דברים שאפשר לעשות ב-135 מיליון שקל. חוץ מלהזיז חדר מיון
סערת ליצמן שככה מעט, נראה שההתקפלות של ביבי והחג הנמיכו את הלהבות וכעת מוזכרת החלטת הממשלה לגבי העתקת מיקום המיון בברזילי רק בבדיחות כאלו ואחרות על חשבון חרדים וקברים עתיקים. אבל אם היתה לנו האפשרות - הנה מספר דברים אחרים שאפשר לעשות במיליוני השקלים המדוברים
1. מענק למובטלים: בחודש פברואר האחרון עמד מספר דורשי העבודה בישראל על 214 אלף איש. מלבד מענק לפסח של 630 שקל, אשר היה יכול לעזור לאותן משפחות לקיים חג כראוי, ודאי היה ניתן להמציא ולפתוח מספר לא מבוטל של מקומות עבודה בשירות המדינה או ברשויות המקומיות.
2. באמצע החודש שעבר התבשרנו שכרבע מהעובדים הסוציאליים נזקקים להשלמת הכנסה. על פי הערכות איגוד העובדים הסוציאליים, עובד סוציאלי בכיר בעל ותק של 25 שנים ותואר שני משתכר כ-1,500 שקל פחות מהשכר הממוצע.
עוד נמסר כי כ-60% אינם זכאים לתנאים בסיסיים כמו החזרי הוצאות וקרן השתלמות. ב-135 מיליון שקל ניתן לפתוח קרן אשר תסייע, באופן חלקי, לאותם 60% מהעובדים הסוציאליים. בחישוב מהיר, קרן שתניב 5% בשנה תעניק 750 שקל בשנה לכל אחד מאותם 9,000 עובדים נטולי תנאים.
3. בישראל ישנם למעלה מ-1.5 מיליון אנשים המוגדרים כעניים. ארגוני הסיוע לנזקקים מנסים, בתנאים שנוצרו במשך שנים ארוכות בארץ, לעזור לאותם אנשים שירדו עמוק מתחת לקו העוני. יש כאלו שיאמרו כי הארגונים הללו רק מחריפים את הבעיה. אך עד שזו תיפתר על ידי מקבלי ההחלטות במדינה ניתן להשתמש באותם מיליוני שקלים לטובת אותם ארגונים אשר זוכים לפחות ופחות תרומות בשנים האחרונות. 135 מיליון שקל הם פי 8 ממה שנתרם להם בישראל בשנת 2009.
4. אחד המאבקים הבולטים בזמן האחרון היה זה של רוכבי האופנועים והקטנועים אשר ספגו מכה שלא כתובה בהגדה. עלייה בעשרות אחוזים בתשלום ביטוח החובה היא גזרה שרבים מהרוכבים אינם יכולים להתמודד איתה, וייתכן שגם אין מאחוריה כל היגיון כלכלי.
קצרה היריעה מלנמק את היתרונות שברכב דו-גלגלי ואת הצרות הכלכליות והסיבתיות שייווצרו גם אם רק חלק קטן מ-100 אלף הרוכבים יעבור לרכב פרטי. 135 מיליון שקל הם כסף קטן יחסית לחברת ביטוח. עם זאת, מדובר בקרוב לסך הפרמיות שהכניס מאגר ביטוח הפול
ממבוטחיו במחצית הראשונה של 2009. מענק זהה מהמדינה לביטוח היחיד לדו-גלגלי ודאי היה מזיל משמעותית את תעריף ביטוח החובה.
5. תמיכה בהשכלה הגבוהה: בערך 280 אלף סטודנטים לומדים השנה לתואר ראשון, לתעודה ולתארים מתקדמים. בישראל 66 מוסדות להשכלה גבוהה - מתוכם 8 מוגדרים כאוניברסיטאות.
ניתן להשתעשע עם מספרים מהטכניון ועד לקמפוס בן גוריון: 135 מיליון שקל הם קצת יותר מ-2 מיליון לכל אחד מהמוסדות, אולי בתמורה להורדת החסמים עבור יוצאי אתיופיה אשר מתקשים להתקבל ללימודים גבוהים.
בסכום הזה אפשר לתגמל כל אוניברסיטה בקרוב ל-17 מיליון שקל ואולי לתמוך בסגל הזוטר ובכך למנוע את בריחת המוחות המפורסמת. אפשר גם סתם להפחית 610 שקל משכר הלימוד של כל אחד מ-221 אלף הלומדים לתואר ראשון.
כמובן שהסכום הפעוט של 135 מיליון שקל יכול היה לשמש לנושאים רבים אחרים הדורשים טיפול. ביניהם למשל עזרה ושיקום לאלפי הפליטים המצויים בישראל; הגדלת פקחי משרד העבודה על מנת לאכוף את חוקי ההעסקה; קניית אלפי מחשבים לתלמידים באזורי עדיפות; תמיכה במקלטים ובהכנסה של נשים מוכות; מניעת סגירתם של מעוני יום; קידום תרבות סביבתית והגדלת פעילותו של המשרד להגנת הסביבה בסכום השווה כמעט ל-65% מתקציבו השנה; סבסוד נוסף של מוצרי מזון בסיסיים ועוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם