בטטת כושר
צפייה בטלוויזיה כבר מזמן הפכה לחלק בלתי נפרד מהביקור בחדר הכושר, ובארה"ב החלו לפעול לאחרונה אולמות קולנוע עם מכשירים במקום מקומות ישיבה. האם המסך הקטן פוגע ביעילות האימון, באיזה תחנה עדיף לבחור ומתי אסור לבהות?
הרגלים כמו שלי הם הסיבה לכך שלפני 15 שנה החלו מכוני הכושר להשתלב בעסקי השעשועים. פעם, ממש מזמן, טלוויזיה יחידה שניצבה במרכז המכון הייתה בבחינת מותרות, אבל היום זה ייראה ממש מוזר אם כמה מסכים לא יהיו תלויים במכון, או אם ייעדרו ממנו המכשירים הספורים שמשולבת בהם טלוויזיה אישית.
מכון הכושר 'ג'ולד ג'ים' הציג לאחרונה את רעיון ה"קרדיו-סינמה" – אולם חשוך המעוצב כקולנוע שבו מוצב מקרן ענק. אלא שבמקום מושבים מרופדים, מסודרים באולם הזה אופניים, הליכונים ומכשירי מדרגות. בנוסף, לאחרונה יותר ויותר מכוני כושר מעמידים לרשות לקוחותיהם 'אופני אקספרסו' שבקדמתם יש מסכים אישיים המאפשרים צפייה בטלוויזיה או אפילו הליכה בתוך נוף וירטואלי (שמאפשר בחירה בין נופים שונים, לרבות סיור בחלל החיצון!).
אם זה מה שצריך כדי לגרום לציבור לזוז, אז פיט מק'קאל, מומחה לפעילות גופנית וחבר בוועדה האמריקנית להתעמלות, בהחלט בעד זה. "התפיסה הרווחת היא שפעילות גופנית היא עבודה קשה; משהו שיגרום לך להזיע", הוא אומר. "כך שאם צריך את הטלוויזיה שתעזור לבלוע את הגלולה המרה הזו, אז הטלוויזיה היא מחיר שצריך לשלם".
דיאן וויילי, פסיכולוגית ספורט מאוניברסיטת ווירג'יניה, טוענת שלכל אימון גופני יש שתי מטרות: הנאה ויעילות. אך למרות העובדה שהצפייה בטלוויזיה עשויה לשרת את המטרה הראשונה, היא גם עלולה לחבל במטרה השנייה. "צריך לגלות את הדרכים שייהפכו את האימון ליעיל, ולא את הדרכים שיעזרו 'להעביר אותו'", היא אומרת.
קוסטאס קאראגאורג'יס, פסיכולוג ספורט מאוניברסיטת ברונל שבלונדון, מאמין אמנם שהסחת הדעת מפחיתה מהכאב במהלך האימון. אך מחקרו (שעוסק בהשפעות הגירויים הוויזואליים במהלך פעילות גופנית ונחשב לפורץ דרך), גרם לו להאמין שהטלוויזיה היא הסחת דעת קיצונית מדי. "הצפייה בטלוויזיה במהלך הפעילות הגופנית כל כך מסיחה את הדעת, עד שהיא גורעת מאיכות האימון", הוא אומר. לטענתו, השילוב בין הווידיאו והאודיו פשוט "דורש מהמוח יותר מדי".
ובכל זאת, קאראגאורג'יס – שבחודש האחרון ארגן את חצי המרתון 'לרוץ עם הקצב' בלונדון (מרתון שבו מוסיקאים מלווים את הרצים) – מצא שלמוסיקה קצבית שדורשת
"הדבר הטוב ביותר הוא השילוב של קטעי אתלטיקה מעוררי השראה עם מוסיקה קצבית," הוא אומר ואף מציע דוגמא: קטעים נבחרים מהאולימפיאדה שילווה אותם השיר "I feel good" של ג'יימס בראון. לדבריו, "קטעי אתלטיקה נבחרים טובים יותר ממשחק ספורט כלשהו, משום שבמשחקים יש פסקי זמן והפסקות אחרות, ואלו אינם מעוררים מוטיבציה".
אבל נראה שפסקי הזמן האלו לא ממש הטרידו את גדעון סוליבאן, מחזאי בן 40 שבאחת השבתות האחרונות חרש את ההליכון תוך כדי צפייה במשחק פוטבול. "אף אחת מהקבוצות לא באמת מעניינת אותי, אבל אני נהנה לצפות ב'אקשן'", הוא אומר. כאשר הוא מתעמל, הוא מחפש כל סוג של תחרות אתלטית: פוטבול, קרבות אגרוף או כל מה שמוצג ב-ESPN.
לדבריו, "האימון הגופני הטוב ביותר בחיים שלי" היה זה שעשה במהלך משחק הכדורגל שבו נבחרת הנשים האמריקנית זכתה בגביע העולמי. "עליתי על המכשיר במהלך המשחק", הוא נזכר. "זה היה משחק הכדורגל הראשון שאי פעם צפיתי בו בטלוויזיה, ולא עזבתי את המכשיר עד שהוא נגמר. כעבור שעה וחמש עשרה דקות, הייתי אמור להיות מותש, אבל הנשים התרוצצו במגרש ואני עצמי עודדתי אותן והתמלאתי מרץ".
חוויות כגון אלו מתאפשרות משום שהטלוויזיה מאפשרת לנו 'להתנתק', כך אומר ג'סי פיטסלי, מתאם התוכנית למדעי הפעילות הגופנית באוניברסיטת וינסטון סאלם. ג'סי מספר שהוא עצמו הכיר בחור שנהג לרוץ על הליכון תוך צפייה במשחקי פוטבול. מספר פעמים בעונה הוא אף גמא כך מרחקים מרתוניים.
ריצה של 42 קילומטרים היא פעילות גופנית מאסיבית בין אם היא מלווה בצפייה בטלוויזיה ובין אם לאו, והגוף שלו היה שורף את אותה כמות קלוריות גם אלמלא היה בוהה במסך. "למרבית סוגי הפעילות גופנית לא באמת נדרש ריכוז", טוען פיטסלי. "אתה יכול להפליג בדמיונך אל הריביירה הצרפתית", הוא אומר. אך הוא מוסיף שהפרסומות דווקא כן עלולות להוות בעיה, משום שהן מפסיקות את 'הניתוק'.
מק'קאל מייעץ לגייס את הקצב שבוקע ממכשיר הטלוויזיה ולהיעזר בו בפעילות הגופנית. כאשר מתחילות הפרסומות, זה השלב שיש להאיץ בו. "אלו שתי הדקות הישנות של צ'אק וולרי (מנחה אמריקני, הגיש בין היתר את 'גלגל המזל'. הכוונה כאן לאמירה שהיה נוהג לומר לפני יציאה לפרסומות – we will be back in two and two – י.ג.). "אחריהן אפשר להירגע מעט למספר דקות," הוא אומר. "זה פרק זמן טוב לצבירת כוחות".
מתעמלים שעושים שימוש ב"קרדיו-סינמה" של מכון הכושר 'גולד ג'ים' נהנים מסרטים שלמים ללא פרסומות. "אפשר ממש לשקוע בסרטים הללו", אומר קמרון צ'יילד, מנהל המכון. אז על אף שאנשים שנשארים על המכשיר לאורך הסרט כולו נוטים להתעמל בפחות אינטנסיביות, הוא סבור שאלו שמגיעים לפרקי זמן קצרים יותר, בהחלט מתעמלים ברצינות. "באולם הזה אנו שומרים על טמפרטורה נמוכה בשתיים או שלוש מעלות משאר המכון", הוא מספר.
בנוסף, השימוש במסך ענק עוזר להימנע מאחת הבעיות הנפוצות שבשילוב פעילות גופנית וצפייה בטלוויזיה: ביו-מכאניקה גרועה. לדברי קאראגאורג'יס, אנשים שצופים בטלוויזיה במהלך הפעילות הגופנית נוטים להרים מעט את הסנטר על מנת לראות טוב יותר את המסך, ומק'קאל מדווח שבעצמו ראה מתעמלים שמעקמים את צווארם, במיוחד מול מסכים קטנים יחסית.
זו הסיבה שרשת מכוני הכושר 'אקווינוס', מכון הנודע בחשיבות שהוא מעניק לשיקולי בריאות, נמנעת מהצבת מסכי טלוויזיה קטנים, ובמקומם מציבה מסכי פלזמה ענקיים. "הרגשנו שזה גורם למתעמלים להתעמל בתנוחות שאינן בריאוֹת: המתעמלים אינם צריכים להביט מטה, אלא ישר", אומר דיוויד האריס, אחד האחראים ברשת. לדעתו, בנוסף לבעיות היציבה שהם מעוררים, מסכי הטלוויזיה הקטנים מפריעים את מה שהוא מכנה "העיצוב הנכון" של סביבת האימון. "האנרגיה אחרת. אנשים אינם מסתכלים לצדדים ודעתם אינה מוסחת מדברים אחרים שקורים במקביל".
אז ישנם אמנם מספר שיקולים נגד הצבת הטלוויזיות בחדרי הכושר, ועל אף שמומחים רבים סבורים שמגמת הכנסת המסכים עוד תמשיך, ובמיוחד תתפתח הטכנולוגיה הוירטואלית, ישנו חדר אחד שלדעת הכול יישאר נקי מטלוויזיות: חדר המשקולות. שם, הריכוז קריטי במהלך האימון. הסחת הדעת שם לא תפחיד מהכאב. שם היא עלולה לגרום לו.
קטעי ספורט נבחרים כבר הוכחו מדעית כאופציית הצפייה הטובה ביותר בחדר הכושר. אך מהן האופציות הטובות האחרות?
ערוצים כמו בראבו, MTV ו-VH1 הם אופציה לא רעה שאינה דורשת יותר מדי אנרגיה מנטאלית. באשר לצפייה בחדשות, על אף שהיא יכולה להיראות כדרך יעילה להתעדכן בענייני אקטואליה תוך כדי התעמלות גופנית, פסיכולוגית הספורט דייאן וויילי מזהירה מפניה: "מה אם כל החדשות הן חדשות רעות?" היא שואלת. היא מסבירה שאם תיוצר במוח אסוציאציה בין מחשבות מדכאות ובין ריצה, השיבה אל ההליכון לא תהיה פשוטה.
מסיבות דומות, פסיכולוג הספורט קוסטאס קאראגאורג'יס מייעץ נגד סרטי אימה. חברי מכון הכושר 'כושר בכל עת' בווירג'יניה צריכים לקחת את זה לתשומת ליבם. לדברי ג'ף סטארהן, בעל המכון, בזמן האחרון ערוץ טלוויזיה אחד גובר באופן עקבי על הערוצים 'פוקס', 'סי.אן.אן' ואפילו על ערוצי הספורט. הכוונה היא לערוץ 'סי.אן.בי.סי' המשדר חדשות הנוגעות לכלכלה ולעסקים. יותר מדי זמן מול הערוץ הזה, והאנשים לעולם לא יוכלו להתעמל שוב.
תרגמה: יעל גלר
נא להמתין לטעינת התגובות
