 |
/images/archive/gallery/239/083.jpg וולבו S80
 |
|
|
|
|
| אפשר להתווכח אם היא מסוגלת להתחרות בב.מ.וו מסדרה 5, באאודי A6 החדשה ובמרצדס E-קלאס. גיל מלמד אומר: מה זה משנה? וולבו היא יותר מצב נפשי ממכונית |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
גיל מלמד
11/1/2005 16:02 |
|
|
|
|
|
|
|
הגיע הזמן לחשוף עובדה קצת מביכה מבחינת יצרניות הרכב, אבל מעניינת מבחינה צרכנית: עלות הייצור של מכונית בעלת מנוע בנפח גדול אינה שונה משמעותית מעלות הייצור של מכונית בעלת מנוע בנפח קטן יותר.
העלויות הגדולות של פיתוח וייצור מכונית אינן מחיר החלקים שמותקנים בה, אלא כל מה שעומד מאחוריהם: הפיתוח, בניית קווי הייצור, עלות העבודה וכן הלאה. בסעיפי העלויות הכבדות אין כמעט הבדלים בין מנוע זה או אחר, ואפילו בין דגם זה או אחר. למען האמת, אפשר להרחיב את האקסיומה הלאה: עלויות הייצור של מכוניות בנות קטגוריות סמוכות הן די דומות, למשל מכונית סופר-מיני
ומכונית קומפקטית, או מכונית משפחתית גדולה ומכונית מנהלים.
אז ממה נובעים הבדלי המחירים לצרכן? ובכן, מכונית מוכרים מהסוף להתחלה. כלומר, המחיר שלה נקבע בהתאם למה שהצרכן מוכן לשלם עבורה, בדרך-כלל כפונקציה של המיצוב שלה בשוק שהיא נמכרת בו. לפעמים מצליח היצרן להשיג מתח רווחים נאה במיוחד על דגם מבוקש, ובמקרים אחרים הוא נאלץ להפסיד כסף לתקופה מסוימת משיקולים שונים.
כך או כך, ככל שהמכונית יקרה יותר-כך מתח הרווחים של היצרן גדול יותר, וככל שהלקוח מוכן לשלם יותר-כך מחיר המכונית גבוה יותר, גם אם לא עלה כל-כך הרבה לייצר אותה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
וולבו S80
|
|
|
 |
|
 |
|
בוחרים יקר
|
|
|
 |
|
|
|
מעבר חד לארץ הקודש: הניסיון הישראלי בעשור האחרון מגלה שלקוחות נוטים לבחור בגרסאות היקרות ביותר של כל דגם שמוצע להם, אם כי חשוב לסייג ולומר שמדובר רק בשוק המצטמצם והולך של קונים פרטיים, להבדיל מחברות ליסינג.
התופעה מודגשת במיוחד במותגי היוקרה, אבל בולטת בכל השוק: רוכשי ג'יפים גדולים משלמים, בממוצע, עד 20 אלף שקל נוספים כדי לרכוש גרסה מאובזרת יותר, רוכשי מכוניות קומפקטיות משלמים לפחות 5,000 שקל יותר תמורת כמה פרטי אבזור נוספים, ורוכשי מכוניות יוקרה מעדיפים בדרך-כלל את מנועי ה-V6 וה-V8, ולפעמים גם ה-V12, על-פני מנועי 4 צילינדרים.
כאן חשוב להוסיף שני משפטי מפתח: ראשית, העיקרון החביב עליי הוא שכל כלי-רכב הופך למהנה יותר כשמוסיפים לו עוד 100 כוחות סוס. לכן לו הדברים נתונים לבחירתי, אני תמיד מעדיף את הגרסה החזקה ביותר. שנית, כל אדם בוגר אמור לקבוע לעצמו סדרי עדיפויות ולהחליט היכן להשקיע את כספו. השאלה שעומדת על הפרק היום היא, האם משתלם לשלם חצי מיליון שקל תמורת וולבו S80 עם מנוע -6 צילינדרי מוגדש טורבו בנפח 3.0 ליטר, שמספק 272 כוחות סוס, מאיץ את המכונית ל-100 קמ"ש ב-7.2 שניות ומאפשר מהירות מרבית שמוגבלת אלקטרונית ל-250 קמ "ש?
האלטרנטיבה שמוצגת כאן היא גרסה חדשה בארץ לאותה מכונית, עם מנוע -5 צילינדרי בנפח 2.0 ליטר, גם הוא מוגדש טורבו, שמסתפק רק ב-180 כוחות סוס, 9.8 שניות בלבד מ-0 ל-100 קמ"ש, ומגיע ל-210 קמ"ש בשיא הלהט, אבל עולה 370 אלף שקל 'בלבד' לפני צבע מטאלי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
וולבו
|
|
|
|
|
|
|
ותיקה בשוק
|
|
|
|
|
|
|
את ה-S80, מכונית שחוללה מהפך עצום בוולבו, כולנו מכירים ורובנו מוקירים. אפשר להתווכח אם היא מסוגלת להתחרות בב.מ.וו מסדרה 5, ב אאודי A6 החדשה וב מרצדס E-קלאס, או שאינה מסוגלת, ואני אומר: מה זה משנה? וולבו היא מאז ומתמיד מצב נפשי (או אולי נכון יותר לקמפיין הפרסום הנוכחי: 'מצב רוחני') יותר ממכונית, ונדמה שמי שבוחר ב-S80 על-פני מתחרותיה הגרמניות-עושה זאת בגלל שבחר בשבדית. נקודה.
מבחינה טכנולוגית, ב'ברזלים' עצמם, נראה לי שלכל אחת מן הגרמניות שהוזכרו יש יתרונות טכנולוגיים אחרים על-פני ה-S80, בין השאר מפני שהוולבו הזאת כבר די ותיקה בשוק. אבל אי-אפשר לקחת ממכונית המיינסטרים שלנו את האנדרסטייטמנט הקר (אך לא מנוכר) והייחודי לוולבו של ימינו. הייתי אפילו מרחיק לכת לומר, שמה שנתפש לפני כעשור כמותג ראוותני - סמל לקפיטליזם המודרני - נראה כיום כמו סמל מאופק מאוד להצלחה.
נאמר את זה אחרת: אולי זה רק בראש שלי, אבל מי שנוהג לצדי בוולבו נתפש בעיניי כאדם שפחות דחוף לו לדחוף את המכונית שלו בפרצוף של מי שמסביבו. מבין לקוחותיה של ה-S80, ה-T6 שנזכרה לעיל מיועדת, בחיתוך גס, למי שאוהב לתת בגז מחד, ולמי שאוהב לקנות את המוצר היקר ביותר במחירון מאידך. עם כל ההערכה שלי למכונית הזו, ויש הערכה, זאת לא בדיוק המכונית הראשונה שהייתי בוחר כ'מכונית-נהג' בחצי מיליון שקל.
במורד המחירון, וולבו מציעה גם את הגרסה ה'סתם חזקה' עם 2.9 ליטר ו-6 צילינדרים , וגם את גרסת ה-2.4 ליטר (390-385 אלף שקל) וגרסת דיזל (420-400 אלף שקל), ומעתה גם את גרסת הבסיס החדשה: 2.0 ליטר טורבו שעולה 378-370 אלף שקל, כלומר 15 אלף שקל פחות מגרסת ה-2.4 ליטר. אפשר להתווכח אם 15 אלף שקל (שהם 4% מן המחיר) הם הרבה או מעט, אבל לא נעשה זאת כאן. נאמר רק שהגדשת הטורבו מספקת קצת יותר הספק, קצת יותר מומנט וקצת יותר פלפל מגרסת ה-2.4 ליטר.
ומה לגבי השאר? ה-S80 היתה ונותרה מכונית רגועה במובן הטוב של המילה, נוחה ונעימה, ומתיחת הפנים שזכתה לה לפני כשנה עשתה לה טוב, אך לא חוללה נפלאות. עיצוב הפנים סולידי, נוח ונעים, ובעיקר שימושי ומסביר פנים, אולם-לטוב ולרע - הוא נעדר כל סממני מודרניות והייטק שמאפיינים את המתחרות הגרמניות. איכות החומרים טובה, אבל קשה להיות הוגן-גם כלפי וולבו וגם כלפי המתחרות - בלי לומר שהיא עושה את העבודה היטב, מחד, אבל גם מבלי לחלץ קריאות התפעלות, מאידך.
אם זה נשמע מסובך, נאמר רק שאין לנו תלונות קונקרטיות (מלבד תנוחת הישיבה הלא-מדהימה), אבל אחרי שיושבים באאודי A6 החדשה (ואחיותיה הגרמניות) הפלסטיקה משדרת תחושה קצת פחות מלהיבה. מצד שני, חשוב לתת לוולבו כמה וכמה נקודות נוספות דווקא בזכות אותו תא נהג פשוט, נוח ולא מתחכם, שמאפשר לנו להרגיש בנוח כבר ברגע הראשון, בלי לחפש בכל רגע גימיק אחר. מנוע ה-2.0 ליטר טורבו עושה עבודה מצוינת, תיבת ההילוכים בעלת 5 יחסי ההעברה טובה מאוד, שיכוך הרעשים טוב, על הבטיחות אין מה לדבר (היא מובנית), והמרחב הפנימי מאחור מצוין.
הסיבה האמיתית שה-S80 זכתה גם לגרסת 2.0 ליטר טורבו היא שאותם 15 אלף שקלים די חשובים כדי לכלול אותה כאופציה ל-S60 כמכונית לנכים. סביר להניח שרוב לקוחות וולבו יעדיפו את ה-2.4 ליטר מן הסיבות הלא-נכונות, אבל אפשר להבין גם אותם. כדי'לגהץ' את המחיר, רשימת האבזור של הדגם הזה נעדרת בקרת שיוט, כמה תאורות חביבות (מראות צד, עמעם למראה פנימית), 'חשמול' וזיכרון למושב הנהג, חלון-גג, ציפוי עץ בלוח המכשירים ועוד. נדמה לי שדווקא החוסרים באבזור, ולא המחסור בסמ"ק במנוע, הופכים את הדגם הזה לפחות רלוונטי מבחינת הלקוח הטיפוסי בפלח השוק הזה.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
