ראשי » עסקים » דעותגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

האם פישר מתכוון להמשיך בהתמכרותו לרכישת דולרים?

יתרות המט"ח מהוות 75% מהתקציב ל-2011. זה היה מחמיא אלמלא העלות למדינה עלתה ב–25 מיליארד שקל

יהודה שרוני | 8/4/2011 12:40

תגיות: סטנלי פישר,מט"ח,רכישות מט"ח של בנק ישראל

לאט אבל בטוח נערמות יתרות מטבע החוץ של מדינת ישראל בחשבונות הבנק המרכזי. מהנתונים שפורסמו אתמול מתברר שיתרות המט"ח בסוף מרץ 2011 הסתכמו ב-74.5 מיליארד דולר. רכישות נוספות של כחצי מיליארד דולר מתחילת אפריל ועד אתמול, שעדיין לא נספרו, מקפיצות את גובה היתרות מעבר לקו 75 מיליארד הדולר.

כדי להעמיד את הנתונים בפרופורציה הראויה נציין שתקציב המדינה ל-2011 הסתכם ב-348 מיליארד שקל, שהם בדיוק 100 מיליארד דולר ‏(לפי דולר יציג של 3.48 שקלים‏). יתרות המטבע מהוות, נכון להיום, 75% מתקציב המדינה.

האם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר מתכוון להמשיך בהתמכרותו לרכישת דולרים? האם ייתכן שבוקר אחד נתעורר עם יתרות בגובה 100 מיליארד דולר כהיקף תקציב המדינה? בבנק ישראל הבהירו שהיתרות נמצאות עדיין בטווח מדיניות ההתערבות והיתרות לא מתקרבות לגבול העליון. במילים אחרות: לא נופתע אם בוקר אחד נתעורר עם יתרות של 100 מיליארד דולר. עם זאת, אפשרות זאת אינה ודאית, בין השאר משום שמדיניות בנק ישראל בתחום זה עמומה לפחות כמו מדיניות הגרעין.

יתרות המטבע גבוהות כיום פי 3 מהיתרות שהמדינה הסתדרה איתן יפה מאוד עד לפני 3 שנים בלבד. מאז הונפקו תירוצים בדבר קניית דולרים. תחילה הוסבר שישראל חייבת להצטייד במטבע כחיסון פיננסי מפני מצבים גאופוליטיים דרמטיים ולזמני חירום. כשחשבונות המט"ח של בנק ישראל המשיכו לתפוח, גויסו המשבר הכלכלי והצורך להגן על הייצוא כסנגור המדיניות של פישר. כיום הפסיקו להסביר בבנק המרכזי. הם פשוט קונים.

אבל אין ברירה: על תיאבון רכישות המטבע להצטמצם, בין השאר מאחר שהופעלו כלים נוספים לבלימת התחזקות השקל.

הנגיד הפסיק להתרגש מ"יציג" הנמוך מ-3.5 שקלים, אך למרות זאת הוא עוקב ב-7 עיניים אחר היקפי זרימת המט”ח לישראל.

הקופה הדולרית התופחת לא היתה מרגשת אותנו אלמלא המחיר היקר למשק. ב-2010 הפסיד בנק ישראל על ניהול היתרות הדולריות 17.9 מיליארד שקל. ברבעון הראשון של 2011 נוספו להפסדים 7 מיליארד שקל, כך שההפסד המצטבר מסתכם בכ-25 מיליארד שקל. לו בנק ישראל היה מסיים ברווח, היתה המדינה נהנית, שכן על פי החוק הבנק המרכזי אמור להעביר למדינה את הרווחים.

זה יקרה, אם בכלל, רק לאחר שבור ההפסדים יכוסה. בבנק ישראל מסבירים כי אי אפשר לפרוט במונחי רווח והפסד מדיניות מוניטרית התורמת להשגת יעדי המשק האחרים. זה נכון בעירבון מוגבל. עבור כישלון דומה במדיניות ניהול היתרות שילם נגיד הבנק המרכזי של שוויץ בכיסאו.

בבנק ישראל בטוחים שבמתיחות הראשונה יתהפך הגלגל, הדולר יזנק והפסדי הנייר יימחקו חיש מהר. אנחנו מייחלים לתסריט אחר, שקטסטרופה כלשהי אינה כלולה בו. המשק הישראלי ימשיך לצמוח, אולם כלכלת העולם תצמח הרבה יותר מהר.

הצמיחה העולמית תוביל לעליית הריבית באירופה ‏(תהליך שהחל להתרחש כבר אתמול‏). זמן קצר לאחר מכן תעלה גם הריבית בארה”ב. המשקיעים הזרים עם “הכסף החם” יאתרו את שוקי ההשקעה האטרקטיביים יותר, וימכרו את השקל. רק אז יפסיק השקל להיות המטבע החזק בעולם. יתרות המטבע יצטמצמו, היצואנים יחזרו לחייך ואולי סוף סוף בנק ישראל יחזור להרוויח.