביטני ועליה בסיכון לחלות במחלות לב וסרטן.
לא כל בעלי המשקל העודף סובלים מתסמינים אלו, וחלקם אף מסוגל להתאמן ברמה גבוהה. חשוב לדעת, בתהליך ההזדקנות נרשמת ירידה של כ-15% במסת השריר בין הגילאים 70-20, יחד עם עליה בנטייה לצבירת שומן תוך ביטני.
בעזרת פעילות גופנית קבועה ניתן להאט באופן משמעותי תופעות אלו. ובכל זאת, גם אדם בגיל 50 שמקפיד להתאמן בקביעות יעלה כארבעה ק"ג לעומת משקלו בגיל 20. הסיבה קשורה להאטה בבניית מסת השריר עקב הירידה בכמות הורמון הטסטוסטרון והורמון הגדילה.
עודף המשקל שונה מאדם לאדם. אצל אחד מדובר בחמישה ק"ג, ואילו בשני מדובר ב-30 ק"ג ויותר. העובדה המעניינת היא שלמרות עודף המשקל, חשוב לדעת מהו המצב הבריאותי הכולל ואורח החיים של כל אדם. ישנם מצבים לא מעטים בהם האדם סובל מעודף משקל קל יחסית של חמישה עד עשרה ק"ג ואחוזי השומן הם מעל הממוצע לגילו ולמינו - והוא נחשב לאדם בריא לחלוטין.
ערכי הסוכר והכולסטרול בדמו תקינים לחלוטין, לא קיימת היסטוריה של מחלות שכיחות במשפחה והוא עוסק בפעילות גופנית קבועה. נקודה זו חשובה במיוחד, מכיוון שישנם לא מעט מקרים בהם גברים ונשים עושים מאמצים רבים להפחית מספר ק"ג במשקל ומשלמים על כך כסף רב. הסטטיסטיקה
בתהליך הירידה במשקל חלה גם ירידה במסת הגוף הרזה (מסת שריר), שהיא משמעותית במיוחד כשהאדם לא עוסק בפעילות גופנית (אנאירובית בעיקרה) במהלך ביצוע הדיאטה. אם כך, דיאטות חוזרות ונשנות עלולות לגרום לעלייה באחוזי השומן בשל הירידה והעלייה במשקל שנעשית במעגל החיים על בסיס קבוע.
הפתרון נעוץ בשינוי התפיסה של כבדי המשקל באוכלוסייה, כך שבמידה שעודף המשקל לא רב באופן יחסי, המצב הבריאותי תקין ומוכח על ידי בדיקות דם והרכב הגוף, ייתכן שאפשר להמליץ לאדם לשמור על משקלו לאורך זמן ולנסות להגביר את מספר השעות השבועיות שהוא מקדיש לפעילות גופנית במהלך השבוע ולהקפיד על צריכת מזון איכותי יותר. אז נרגיש בשיפור בדרגת הכושר הגופני, ההוצאה הקלורית תגבר וגם אם לא תהיה ירידה במשקל ישתפר מצב בריאותו של המתאמן.
כיום ניתן להבחין במתאמנים כבדי משקל שהם גם מדריכי מחול אירובי, ספינינג, או כאלו המגיעים בקביעות לחדר הכושר. איך קורה הדבר? מדוע משמינים למרות העיסוק המוגבר בפעילות גופנית? פעילות גופנית לא תביא לירידה במשקל הגוף ובאחוזי השומן, אלא אם כן היא תלווה בתפריט מותאם אישית המאופיין בהגבלה קלורית.
במקרה זה חשוב להקפיד שההוצאה הקלורית לא תהיה קטנה יותר מההכנסה הקלורית, מכיוון שבמקרה זה מובטחת השמנה. במידה שמספר הקלוריות המוכנסות אל הגוף שווה לקלוריות שנעשה בהן שימוש, לא יחול שינוי במשקל הגוף - לא תתרחש ירידה או עליה במשקל.
יש להתחשב גם באיזור ההשמנה בגוף. רוב השומן מצטבר באיזור הבטן (השמנת תפוח) או באגן הירכיים (אגס). ההשמנה הבטנית נחשבת למסוכנת יותר בשל קרבת השומן ללב והיא נוצרת לרוב מאכילה מוגזמת. בעזרת פעילות גופנית ודיאטה המאופיינת בהגבלה קלורית, ניתן להשיל מהר יותר מהשומן הביטני לעומת השומן שהצטבר באגן הירכיים.
לסיכום - עודף משקל הוא דבר שלילי, אך לא כל המקרים זהים. עודף משקל של אדם מסוים משפיע על בריאותו באופן שונה לעומת אדם אחר הסובל מעודף משקל. בטרם ממליצים לאדם להוציא ממון לא מועט על שירותים שונים, רכישת תוספי מזון וכדומה, חשוב לדעת בבירור מה מצב הבריאות המוכח של האדם, אורח חייו וההיסטוריה המשפחתית.
בדיקת אחוזי שומן חשובה בכל מקרה של עודף משקל, ובמיוחד כשהאדם עוסק בפעילות גופנית מכיוון שמדד ה-BMI (מדד מסת הגוף) במקרה זה אינו מדויק. במקרים של עודף משקל רב עם השפעה על העלייה בגורמי הסיכון למחלות מסוגים שונים, יש לנקוט בצעדים המקובלים על מנת להפחית את גורמי הסיכון הללו.
ד"ר איתי זיו הוא סגן מנהל קמפוס שיאים באוניברסיטת תל אביב ומנהל תחום הקורסים למדריכי חדר כושר. צור קסטל הוא מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס שיאים