תופעת הריקול: מה בדיוק אנחנו אוכלים?
הקוקה קולה הוסרה מהמדפים - וכך גם הסוכר של סוגת, פיצה מעדנות והעוף של "טבע עוף". בשנה האחרונה התגלו עשרות מקרים של מוצרים פגומים, והחברות נאלצו להוריד אותם מהמדפים. איך מגיע מזון עם חומרים רעילים לשולחן שלנו?
לדברי בכירים בתחום טכנולוגיית המזון, לפני פרשת הסיליקון בחלב של תנובה ב-1994 כמעט לא נרשמו מקרים שבהם קראו חברות לציבור להחזיר מוצרים שאינם תקינים. גם אחרי פרשת הסיליקון קשה למצוא מקבצי "קריאות ריקול" דומים לאלה שנרשמו השנה. אולם נדמה כי העובדה שנחשפנו לפחות מקרים כאלה אינה מעידה כי קיימות פחות תקלות בתעשיית המזון.
קו פרשת המים השני נרשם כעבור כעשור במקרה הטראגי של רמדיה, שנחשף ב-2003 והביא למותם של 3 תינוקות ולפגיעה קשה בתינוקות אחרים. כך, נראה שהמצב דווקא נמצא במגמת שיפור מבחינת חומרת התקלות.
לאחר פרשת רמדיה החלו חברות המזון להפגין יותר מודעות להשלכות שעלולות להיות לתקלות המתרחשות בקווי הייצור במפעליהן. "בעבר לא היתה מודעות בתעשייה לאלרגנים שעלולים להימצא בחומרי גלם, והיה חשש כבד שמידע על תקלה ידלוף החוצה. לכן לא היו כמעט 'ריקולים', למרות שלא היו חסרות תקלות", מגלה טכנולוג מזון ותיק.
ניצנים ראשונים לשקיפות בהתנהלות ניתן למצוא במהלך 2004, אז הודיעה אסם על הורדת רוטב הסויה מהמדפים בגלל תקלה בבקבוקים, שעלולים היו להישבר. גם שטראוס כבר הבינה את החשיבות שבזיהוי תקלות ובהתראה בפני הציבור - ובאותה שנה הורידה יטבתה שבבעלותה את החלב מהמדפים.
ההחלטה התקבלה בעקבות תלונות רבות של צרכנים על מרקם שונה וטעם מוזר. שטראוס חשפה כי בדיקה שערכה העלתה כי עקב תקלה בקו הייצור של החלב, נפגם טעמו והוא עלול היה לאבד את תוקפו לפני תאריך התפוגה. בעקבות זאת העבירה החברה את החלב לבדיקה במשרד הבריאות, שהעלתה כי אין סכנה בקטריאלית בצריכתו.
למרות זאת החליטה שטראוס להוריד את המוצר מהמדפים ולפרסם מודעות בעיתונים הקוראות לציבור לשים לב לתאריכי התפוגה. גם ב-2005 לא הסתכנה שטראוס וקראה לצרכנים להחזיר את החלב המועשר 1% שומן. בבדיקה שנערכה זוהה חיידק שעלול לפגוע בתקינות המוצר. גם במקרה זה עדכנה החברה את משרד הבריאות וביקשה מצרכנים שרכשו את החלב לפנות למוקד הצרכנים.
במסגרת התפתחות המודעות, החלו החברות לפרסם על גבי אריזות המוצרים את מספר הטלפון של שירות הלקוחות, על פי רוב בשיחת חינם. עד אז, במקרה של חוסר שביעות רצון מהמוצר הורגלו הלקוחות בישראל לשלוח אותו בדואר ולהמתין לתשובה.
אך לא כל מה שנתפס כבלתי תקין בעיני הצרכנים נחשב כזה בחברות. לפני כשבועייםהוגשה תביעה בסך כ-600 מיליון שקל נגד תנובה, ובקשה להכיר בה כייצוגית. בכתב התביעה נטען כי לאחר שהתובע צרך כמה פעמים גבינה בולגרית מסדרת "פיראוס", הוא חש ברע ובין היתר הרגיש קוצר נשימה ותחושת צריבה.
לטענתו, בבדיקות מעבדה שערך למוצרים שאכל - ואף למוצרים נוספים - התגלו רעלנים מסוג טריבוטיל פוספט, אשר לדבריו הינו חומר אסור לצריכה על ידי בני אדם, שכן יש לו השפעות שליליות ובהן פגיעה חמורה במערכת העצבים, הקאות, כאבים ועוד.
תנובה מסרה כי לפני כמה שנים התברר שהחומר המדובר נמצא ברמות נמוכות במספר מוצרי חלב של יצרנים שונים. לאור כך הקימה מועצת החלב ועדת מומחים מיוחדת, אשר מצאה כי החומר המדובר אינו מסוכן לצריכה ברמות הנמוכות שבהן הוא נמצא במוצרים. תנובה חזרה והדגישה בתגובתה כי ניתן להמשיך לצרוך את מוצרי פיראוס.
בתגובה לפניית מעריב עסקים למשרד הבריאות בניסיון לברר מהם אותם רעלים, התקבלה התשובה המדאיגה הבאה: "החומר טריבוטיל פוספט (TBP) משמש כממס עבור צבעים, אסטרים (תרכובות אורגניות) של צלולוז ודבקים טבעיים, כפלסטיסייזר בתעשיית הפלסטיק, למיצוי של מתכות וכן בנוזל הידראולי עמיד
במשרד הבריאות הסבירו עוד כי "קיימת ועדה מקצועית פעילה שמטרתה לאסוף, לבחון וללמוד את החומר הקיים בנושא שאריות TBP במוצרי חלב, ולאור הממצאים להכין תוכנית לבדיקת מוצרים עד למציאת מקור הבעיה, במידה שהיא קיימת.
בארץ, כמו בעולם, טרם נקבעו ערכים מותרים במזון. במוצרים שבהם אין ערכים מותרים, אנו עורכים הערכת סיכונים בעזרת ערכים טוקסיקולוגיים בינלאומיים של החומר. מניתוח התוצאות שהתקבלו ומהערכת הסיכונים שביצענו, לא נשקפת סכנה בריאותית מאכילת מוצרים אלה".
בעקבות ריבוי המקרים בחודשים האחרונים כינסה סגנית שר התמ"ת, אורית נוקד, ישיבה מיוחדת עם הגורמים המקצועיים הבכירים במשרד על מנת לדון בהיבטים השונים של העניין. לדבריה, "בכל נושא ה'ריקול' אין מדיניות מגובשת וברורה, והצרכנים נאלצים להסתמך על הרצון הטוב של החברות. לצערנו, לא תמיד זה מספיק". מה שהעלה את חמתה של נוקד היא התנהלותה הדיסקרטית של קוקה קולה - שניסתה לאסוף מוצרים לא תקינים מהמדפים בלי להביא זאת לידיעת הציבור.
לדברי בכיר בענף המזון, יש 4 סיבות שבגינן נגרמות תקלות המחייבות את הורדת המוצרים מהמדפים: חדירת גורם ביולוגי, כימי, פיזי או אלרגני למזון. חיידקי הליסטריה שהשביתו את פסי הייצור של מפעל מעדנות משתייכים לקטגוריית הגורם הביולוגי, בדמות זיהום של מיקרו-אורגניזם לא רצוי.
הדוגמה הבולטת ביותר להתערבות כימית היא במקרה של קוקה קולה, שהתרחש לפני כחודש וחצי: תחילה הסירו נציגי החברה המרכזית למשקאות קלים ממדפי רשתות השיווק בקבוקי קוקה קולה ודיאט קוקה קולה בשל ריח לוואי במשקה; בשלב הראשון לא פרסמה החברה הודעה רשמית לצרכנים, ונראה כי ניסתה לבצע איסוף שקט באמצעות הסדרנים.
כעבור 3 ימים הורידה החברה מהמדפים סדרת ייצור נוספת של בקבוקים בנפח 1.5 ליטרים - הפעם את אלה שתאריך התפוגה שלהם 22 במרץ 2010. בשלב הזה הסיבה כבר היתה ידועה, ומהחברה נמסר כי התגלו עקבות של בנזן וגופרית במשקה כתוצאה ממה שנראה כתקלה אצל ספק הפחמן הדו-חמצני של החברה, מכתשים.
בשבוע שלאחר מכן הורחב האיסוף למוצרים שונים - הודעה שיצרה בלבול בקרב הצרכנים. אולם כשמדובר במותג כה חזק, הצרכנים מפגינים סלחנות: המכירות, שירדו תחילה בעשרות אחוזים, חזרו בימים האחרונים לרמתן הממוצעת.
תקלה פיזית, לעומת זאת, משמעה חפץ זר במוצר, והיא אמורה להימנע באמצעות גלאי מתכות המותקנים בפסי הייצור של החברות הגדולות. מנהלי ייצור מספרים כי עצם העובדה שבמפעל יש מכונות, אומים, ברגים וחלקי מתכת שונים חושפת את המוצרים לסכנה במקרה של שבר קטן או רסיס שניתז.
דוגמה לתקלות שמקורן בגורמים אלרגניים ניתן למצוא בהודעת אסם מתחילת 2009, שהורתה על איסוף מנה חמה בטעם עוף, שנמצאו בה שאריות חלב. מקרה חמור יותר נרשם לפני כשנתיים, כשנמצאו שאריות חלב בנקניקיות של זוגלובק. הדבר עלול לקרות כאשר על אותו פס ייצור מיוצר מוצר שיש בו חלב ואחריו מוצר אחר, שלא אמור להימצא בו חלב.
הבעיה במוצר יכולה לנבוע מאחד מחומרי הגלם שרכש המפעל מספקים בארץ ובחו"ל. "היום חברות קונות חומרי גלם מכל העולם ולא תמיד בודקות אותם. לעתים סומכים על היצרן בזכות תעודות שהוא מציג, אבל גם העובדה שהספק בחו"ל עומד בתקנים מחמירים לא יכולה לחסוך בדיקה אישית של היצרן - ולראיה מקרה רמדיה", מסביר בכיר בענף המזון.
לדבריו, חומר גלם מחו"ל עלול להגיע עם שאריות של אבקת חלב, בוטנים, חלבון סויה או גלוטן, הגורמים לאלרגיה אצל חלק מהאכלוסייה.
מקור אחר של הבעיה טמון בחומרי אריזה העשויים פלסטיק: "יש כאלה החשודים כמסרטנים. על היצרן של המוצר הסופי מוטלת האחריות לבדוק במעבדה כי אין בהם סכנה", אומר אותו בכיר. למעשה, כל חברה שמשתמשת באריזות פלסטיק חייבת לקבל אישורים בנוגע לתקינות האריזות והתאמתן למזון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם