חומרים למחשבה: מחלוקת על חומרי שימור וצבעי מאכל במזון
השימוש של יצרניות המזון בחומרים משמרים, צבעי מאכל וחומרי טעם וריח מעורר ביקורת מצד גורמי בריאות, אבל הדיאטנית דנה אברמוביץ דווקא רוצה שניקח את העניין בפרופורציות. "מה יותר גרוע - פטריות וחיידקים באוכל, או חומרים משמרים במינון נמוך? אם מופיעה האות E לפני צבע מאכל זה לא אומר שהוא מסרטן"
במסגרת טרנד החזרה אל הטבעי, חברות המזון מתחילות להיכנע ללחץ הציבור ומנסות להפחית ולהשמיט חלק מאותם תוספי מזון, שלדבריה של דנה אברמוביץ, דיאטנית קלינית ודיאטנית ראשית של חברת "דיאטה קלאב", עשויים לפגוע באיכות המוצר ולחסל את תעשיית המזון המתועש.

"צריך להיכנס לפרופורציות ולהבין שלחומרים האלו יש תפקיד חשוב בשמירה על איכות המוצר ועל בריאות האדם שצורך אותם", היא אומרת, "באורח החיים המודרני רובנו נעזרים במוצרים מוכנים, ומתבססים עליהם בתזונה היומית. אם חברות המזון לא ישתמשו בחומרים משמרים בכמות הרצויה, נקבל אוכל מלא בחיידקים ופטריות, שההשפעה שלהם על גופנו תהיה הרבה יותר מסוכנת מהשפעת החומרים המשמרים שמוכנסים למזון במינונים מבוקרים".
את ה"עליהום" הגדול שנוצר סביב תוספי המזון ניתן לשייך לעובדה שריכוז מסוים של האוכלוסייה, בעיקר ילדים, רגישים אליהם, ומפתחים תגובות אלרגיות, כמו היפראקטיביות, כאבי ראש ותסמונת המעי הרגיז. מלבד זאת, יש הטוענים שחומרים מסוימים, כגון צבעי מאכל סינטטיים וחומרים משמרים המוכנסים אל מוצרי הבשר המעושן והנקניקים החשודים כמסרטנים.
לדברי רונה שיף, מהנדסת מזון בחברת "ורקוד", שמתמחה בשמירה על טריות ואיכות המזון, קשה מאוד להימנע מצריכה של מזון מוכן ומתועש, מאחר שאותם חומרים נמצאים גם במוצרי צריכה בסיסיים, כמוצרי חלב, ממרחים כמו חומוס ואפילו בשתייה קלה.
"בתרבות הצריכה של היום כמעט בלתי אפשרי
לטענת קארין ארצי, מנהלת מוצר בחברת תוספי התזונה "סופהרב", יש לעשות אבחנה בין תוספי תזונה שהם רכיבים תזונתיים שנמצאים במזון ומוספים אליו כדי להעשיר אותו לבין תוספי מזון שמוספים אליו כדי לשמור על איכותו, אך אין בהם שום תוספת של ערך תזונתי. "חומרים משמרים ממשפחת הסולפיטים פוגעים במאגרים של ויטמין B12 בגוף, והם קיימים אפילו במוצר תמים כמו לבנה", היא אומרת.
את תוספי המזון ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות: חומרים משמרים, צבעי מאכל וחומרי טעם וריח. "תפקידם של החומרים המשמרים הוא לדאוג להארכת חיי המדף של המוצר, ולמנוע שגשוג של פטריות וחיידקים", מסבירה ארצי. "חומרי טעם וריח וצבעי מאכל מוכנסים אל המזון במטרה לגרום לנו לקנות יותר, ולהגביר את החשק שלנו לאכול את אותו מזון. למרות ההפחתה בשימוש בצבעי מאכל סינטטיים, הם עדיין קיימים במוצרים מסוימים, ולכן כצרכנים חלה עלינו האחריות לבדוק את המוצר שאנחנו קונים".
לדברי שיף, צבעי מאכל מוכנסים גם לדגים קפואים ולבשרים טריים. "בשרים שעוברים תהליכי חמצון משנים את צבעם לדהוי ולא מושך, וכך גם דגי סלמון - הם עוברים טיפול תרמי ומשנים את צבעם, ולכן מחדירים לתוכם צבע כתום, שהוא ממש לא צבעו הטבעי של הדג".
דנה אברמוביץ, מצדה, מבקשת להכניס דברים לפרופורציה. "הסימון של האות E לפני המספר של צבע המאכל בא לסמן שהמוצר אושר על ידי האיחוד האירופי", היא מסבירה, "ולכן ההתייחסות אליו כאל חומר מסרטן באופן גורף אינה נכונה. אנשים לוקחים את הכול תחת כותרת אחת, ולמרות הקמפיין נגד צבעי מאכל, לפיו אלה גורמים להיפראקטיביות אצל ילדים, במחקרים קליניים מבוקרים שנעשו לא נמצאו לכך הוכחות חד משמעיות".
אף שעדיין לא נמצאה הנוסחה למכירת אוכל מוכן בעל חיי מדף ארוכים ללא חומרים משמרים, קיימים מצרכים טבעיים נוספים שניתן להשתמש בהם, ובכך להפחית חלק מתופעות הלוואי של אותם מוצרים. לימון ומלח למשל עשויים לשמש ככאלה, אבל הם מייקרים מאוד את תהליך הייצור. "הכדאיות הכלכלית תקפה גם בנושא של צבעי המאכל", אומרת ארצי. "כיום ניתן למצוא צבעי מאכל טבעיים שמופקים מכורכום, סלק וכלורופיל, אבל הרבה יותר זול להפיק צבעי מאכל סינטטיים, שהם ללא ספק מסרטנים ולא בריאים. מלבד זאת, צריך לזכור שצבעי מאכל טבעיים דוהים מהר יותר, ולכן פוגעים באורך חיי המדף של המוצר".
שימוש במלח ולימון עשוי להיות בעייתי גם במובנים אחרים. "חומצת לימון היא חמוצה מאוד, ועשויה להשפיע על הטעם", מסבירה שיף. "השימוש במלח עשוי לגרום לעודף נתרן, שלגבי אוכלוסיות מסוימות הוא מאוד בעייתי".
אולם גם כשכל הנתונים מצביעים לרעתנו, כצרכנים יש לנו הרבה מה לעשות במטרה לשמור כמה שיותר על הבריאות שלנו. "חינוך לצרכנות נבונה מתחיל בכך שנקפיד לקרוא את התוויות המצורפות אל המוצרים", אומרת ארצי. "משרד הבריאות לא סתם מחייב את תעשיות המזון לפרט את המרכיבים במוצרים שמכילים צבעי מאכל טבעיים לרוב זה יצוין, מאחר ששום יצרן לא יוותר על היתרון השיווקי הזה. במוצר שלא מצוין בו סוג צבע המאכל, יש לצאת מנקודת הנחה שמדובר בחומר מאכל סינטטי. מוצרי מזון קפואים ואריזות ואקום אינם מצריכים חומרים משמרים, ולכן יש להעדיף מוצרים שנארזו בשיטה זו".
לדברי שיף, חלק ממוצרי המזון האורגני יכולים להוות פתרון בהפחתת צריכת חומרים משמרים וצבעי מאכל. "עם השגשוג של המוצרים האורגניים ובתי הטבע, הגישה למאכלים מוכנים אורגניים הפכה פשוטה ולא יקרה בהרבה", היא אומרת. "צריך רק לקחת בחשבון שחיי המדף של המוצרים האורגניים המוכנים קצרים בהרבה, ולכן יש לצרוך אותם בתוך יומיים-שלושה מרגע פתיחת האריזה".