 |
/images/archive/gallery/660/508.jpg נר
half chinese, Flickr  |
|
|
|
היכן אני עובד עבודה זרה? היכן אני נאמן למה שאינו נאמן לי? ד"ר טובי בראונינג מטהרת את המקדש ומדליקה את האור |
|
|
|
|
|
 |
נוכל לחגוג את חגינו באופן שלם, עם משמעות, כאשר נחפש בעולמנו הפנימי את הסמלים החיצוניים של החג. השאלה שפותחת לנו עולם ומלואו היא פשוטה: איפה זה אצלי? בואו נצא למסע אישי וקולקטיבי מופלא עם שאלה זו, שתשמש לנו לפיד של מודעות שיגרש את החושך אל האור, את סודות הלא-מודע אל המודע, כדי שיאירו את אורם עלינו וישמשו אותנו בדרכנו.
מלכות יוון גזרה על ישראל לבטל את הדת, והכניסה עבודה זרה. איפה זה אצלי? איפה בתוכי ביטלתי והפניתי עורף לאמונותיי העמוקות ביותר, לאש הבוערת בנשמתי? איפה ואיך הכנסתי "עבודה זרה"? היכן אני עובד בנאמנות את אשר אינו נאמן לי? לכל אחד מאתנו דפוסים שאינם משרתים אותנו עוד אלא את הפחדים שלנו.
 |
לידה אל הלא-נודע |
על ריק, ארעיות וחירות: ד''ר טובי בראונינג מפרשת את חג הסוכות |
לכתבה המלאה |
  |
|
|
 |
בחג זה נביט פנימה, נשאל ונקבל את התשובות ישירות מנשמתנו, שכן החשמונאים גברו על הכובשים והחזירו עטרה ליושנה. מרד החשמונאים ביוונים הגיע לשיאו בשחרור ירושלים ובית המקדש. גם כאן נשאל, מה בי צריך למרוד, ובמה, כדי שאגיע לאמת שלי, לקודש הקודשים שבתוכי?
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
מי שנאמן לעצמו – מקבל סיוע
|
 |
|
 |
 |
 |
|
החשמונאים טיהרו בקפדנות את המקדש והכניסו כלים חדשים. הם הרסו את המזבח הישן ובנו את המזבח החדש מאבנים שונות, וחגגו באורים ובאש. אחרי שמרדנו, אחרי שניצחנו וחזרנו אל המקור הנובע שלנו, עלינו לטהר במסירות את כל הישן שאינו משרת אותנו עוד. עלינו להרוס את המזבח הישן עליו העלינו את עצמנו כקורבן, כשהפנינו עורף למהות שלנו, ולבנות מחדש את המזבח מאבנים שונות, מחומרים אחרים, מדפוסים חדשים שבאמת ישרתו את מי שאנו, ולא את הפחדים שלנו. אז, יקרו לנו נסים. כי מי שמעז לקום, ובעוז וללא תנאי, לפדות את עצמו חזרה, מכל התמכרות שהיא, מכל אמונה או פעילות שממיתה את חיותו – מי שבאמת עוזר לעצמו, ייעזר על ידי העולם כולו. כמה מופלא ואוהב היה הנס המדויק שלו נזקקו המנצחים הצעירים והאמיצים. שהרי כשנכנסו החשמונאים להיכל, לא מצאו שמן טהור להדלקת המנורה, אלא פך אחד בלבד שיש בו די ליום אחד בלבד. וראה זה פלא, עד אשר כתשו זיתים והפיקו שמן טהור, הזין אותם באורו פך השמן היחיד, כשם שאם מניקה ומזינה את עוללה
עד אשר יתחזק ויאכיל את עצמו.
באותה נקודה בה הצלחנו להתגבר, להיגמל מכל דפוס ששוחק וממית אותנו ולעשות את הצעד הראשון והחשוב חזרה אל עצמנו, אנו עוד רכים ובלתי מוכנים לחיים החדשים וזקוקים לעזרה. תמיד, וללא יוצא מן הכלל, בנקודה זו, אם באמת עשית את שאתה צריך על מנת להיות נאמן לאמת שלך ולהפסיק לעבוד את הזר למהותך – תקבל סיוע בלתי צפוי מהיקום. עד שהצליחו החשמונאים להפיק בעצמם את השמן הנחוץ להם להדלקת המנורה במקדש, הם קיבלו סיוע נסי ולא צפוי. עד שנצליח להפיק שמן טהור, "דלק" שנותן לאור שבנו חיים כשהוא נקי משאריות לא טהורות, מהיצמדות להרגלים שאבד עליהם הקלח, שהם כפסולת עבורנו ושרק הפחד שלנו חושש לשחררם – נקבל סיוע לא צפוי. אבל עלינו להתחייב לעבודה הנאמנה של הטיהור, של בניית הדפוסים החדשים ושל הפקה מסורה ומתמידה של השמן הטהור עבורנו. אז, נוכל לחגוג באש ובאורים, לאכול "סופגניות" מתוקות – שניתן להכינן רק כשיש לנו השמן הנדרש – ולשמר את המנורה הדולקת של חיינו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
נר חנוכה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
המצווה העיקרית בחנוכה היא הדלקת נר בכל ערב, כדי לפרסם את הנס. על כן המצווה היא להניח את החנוכייה בפתח הפונה לרשות הרבים, בחלון או בפתח הבית. נרות אלה מקודשים ואין עלינו להשתמש בהם אלא להראותם ולראותם בלבד, כדי להודות על הנסים והנפלאות. העובדה שכל אחד מאתנו כאן, דרש לא מעט נסים. את הנס הזה, את האור שלך - אל תשמור בבית. חלוק אותו עם העולם. הזכר לעולם: אם תעשה הכול על מנת להיות נאמן לעצמך, להפסיק לעבוד את אשר זר למהותך, לטהר את הישן, את הפסולת שאינה משרתת את האור שלך – הכול יעזור לאור הזה להתקיים. כאן אנו נדרשים לפרסם את הנס שקרה לנו, להעביר הלאה את ההשראה לחיים.
הצעד ה-12 בתוכנית שנים-עשר הצעדים של המכורים האנונימיים גם הוא מצווה על המכור שעשה את הבלתי-אפשרי לכאורה – בכל תעצומותיו מרד בכובש הזר ופדה חזרה את חייו בעזרת כל הנסים שסייעו לו בדרך – פשוט להעביר זאת הלאה. עליך לעבור את כל השלבים, להתעורר, להתמרד נגד הכובשים את נשמתך, לפדות חזרה את המזבח האמיתי שלך ולבנות אותו מחומרים חדשים שישמשו אותך. אולם לאחר כל זאת, אתה מצווה לא לשכוח להעביר זאת הלאה, לפרסם את הנס, באופן הטהור ביותר, לא לשם שימוש כלשהו לצרכיך, אלא בשם הלפיד הבוער עצמו.
דמי חנוכה ניתנים לילדינו על מנת לחזק בהם את הנתינה לאחר ונתינת צדקה. וגם לילדינו נזכיר את הנס, בסביבונים המכריזים את הנס שהיה. הפלנטה שלנו כולה סביבון חי, כל עולמנו הוא סל של נסים, גם כשאנו לוקחים אותם כמובנים מאליהם ושוכחים לפרסם אותם במודע עבורנו ועבור העולם. אז בואו נחגוג בחג זה את כל הנסים כולם, את אלה הלא-צפויים ואת אלה הנאמנים כל כך שהם מאפשרים לנו לקחתם כמובנים מאליהם.
"ויחוגו את שמונת הימים בשמחה..." |  |  |  |  | |
|
|
|
|
 |
|
|
 |
|
 |
 |  |  |  | מפתחת השיטה הבינלאומית ''עוצמת הרכות'' (Holistic Pulsing), ומחברת הספרים ''עוצמת הרכות'' ו''איך הפכה האישה לגבר''
|  |  |  |  |
|
 |
|
 |
|
|
|