נפרדים מ-2010: איך זה שהכיס שלנו לא מרגיש את התקנות הצרכניות?
בשנה החולפת זכינו לשלל תיקונים וחוקים צרכניים - מהקלות בתחום הסלולר ועד החזרים כספיים בחנויות. גם 2011 נושאת בשורות לכיסינו, ולכאורה מצבו של הצרכן הישראלי הולך ומשתפר מרגע לרגע
הרגלי הצריכה שלנו - לצד המחיר הגבוה שאנחנו משלמים עבורם - ידועים אפילו לחברי הכנסת שלנו, שפעלו במרץ בשנה האחרונה והעבירו שורה ארוכה של חוקים ותקנות, שנועדו לשפר את מצבנו מול חברות הענק שעבור שירותיהן אנחנו משלמים יותר מדי.
הבשורות העיקריות היו תקנות ההחזר הכספי, ההקלות בתחום הסלולר וכן חוקים שאיפשרו לבטל עיסקאות ביתר קלות. בחודש אוגוסט הוקמה הרשות לסחר הוגן במשרד התמ"ת, שסומנה כ"מהפכה צרכנית" ויועדה להיות רשות אכיפה, חקירה ותביעה בענייני הגנת הצרכן.
ובכל זאת, כשאנחנו מסתכלים על החשבונות שאנחנו משלמים מדי חודש, אי-אפשר להימנע מהתחושה שלא משנה מה מחליטים חברי הכנסת, מצבנו לא משתפר - להיפך, אנחנו רק משלמים יותר. למה זה קורה והאם ההבטחות הצרכניות לשנה הבאה אכן ישפרו את מצבו של הצרכן הישראלי?
משרד התקשורת פרסם במהלך השנה שורה של חוקים, תקנות והגבלות בשוק הסלולר, אשר כולם נועדו להגדיל את התחרות ולשפר את מצבו של הצרכן. בינתיים, לצערנו, אנחנו לא רואים שיפור בחשבון החודשי. אולי בשנה הבאה.
ב-1 בינואר ייכנסו לתוקף כמה תקנות חדשות בתחום הסלולר, וביניהן הפחתת דמי הקישוריות וקנסות היציאה מהתחייבות(השבוע, אגב, עבר בקריאה טרומית החוק לביטול גורף של קנסות היציאה). שינוי החוק יאפשר גם ניטרליות של הרשת הסלולרית, כך שנוכל להשתמש בשירותי סקייפ ו-p2p כדי לדבר, וכן ניטרליות של הטלפונים הסלולריים, שתבטל את חסימת כרטיסי ה-SIM לשימוש במכשירים של חברה אחת בלבד.
כמו כן, הנדידה הפנים-ארצית תאפשר את כניסתם של שחקנים נוספים לשוק, לצד מפעילים וירטואליים שישתמשו בתשתיות הקיימות - וכל אלה אמורים להגדיל את התחרות ולהוריד את המחירים.
אבל יש רק בעיה קטנה, שחוזרת על עצמה בכל חקיקה צרכנית בתחום: עם כל חוק שעובר, חברות הסלולר מייקרות את התעריפים, רווחיהן גדלים - ואנחנו נשארים עם חשבון מנופח. התקווה היא ששחקנים חדשים יגרמו להורדת המחירים, למרות שקיים כמובן חשש שגם השחקנים החדשים יישרו קו עם החברות הקיימות והסטטוס-קוו בחשבונית החודשית יישמר.
אבל במשרד התקשורת אופטימיים בנוגע לרפורמה ומבהירים כי "העסק זז והרכבת יצאה לדרך". במשרד מבטיחים שאם יידרשו צעדים מחמירים יותר מהסרת חסמי המעבר והכנסת מפעילים חדשים, הם יינקטו.
לפני כשבוע נרשם עוד ניצחון צרכני גדול, לאחר שנכנסו לתוקף תקנות ההחזר הכספי, המאפשרות לקבל החזר כספי על מוצרים בתחום האופנה, מכשירי החשמל, רהיטים ושירותים שונים. אך בעוד הרשתות הגדולות עומדות בכללים החדשים, הבעיה היא בקרב העסקים הקטנים - שלפי בדיקת מעריב עסקים, לא מעט מהם עוברים על החוק. בהתחשב בכך שאין אכיפה פלילית בתחום זה, ופנייה לתביעות קטנות בגין חולצה או טוסטר אינה משתלמת - לא ברור אם החוק ימומש.
"הסיכוי שזה יעבוד, כמו מרבית החקיקה הצרכנית, אינו גדול. הוא תלוי בנכונות המחוקק לשפר את החקיקה ולתת לה כלי אכיפה משמעותיים יותר", מסבירה גלית אבישי, מנכ"לית ארגון אמון הציבור, ומציינת שאכיפה דלה הופכת את החקיקה ל"הצהרה נחמדה" ללא מימוש בשטח. "בארה"ב עסק יודע שאם תופסים אותו מרמה הוא גמר את הקריירה. הוא לא רק מועמד לדין: הסנקציה מצד הצרכן והרגולטור כה משמעותית, שהסיכוי שלו לשרוד קטן מאוד".
בנוסף, במהלך השנה שונה חוק הגנת הצרכן
שינויים נוספים בחוק הגנת הצרכן נוגעים להחמרת הענישה בגין הפרת כללי השיווק לקטינים, כגון הצבת דוכני פרסום בסמוך לבתי ספר, והפיכת פרסום מסוג זה לעבירה פלילית שדינה מאסר או קנס. עדכון נוסף לחוק, בתחום הפרסום, נוגע להסדרת גודל האותיות במידע פרסומי - דבר שימנע הטעיה צרכנית. רק השבוע נדרשה חברת פוקס להסיר פרסומים מטעים, שבמסגרתם הכריזה על 40% הנחה "על כל החנות" - אך ציינה באותיות קטנות כי המבצע לא חל על דגמים רבים.
גם ב-2011 צפויים לא מעט תקנות וחוקים צרכניים. על הפרק עומדים נושאים רבים מלבד הסלולר - מהבנקים, דרך רכישת דירה, הפרסומות שנצפה בהון בטלוויזיה ועד מחיר הפופקורן בבתי הקולנוע - אך ספק רב אם הם אכן ימומשו במהלך השנה. "עם כל הרצון הטוב, הוועדה יכולה לדון ב-5%-10% מהחוקים שיש בצנרת", אומר ח"כ כרמל שאמה-הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה הנכנס, "כך ש-90% מהחוקים נכנסים במילא למעין הקפאה וצריך להחליט למה תינתן עדיפות".
עם כניסתו לתפקיד מתכנן שאמה-הכהן שורה של מהלכים צרכניים, אף שסימן את תמלוגי הגז כנושא הראשון במעלה. "גם אם לא יימצאו עוד מקורות גז, המדינה תרוויח 4-5 מיליארד שקל", הוא אומר, "וזה יאפשר, למשל, להקים את בית החולים באשדוד, שמתעכב כבר שנים, או לבנות עוד אלפי דירות בשנה. זו הבשורה הגדולה שהוועדה תוכל להביא לאזרחים".
לצד הגז הטבעי, בכוונתו לפעול לצמצום הקרטל שקיים בשוק הגז הביתיולחוקק חוק שיקל את כניסתן של חברות קטנות יותר לשוק, וכך יביא להורדת המחירים. כמו כן, הוא מצהיר כי יפעל להסדרת מס הרכישה של דירות והביטוח לכלי רכב דו-גלגליים, וכי יבחן הצעת חוק שתבטל את דמי שמירת ניירות הערך הנגבים בבנקים.
ב-1 בינואר צפויות להיכנס לתוקף התחייבויות בנק הפועלים ובנק לאומי לתת ריבית זכות בחשבון העו"ש. ההסדר עם הבנקים נובע מהצעת חוק "הריבית ההפוכה" של יו"ר הוועדה היוצא אופיר אקוניס, שאותה מתחייב שאמה-הכהן לחדש אם לא תושג הסכמה וולונטרית גם מצד דיסקונט.
במסגרת זאת, הפועלים התחייב לקזז את הימים שבהם הלקוח נמצא ביתרת זכות עם הימים שבהם הוא נמצא ביתרת חובה - כך שהתשלום על האוברדרפט ירד, אך לקוחות הנמצאים ביתרת זכות לאורך כל החודש יקופחו. לאומי מצידו הצהיר כי יעניק ריבית על יתרות זכות בחשבון העו"ש עבור סכום של עד 5,000 שקל.
בתחום השיווק נבחן במשרד התמ"ת תיקון לחוק הגנת הצרכן, שיקבע כי בכל פעם שמתבצע תשלום עבור זמן מסך בטלוויזיה, בייחוד בתוכניות סגנון חיים ופנאי, תופיע כתובית אזהרה על המסך שתתריע על תוכן שיווקי. "ישנה חשיבות עליונה שהצרכנים ידעו מהם האינטרסים של אותם מומחים המתראיינים בטלוויזיה", אומרת אורית נוקד, סגנית שר התמ"ת.
בנוסף מתגבש במשרד קוד אתי שיגביל את זמן הפרסום של מזון משמין בטלוויזיה, בשיתוף משרד הבריאות ומנכ"ל הרשות השנייה, לאחר שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית בכנסת. "מדינת ישראל נמצאת לצערי באחד המקומות הגבוהים בעולם המערבי בכל הנוגע להשמנה, במיוחד אצל ילדים", אומרת נוקד. היא מציינת כי לאחרונה אושר תקציב של יותר ממיליון שקל, שיושקע בסדרת חינוך לצרכנות נכונה בבתי הספר, בשיתוף עם חברת תעשיידע של התאחדות התעשיינים.
הבעיה אם כן לא טמונה בחקיקה, שכן החקיקה הצרכנית אצלנו מתקדמת יחסית, מדי יום נחקק חוק חדש, מתוקנת תקנה נוספת ומוקמת רשות שתגן על הארנק הישראלי. אז איך זה שאנחנו לא מרגישים את זה וממשיכים לשלם חשבונות מנופחים? איך זה שרווחי המונופולים, הדואופולים וחברות הענק ממשיכים לצמוח מדי רבעון - בעוד עסקים בינוניים וקטנים מתעלמים מהחוק?
לדברי אבישי, הבעיה טמונה באכיפת החוקים. "הגנת הצרכן היא לא רק במשרד התמ"ת אלא גם במשרדי התשתיות והבריאות", היא אומרת. "יש הרבה היבטים לתחום הצרכני, וכולם יחד לא מצליחים לייצר רמת אכיפה נאותה. כשאין אכיפה, העסק אומר לעצמו 'למה לי להשקיע כסף בהתנהלות, כשבעצם אם אני לא פועל לפי החוק, לא אוכפים עליי סנקציה של ממש?'. במצב הזה המשמעות של החקיקה ושל ההכרזות הבומבסטיות של הפוליטיקאים היא אבסורדית: כל חקיקה היא ירייה ברגל, כי את רובה אף אחד לא יאכוף".
אבישי לא תוקפת רק את החברות: היא מתמקדת בעיקר במשרדי הממשלה וברשויות שאמונות על אכיפת החוקים. אבישי זועמת על הרגולטורים, שמסרבים להיעזר בגופים וולנטריים. "מצד אחד הרגולטורים רוצים להשאיר את הכוח בידיהם ומפחדים מהעברת הכוח לצרכנים, ומצד שני הם מתבכיינים שאין להם כוח אדם".
לדבריה, "התיקון לחוק הגנת הצרכן בארה"ב נוצר על ידי מנגנונים וולונטריים. הרגולטור שלנו שומר את הקלפים צמודים לחזה ומתנהג בילדותיות ובחשש, וחבל. כשמסתכלים על התחום הזה, אין פרטנר נבון לעשות איתו סדר - אלא פרטנר מיושן ובעל תפיסה זקנה".
לדבריה, היחידים שניתן לעבוד איתם ושהצליחו ליצור הרתעה כלפי השוק הם משרד התקשורת והרשות להגבלים עסקיים, אשר פועלים בשיתוף גופים במשק. "האינסטינקט של שאר המשרדים הוא לנסות למעוך גופים אחרים ולא לשתף איתם פעולה", מתריסה אבישי ומספרת כי אף שאמון הציבור המליץ להקים רשות מזון כוללת בעקבות פרשת רמדיה, טרפד משרד הבריאות את הניסיון לאור חששו שכוח האדם שישמש להקמת הרשות לא יבוא מתוך המשרד. "רק בגלל זה יש סיכוי שרשות כזו לא תוקם. זה נופל בגלל אגו ויכול לעלות לנו בחיי אדם".
גם את הרשות לסחר הוגן שהוקמה לאחרונה שמה אבישי על הכוונת: "4 חודשים עברו מאז הקמת הרשות ועוד לא ראיתי תוכנית עבודה או לוחות זמנים, לא סיפרו לנו מה התכנון ומה התקציב". לדבריה, "טפטופי ההודעות לעיתונות לא יוצרים אכיפה ולא משנים את המצב הקיים. שינוי יוצרים באמצעות ודאות - ודאות של בתי העסק שאם הם לא יקיימו את החוק הם ייפגעו, וודאות של הצרכן שאם הוא נפגע יש לו סעד".
עו"ד תמר פינקוס, ראש הרשות לסחר הוגן, מסבירה כי הרשות מצויה בשלבי הקמה ובעוד כמה חודשים יאוישו תקניה במלואם: "התוצאות אינן מיידיות, אבל כשתהיה אכיפה מצד הרשות, יינקטו הליכים מנהליים מהירים יותר מההליך הפלילי שמתקיים היום נגד עסקים מפרי חוק". בימים אלה מסתיים הליך האישור במשרד המשפטים, שיאפשר לרשות לסחר הוגן להטיל עיצומים כספיים וקנסות על עוסקים שמפרים את חוק הגנת הצרכן. פינקוס מוסיפה כי הרשות מקיימת תהליכים רוחביים נגד רשתות גם כיום, וביניהן רשתות תקשורת כמו הוט וחברות נסיעות למיניהן.
"התחושה שמצבו של הצרכן לא טוב אינה נכונה", טוענת פינקוס. "המצב פחות שחור ממה שמציירים, ורוב העסקים שומרים על החוקים או לפחות משתדלים למלא אותם, ואם יש תקלה הם מיד מתקנים אותה. אף אחד לא יוצא לעבודה בתחושה שהוא יהיה עבריין וידפוק את הצרכן". לדבריה, העסקים מחויבים לצרכן יותר מכפי שמבשרות הכותרות: "אם הצרכן לא יהיה המלך עבורם, הוא לא ימשיך לבוא אליהם". לדעת פינקוס, במקרים רבים האתיקה העסקית בישראל טובה יותר מאשר בחו"ל, אולם באירופה ובארה"ב קיימת הפרדה ברורה יותר בין גופי חקיקה לגופי אכיפה, בניגוד לישראל - דבר שמאפשר הגנה יעילה יותר על זכויות הצרכן.
"בחו"ל רשויות האכיפה הן גופים ענקיים עם מומחים וכלים לאכיפה יעילה. פה התקציבים לא מאפשרים זאת", אומרת עו"ד יעל כהן-שאואט, היועצת המשפטית של המועצה הישראלית לצרכנות. באירופה, היא מדגימה, קיים גוף רגולטורי המאגד את כל ארגוני הצרכנים במדינות היבשת. בישראל, לשם השוואה, הרגולטור בתחום התקשורת הוא משרד התקשורת עצמו ולא רשות עצמאית. "זה בעייתי, כי בכל פעם שמתחלפים הצוותים מתחלפת המדיניות - וזה פוגע בציבור", אומרת כהן-שאואט.
לפי ח"כ נוקד, המפתח לשינוי טמון בהכרת הצרכנים בזכויותיהם. "אנו נעשה כל שביכולתנו על מנת להביא את הדברים לידיעת הצרכנים - אבל גם עליהם מוטלת אחריות", אומרת סגנית השר. "אף אחד לא אוהב להיות פראייר - ככל שנדע יותר, נהיה מוכנים יותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם