חטא היוהרה
כדאי שב"גוגל ישראל" יקראו את הסיפור על המועדון היוקרתי שנפתח רק בשביל עשירי הארץ וסלבריטאים והחברה האמריקאית שבאה ללמד את הישראלים איך צריך לשתות קפה
האשראי האלגנטי, היה למעשה כרטיס כניסה למועדון-בר-מסעדה חדש שנפתח בדרום תל אביב, תחת קונספט ייחודי: רק מי שהחזיק בו, יכול היה להיכנס ולבלות במקום. שומר יצוק המתין בכניסה למקום, והגן על דלת כניסה מפלדה, שלצדה הוצמד מתקן שיועד להעברת הכרטיס.
הבליינים שהגיעו ל"גורקי", בכירי משק, דוגמניות, שחקנים, עשירים וברנז'אים, כולם כאחד, עברו שניות של אימה מול המתקן, בהמתנה ל"קליק" שיישר את פתיחת הדלת. לא היו הנחות בעניין – אין כרטיס? אין כניסה.
כמו ISO 9000, היה "גורקי" חותמת איכות שאישרה לבעלי הכרטיס את היותם "איכותיים", "רלוונטיים", "ברנז'אים", אינים" וכן הלאה.
לא עברו כמה חודשים, ומדיניות הסינונים הפסאודו-יוקרתית של "גורקי" חזרה אליו כמו בומרנג.הביקוש היה כל כך גדול, עד שהתפתחה תעשיית כרטיסי "גורקי" מזוייפים, והמוני חברים חדשים, ובלתי קרואים, מצאו את עצמם זוללים סושי בהיכל הקודש, ומבלים בשמחה באפלוליות האקסקלוסיבית. כרטיסים החליפו ידיים, הועברו ושוכפלו, ונמכרו למי שלא נכללו ברשימת המקבלים המקורית.
הקונספט היוקרתי של "מועדון החברים" של גורקי לא החזיק מעמד. האורחים שלהם יועד המקום מלכתחילה הדירו רגליהם ממנו ובסופו של דבר הוא הפך לבר תל אביבי ככל הברים. עד שנסגר.
פחות או יותר באותה תקופה, נשלחה חבורה של עיתונאי שיווק לארה"ב, לסיאטל, למטה ההנהלה של רשת בתי הקפה סטארבקס. הרשת האמריקאית, שפרושה בכל העולם ומגלגלת מיליארדים, אפילו לא טרחה להציע לעיתונאים הישראלים כוס קפה אחת לרפואה.
במקום זאת, בחרו בכירי הרשת להסביר לעיתונאים, למה בישראל לא יודעים להכין קפה טוב, ואיך הם החברים מאמריקה, יסבירו לנו מהו איך באמת צריכה להיראות ולעבוד רשת של בתי קפה.
בסטארבקס הכריזו שהם באים לעשות לנו "בית ספר" לקפה. והניסוחים היו
ארקפה, אילן'ס, ג'ו. שום דבר. הכל היה טעות.
הרשת נפתחה בארץ, ולמרות התחזיות וההבטחות, מיהרה לסגור את שעריה. הרבה אשמים היו לכישלון הזה: המיקומים, התפריט, הטעם של הקפה, הסנדוויצ'ים, הכורסאות, המחירים, ועוד ועוד.
הרבה עסקים, ובעיקר בתי קפה, נפתחים ונסגרים בישראל. וההתקפלות של סטארבקס לא היתה מעוררת כזה עניין, אם הם לא היו עושים כל כך הרבה רעש בהתחלה. רעש מהסוג היהיר.
נזכרתי בשתי האנקדוטות השיווקיות האלה לאור ההתנהלות של החברה האמריקאית החדשה בשכונה: גוגל ישראל. גוגל היא חברה ענקית. היא נכנסת לשוק המקומי הצנוע, שכל כמה שהוא תחרותי, הוא עדיין פועל באווירת פרגון. וגם אם לא פרגון, הרי שהוא חף מיהירות ותוקפנות מתנשאת.
גוגל נכנסה לישראל תוך שהיא מתנהלת כמו "הגביר בעיירה". מעבר לכך שזה מקומם ולא ראוי, זה בעיקר עושה חשק להיזכר בסניפים הנטושים של סטארבקס ובכרטיסי החבר של גורקי.
נא להמתין לטעינת התגובות
