אחרי החגים: עצות לשדרוג החיים
אל תלכו למומחים מהטלוויזיה, תנו במתנה טיפול שאתם נבוכים לקנות לעצמכם, עשו דבר אחד ביום תוך ריכוז מדיטטיבי ואל תשכחו את ההנחיה החד משמעית של רבי נחמן: אסור להיות עצובים
משוועים לאיזון? סובלים ממשבר פנג שואי? הפסיכולוגים, המטפלים והמרפאים שמופיעים באופן קבוע בתוכניות רדיו וטלוויזיה הם לא בהכרח מה שאתם זקוקים לו כרגע. אצל מטפלים שהפכו לסלבז יש סכנה שתמצאו פחות אוזן קשבת ויותר תורים
מה שעשה המחול האירובי בשנות ה-80 עושה עכשיו היוגה, רק בלי החותלות. על כל גבעה רמה אפשר למצוא מורה גמיש יותר או פחות, ותחת כל עץ רענן מלבלבת שיטת תרגול חדשנית או ותיקה. אל תהססו ללכת לשיעור ניסיון ללא התחייבות אצל כמה מורים מזרמים שונים עד שתמצאו את האיש והשיטה שמתאימים לכם. אשטנגה, שיבננדה, איינגר, ויניאסה, בריגהו, יוגה לנשים ויוגה לזוגות – זוהי רק רשימה חלקית. גם המורים, בהתאם, נבדלים זה מזה בניסיונם, בגישתם, רמתם המקצועית ולא פחות חשוב - באישיותם.
תמיד רציתם שמישהו יקרא לכם בקפה? מתים לטיפול קריסטלים? מוכנים לנסות תקשור עם ישויות, אבל מתפדחים לשלם על טיפול כזה במיטב כספכם? בטוח יש לכם חבר או חברה שמרגישים בדיוק אותו הדבר. העניקו להם טיפול כזה במתנה – גם מקורי, גם משעשע, ומי יודע? אולי יום אחד מישהו ייקח מכם דוגמה, ויעניק גם לכם סשן מסקרן.
גם העצלנים שבינינו יודו שסקר שוק לפני רכישה משמעותית הוא אל"ף-בי"ת של צרכנות נבונה. הכלל הזה תופס גם כאשר מדובר בשירותיהם של קוראים בקפה או בכף היד, פותחים בטארוט וסוגרים בקריסטלים. דווקא בגלל שבעלי ה"מקצועות" הללו אינם מחזיקים בתעודת הסמכה ממוסד מוכר, שווה לברר כמה הם עולים ועד כמה הם מועילים. איך? רק לא דרך פורומים באינטרנט או פרסום באמצעי התקשורת. חייגו לידעוני שלכם, ושאלו אותו בלי בושה כמה הוא עולה, מה הוא יודע לעשות ובמה הוא מתמחה. מי שיתקשה לתת לכם תשובות ברורות על עצמו בטלפון, כנראה יתקשה גם לספק תשובות ברורות כשתשאלו אותו מה צופן לכם העתיד.
איבון ראנד, ממורות הזן הידועות בארצות הברית ומראשי החץ של הבודהיזם הפמיניסטי, היא אישה עסוקה, לפחות כמו רובנו. בספרה "מערה בשלג" (הוצאת פראג) היא מציעה תרגול רוחני קטנטן שמתאים במיוחד לאנשים עסוקים, גם למי שיש לו באופן קבוע תינוק ביד אחת ומקלדת בשנייה: "תרגול קטן נהדר שנקרא חצי חיוך, שבו אתם מרימים קלות את פינות הפה ומחזיקים אותו כך במשך שלוש נשימות," היא כותבת. "אם אני עושה את זה שש פעמים ביום או יותר, תוך שלושה ימים זה גורם לשינויים מפתיעים בגוף ובתודעה. אפשר לעשות את זה בכל זמן של המתנה, כשאתם בשיחה ממתינה בטלפון, במכולת, בשדה התעופה, או מול האור האדום של הרמזור."
גם אנשים עם קוצים מאחורה, כאלה שלא יכולים לשבת בשקט ולהתרכז בנשימה, יכולים ליהנות מיתרונותיה של המדיטציה: מנוחה מנטלית מהכאוס של חיי היום יום והזדמנות להתבוננות פנימה, תוך השקטה של תודעתנו הסוערת והסוררת. אתם לא בעניין של ישיבה על כרית המדיטציה? עשו זאת תוך כדי רחיצת כלים, למשל. "המימוש המלא של אימון בודהיסטי הוא לא יותר מאשר חיים תוך תשומת לב מרגע לרגע," אומר יובל אידו טל, מורה לזן בודהיזם. טל אומר שלעתים, במקום להכניס אל החיים תרגול זר שאולי לא ייקלט בהם היטב, עדיף להפוך את אחת מהפעילויות השגרתיות לפעילות שנעשית בתשומת לב.
זה יכול להיות כל דבר - חיתוך סלט, קיפול כביסה או אריזת קופסאות אם אתם עובדים במפעל לשימורים. הרעיון הוא להפסיק לפעול על אוטומט. תשומת הלב המדיטטיבית תגלה לנו את המקומות שבהם ניתן להכניס חמלה, עדינות ורגישות לחיינו.
"ודע שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל," אמר רבי נחמן מברסלב, והוסיף הנחיה חד משמעית האוסרת להיות עצובים: "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר ולהרחיק העצבות והמרה השחורה בכל כוחו," שכן, "עבירה גדולה כשיש לו עצבות, חס ושלום, כי עצבות היא סיטרא אחרא והשם יתברך שונא אותה." אבל איך עושים את זה? איך לא מתפחדים ואיך מגרשים את העצבות? על פי הנוסחה הפשוטה לביצוע של רבי נחמן, קודם כל מצאו בעצמכם דברים טובים, גם אם ממש קשה: "לבקש ולחפש למצוא בעצמו איזה זכות ואיזה נקודה טובה, ובזה המעט טוב שמוצא בעצמו ישמח ויחזק עצמו." הכל ברוח הממרה "כי צריך כל אדם לומר כל העולם לא נברא אלא בשבילי." שנית: פשוט למחוא כפיים, שכן על ידי "המחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינים." רבי נחמן מסביר: "ומזה תבין עד היכן אתה צריך להתחזק ולבלי לייאש עצמך, חס ושלום, אף אם יהיה מה שיהיה. והעיקר להיות בשמחה תמיד." והוא מוסיף: "וישמח עצמו בכל מה שיוכל ואפילו על ידי מלי דשטותא, לעשות עצמו כשוטה ולעשות ענייני שטות וצחוק או קפיצות וריקודים, כדי לבא לשמחה".
גם אם המקום הכי אקזוטי שאתם מצליחים להגיע אליו בהליכה הוא מרפסת הבית, אל תאבדו תקווה – גם משם אפשר להתחבר אל הטבע. דרך ישנה ומוכרת היא להאכיל את חתולי רחוב - אם נפש בישראל כבר לא תצילו בגלגול הזה, לפחות תצמצמו את מפלס הסבל של החתולים. דרך פחות נפוצה היא הקמת תחנת האכלה לציפורים, שתמשוך בעלי כנף ממש עד לפתח ביתכם. "מחקרים הוכיחו שקשר אל הטבע ואפשרות לראות טבע וליהנות ממנו חשובים לתחושת רווחה, לאושר ולשקט נפשי,” מסבירה שלומית ליפשיץ, זואולוגית וצפרית מומחית ומנהלת המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית. כל מה שצריך זה קעריות עם מים, שיירי ירקות ופרות, פירורי לחם ולמשקיענים – לקט זרעונים או תערובת לתרנגולות. בנוסף, אפשר לצ'פר את הציפורים באגן רחצה קטן ולשבת לראות איך בולבול צהוב-טוסיק עושה מקלחת. את תחנת ההאכלה אפשר להקים במרפסת או בחצר.
את המקום לעצה מס' 10 השארנו לכם. אם יש לכם עצה טובה בתחום הנפש שלחו לנו אותה באמצעות SMS למספר 9995 באופן הבא: רשמו את המילה נפש ולאחריה בקצרה את העצה שלכם בנושא. העצה המוצלחת ביותר תתפרסם במעריב ותזכה את השולח ביום פינוק, כולל טיפול חמאם ועיסוי מקצועי, בספא "הגראז."'
נא להמתין לטעינת התגובות
