תזכורת: כך התפוצצה פרשת הסיליקון בחלב
לפני 13 שנה נחשף במעריב כיצד תנובה מוסיפה סיליקון לחלב עמיד. המדינה סערה, בחברה הכחישו, אך בסוף הודו והשמידו המוצר הפגום
כותרת מעריב שעסקה בפרשה.
מדובר בחומר צמיגי חסר טעם וריח הדומה בצורתו ובצבעו לחלב עצמו, המשומש בין היתר כג'ל לשתלי סיליקון בניתוחים פלסטיים להגדלת חזה. כשנחשפה הפרשה, עמד החומר, ששמו המקצועי די מתיל סילוקסאן, במרכזו של ויכוח רפואי ארוך שנים סביב השאלה האם הוא מחולל סרטן ומחלות אחרות.
בניגוד למקרים אחרים, בהם התגלו מצרכי מזון שאינם ראויים למאכל אדם עקב טעויות שנעשו בתום לב, בתחקיר מעריב נחשף כי הפעם מדובר בהחלטה יזומה שקיבלו בכירים בתנובה כפתרון לבעיית ייצור שגרמה הפסדים כספיים עצומים.
מדובר בכשלים טכניים בשלב האריזה של החלב העמיד, שגררו השמדות מסיביות של חלב ונזק כלכלי רב. בתהליך מזיגת החלב מתוך מכלי הענק אל אריזות הקרטון נוצר קצף העולה על גדותיו, ומונע אפשרות של אטימה הרמטית. בועות האוויר, שנוצרות תוך כדי המזיגה, מפריעות ליצירת משטח חלב אחיד.
בחיפוש אחר פתרון לבעיה פנו בתנובה לחברת עמגל, המתמחה בשיווק חומרים כימיים לתעשייה. משנת 1992 החלה החברה גם במכירת תכשיר בשם בולם קצף, המיובא מאנגליה. תנובה רכשה מכלים רבים של התכשיר שהועברו למחלבה ברחובות ואוחסנו על משטחים באיזור בו מיוצר ומעובד החלב. בתחקיר נחשפו עדויות בתוך המפעל לפיהן בשעות לילה מאוחרות החומר המצוי במכלים נמזג לדליים ומוכנס לתוך דודי ענק בהם מרוכז החלב המיועד לשתייה.
בתנובה הכחישו, אך בסוף הודו במעשה
באשר לבולם הקצף הסיליקוני, יש למשרד הבריאות עמדה ברורה חדה ומחמירה מאד. "אסור בשום אופן להכניס את החומר די מתיל סילוקסאן למזון על פי תקנות משרד הבריאות", מסרה אז דוברת המשרד. "לא ידוע לנו על שימוש בחומר זה כבולם קצף למזון בארץ אולם ידוע לנו שבתקנות האירופיות מותר להשתמש בחומר כבולם קצף בכמה מזונות. בשלב זה, החומר אסור לשימוש בחלב בארץ ובעולם".
בתנובה הכחישו אז כי
הם משתמשים בחומר כבולם קצף בחלב עמיד וטענו כי הם רוכשים את החומר על מנת לעשות בו שימוש לניקוי המכלים ויצאו במקביל במסע פרסום רחב היקף בו הכחישו את השימוש בחומר האסור. עם זאת, מבדיקות מעבדה פרטיות שיזמה מערכת סופשבוע עלה בבירור כי כמות הסיליקון בחלב העמיד דל תנובה גדולה: 3.6 מיליגרם לליטר בחלב דל שומן ו-4.2 מיליגרם לליטר בחלב העמיד הרגיל.
בעקבות חשיפת התחקיר במעריב ודרישת הרשות להגנת הצרכן, הורידה תנובה את אריזות החלב העמיד מהמדפים בחנויות. כשבוע לאחר מכן, לאחר שוועדת החקירה הפנימית שהוקמה בחברה קבעה כי סיליקון אכן הוכנס לתוך החלב, הודו בתנובה כי הוסיפו את החומר לחלב עמיד דל שומן "בהתאם להחלטת מנהל המפעל ברחובות, ללא ידיעת ההנהלה". שבועיים לאחר מכן הושמדו 30 אלף ליטר של חלב אליו הוחדר החומר האסור.
שש שנים לאחר מכן, ביוני 2001, הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז אליקים רובינשטיין לבית המשפט העליון כי הוא סבור שניתן להגיש תביעה ייצוגית נגד תנובה בשל הכנסת תרכובת הסיליקון לחלב. רובינשטיין אמר כי תנובה הטעתה את הצרכנים וכי יש בסיס משפטי להכרה בנזק שנגרם להם. היום הגיע הפרק המשפטי לסיומו, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי תנובה תשלם 55 מיליון שקל לצרכנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
