הממשלה שמה את הנהגים במלכודת
עליית מחירי הדלק מביאה רבים לנסות ולחשוב על אלטרנטיבות; אבל כשרכבת דרומה מושבתת, הרכבת הקלה בתל אביב רחוקה שנות אור ותעריף נהגי המוניות עולה, לא נותר הרבה מה לעשות, מלבד לנשוך שפתיים ולשלם, או לנסוע במשותף
לו התחליפים התחבורתיים היו אכן זמינים ונגישים עבור הנהג הממוצע, קשיי הגמילה מהרכב הפרטי היו קלים בהרבה. לנהג הממוצע עדיף במקרה זה לנסוע בחופשי-חודשי במקום לשלם על ליטר בנזין אוקטן 95 כ-7.52 שקלים.
אגב, זה אחד התירוצים שניפק משרד האוצר כשהחליט בתחילת 2011 להקפיץ את המיסוי על הדלק
ב-23 אגורות לליטר. גם ועדה ברשות ד"ר יעקב שיינין התנתה את העלאת המיסוי ביצירת חלופות שינוע סבירות. אך בפועל לרשות הנהג החסכוני מודל 2011 אין הרבה חלופות.
רוצים דוגמאות? הנהלת הרכבת החליטה השבוע להשבית את הקווים לדרום עד לסוף השבוע, בתואנה של שדרוג המסילות. תושבי אשקלון, באר שבע וערי הדרום האחרות, שהורגלו לנסיעה
ברכבת, נאלצו השבוע להיגמל מהרגל זה ולגלות עד כמה קשה להסתדר בלא רכבת.
נכון שקווי התחבורה הציבורית תוגברו, אבל העומס היה בלתי נסבל. את הרכבת הקלה בתל-אביב הבטיחו להפעיל עוד לפני עשור, אבל לא הבטיחו לקיים. באוצר מנסים כעת להחיות מחדש את הפרויקט, ועד אז הנהגים צריכים לסמוך על המזל.
לנהג שיכול להרשות לעצמו יש כמובן את המוניות. אך התשלום עבור מונית מיוחדת מחוץ לעיר הוא בלתי נסבל. למי שיש מכונית פרטית כבר עדיף להמשיך ולהשתמש בה. נהג שמצליח להשיג בימים גשומים אלה מונית צריך להביא בחשבון שמחיר נסיעה החודש יקר ב-4% בהשוואה לחודש שעבר.
אז מה נותר לנהג המעוניין להשאיר את המכונית בבית או במגרש החניה ולגלות צרכנות נבונה? הוא חייב להיות חברותי כדי שיאות להשתתף ב"פול" ולהצטרף למכוניתו של מישהו אחר המגיע לאותו היעד. אם מדובר בנסיעה קצרה בתוך העיר, כבר עדיף מבחינתו ללכת ברגל. זה יחסוך לו לא רק את הבנזין אלא גם את קנסות החניה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם