 |
/images/archive/gallery/260/660.jpg כריסטי טרלינגטון עושה יוגה.
ארכיון  |
|
|
|
|
|
|
| בחורה בחצאית מעור יכולה להגיע להארה, אבל עולם האופנה לא יכול להיות רוחני. נילי לנדסמן מסבירה מה ההבדל בין אמת פנימית לבין טרנד |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
האם יכולה בחורה בנעלי עקב וחצאית מיני עור להיחשב רוחנית?
הייתכן שאפשר להגיע להארה בג'ינס הדוקים?
היכולה אופנה להיות רוחנית?
לכאורה התשובות לשלוש השאלות הללו הן חד משמעיות – כן, כן ולא ולא.
ועכשיו בואו ניכנס לפרטים.
הנחת העבודה שלנו (ולמעשה של כמעט כל מי שמחזיק מעצמו בעל סמכות בתחום ההכוונה להתפתחות רוחנית) היא שכל אחד, בכל מצב, לא משנה איזה בגד ילבש, הוא בעל פוטנציאל להארה. הווה אומר,
העבודה הרוחנית היא משהו שנעשה מהפנים אל החוץ ולא החזות היא שתקבע את המהות. אבל האם באמת חל ניתוק בין החזות למהות? האם מה שאנחנו לובשים משפיע באופן כזה או אחר על מה שאנחנו מרגישים, מאפשר או מגביל את כושר הקליטה של הנפש והגוף? ומכאן אולי נגזר בעצם שהמלבושים שעלינו אכן משקפים יותר מאשר טעם או חוסר טעם בלבוש?
והאמנם קלישאות של הופעה חיצונית רוחנית הן נבובות ונטולות תוקף?
ובכן, תלוי את מי שואלים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הנהייה אל האוריינט
|
|
|
 |
|
|
|
ניקח לדוגמא את טייקון האופנה האמריקאית דונה קארן. זוהי אשה שמלבישה בהצלחה פנומנאלית חלק ניכר מתושבי העולם. עוד בתחילת דרכה, כשהיתה אשת קריירה עם טאץ' פמיניסטי, הקפידה המעצבת על אלמנט הנוחות. נשים (ואחר כך גם גברים) שלבשו את דונה קארן נהנו מחופש תנועה כמעט מרבי. אי שם בראשית שנות האלפיים, נכנסה גם קארן לפאזה רוחנית. היא התחילה לתרגל יוגה ומדיטציה. אוספי הלבוש העונתיים שעיצבה הושפעו עמוקות מהעיסוק שלה. היא זנחה את האריגים הסינתטיים לטובת אלה שנוצרו מחומרים טבעיים, השתעשעה בגזרות זורמות, מרווחות ורפויות שמכילות יותר בהבנה את הגוף האנושי ובכל הזדמנות נשאה נאומים חוצבים על החשיבות שביופי הפנימי.
כצפוי, עולם האופנה מיהר להתחקות אחר המסר החדש והמצודד. השרוואלים והגלביות, הטוניקות והחצאיות המרחפות, כפכפי האצבע וצעיפי המשי – לכל הפריטים הללו שמהם עשויה הגלוריפיקציה האופנתית של האוריינט היתה עדנה. המשקיפים מיהרו לספק ניתוחים מאלפים שלפיהם קצו נשות המערב בלבוש שמגביל את הגוף. דיברו על טרנד הזן, אופנת היוגה והשיק בודהיסטי. תעשיית מוצרי הצריכה הרוחנית שממילא משגשגת מאז הסיקסטיז עברה לידי מעצבים: גוצ'י עיצבו תיק לנשיאת מזרן היוגה, פומה השיקה קו אופנתי יוקרתי בשיתוף עם הדוגמנית היוגית כריסטי טרלינגטון, שכלל פריטי לבוש ואביזרים (בעיקר נעליים ותיקים) ופועלי הדחק בסדנאות היזע עמלו שעות נוספות במאמץ לספק את תאוות המערב לדפוק הופעה רוחנית משכנעת.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/550/818.jpg
סנדלים של דואל. נו |
צילום: יחסי ציבור |
סנדלים של דואל. נו |
|
|
|
|
|
|
|
מדונה אשמה
|
|
|
|
|
|
|
באקסטזת גלגול המיליונים הזאת השתדלו הנוגעים בדבר לפסוח על כמה סעיפים עקרוניים. למשל, על האבסורד שברעיון כי יכול להתקיים בכלל חיבור בין טרנד לרוחניות. שהלא מה לרעיון הטרנד הגורף-סוחף אליו את ההמונים ומאלץ אותם (גם אם מרצונם החופשי) לבטל את ייחודם? שכן אם מגיחים מתוך נקודת המוצא שעלינו לחתור אל המייחד אותנו - לזקק איזו אמת פנימית נטולת שיקולים זרים; נקייה מהרצון להשתייך ומהפחד להפגין שונות - אז מה לכל זה ולמניפולציה המסחרית-תקשורתית שכופה עלינו לאמץ הלך רוח מנוגד בתכלית? או במילים אחרות: למה בכלל לשתף פעולה עם הנטייה-נהייה האמריקנית הזאת לרדד, למסחר ולארוז את החיפוש אחר משמעות, והתשוקה להרחיב ולהעמיק את המודעות, לכדי טי שירט מסוגנן בגוון פיסטוק הנושא את הסמל אום?
גם בניצול הממולח הזה אפשר להאשים את מדונה, השגרירה הכי אפקטיבית של עולם היוגה המערבי. הפאזה שלה התרחשה כמה שנים לפני דונה קארן, כשהוציאה את התקליט "ריי אוף לייט" שבו זימרה מנטרה והצהירה על ההתמסרות לאימון הגוף בשיטת האשטנגה וינאסה-יוגה. היא פשטה את המחוכים ובגדי הסאדו מהעור, עיטרה את זרועותיה בציורי חינה ולבשה שמלות מעצבים בהשראה הודית. רבבות נשים שחשקו בגוף מעוצב להדהים כמו שלה מיהרו לפרוש מזרונים ולהמיר את ההתעמלות האירובית א-לה סינדי קרופורד ברצף של תנוחות מאתגרות. בשיאו של הגל הזה הצטלמה שרון גנון, מורה ניו יורקית בכירה ליוגה וידידה אישית של סטינג, כשהיא מדגמנת תנוחות יוגיות מסובכות בשמלת ערב ונעלי עקב כחלק מקמפיין שנועד לקדם את הסטודיו שייסדה עם בעלה דייויד לייף.
אבל לעולם האופנה דינאמיקה משלו. אם תרצו, הוא מתנהל על פי העיקרון הרוחני אשר לפיו יש לקדש את החדש ולחבק את השינויים ואין לדבוק בשגרה ובהרגלים. אפשר כמובן לראות את זה מהזווית ההפוכה; הכול חולף ולדבר אין משמעות אמיתית, לא להתמדה ולא להתבוננות הסבלנית. כך או כך, במרוצת שנתיים אולי שלוש, מוצה כליל הטרנד הרוחני. רגע היו הז'ורנלים מלאים בדוגמניות ישובות בלוטוס וברגע הבא כבר הכריז ה"ווג" האמריקאי שהיוגה החדשה היא עכשיו גלישת גלים. ברשימת הנפגעים ראוי לאזכר את המעצב המחונן דריס ואן נוטן הבלגי, שהצעיד קולקציות ובהן וריאציות מסחררות על בגדי השאנטי – שמלות הנלבשות על שרוואלים, גלימות וצעיפים שנגזרו מאריגים בעלי צבעוניות חושנית והדפסים ססגוניים - שהפך בתוך חילופי עונות לבלתי רלוונטי.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/568/424.jpg
מדונה, לפני ההתחזקות |
|
|
|
|
|
|
|
|
תעשייה צינית
|
|
|
|
|
|
|
בתעשייה הזאת שסוגדת לממון ולגוף המשמר את עלומיו אין כמובן שום פנאי לרגישות. המסרים המוצפנים בעבודה היוגית שמטפחים את ההימנעות מפגיעה בברואים נדחו על הסף. השימוש בעורות ופרוות של חיות, שנחשב בשנות השמונים למוקצה מחמת המיאוס, הפך בתוך עשור ללגיטימי ואפילו נערץ. כמובן שהיחס כלפי העבדים מהארצות הנחשלות שמייצרים את פריטי הלבוש והאביזרים הנלווים רק הוסיף להתאפיין באדישות והתחסדות. על הרקע הזה של ציניות מופגנת וצקצוק שפתיים פרו אקולוגי שנועד לסבר את האוזניים, בולטת מאוד המעצבת האנגלייה הצעירה סטלה מקרתני שמקפידה לא לעצב מחומרים שנלקחו מיצורים חיים. מקרתני היא צמחונית אדוקה (כמו אמה המנוחה לינדה ואביה המפורסם פול) ושאר הרוח שהיא מפגינה בעקשנות, נדיר מאוד בזירה החמדנית והחמסנית הזאת.
לאור כל הנתונים הללו די ברור אם ככה מדוע האופנה, גם כשהיא מתיימרת לכך, אינה ראויה שיאצילו עליה איכויות שמנוגדות להווייתה. מצד שני, אם שומטים את הגישה הביקורתית, אפשר לראות בעולם האופנה עוד ערוץ שדרכו אפשר להעביר מסרים. בונו, למשל, חנך השנה קו אופנה יחד בשיתוף עם אשתו אלי ומותג הג'ינסים רוגאן. שמתייחד בשימוש באריגים העשויים מכותנה אורגנית ותוך הקפדה על תנאי ייצור הוגנים ומתגמלים לאורך כל השרשרת – מהקטיף בשדות ועד למתפרות. הבגדים, אגב, בהתאמה, מתומחרים ביוקר. אם מהרהרים בכל זה לרגע, אז אולי ההיקסמות מהאופנה היא בעצם הזדמנות מעולה לתרגול רוחני – שכן היא מפעילה אצלנו אשכול גדול של השתוקקויות – חמדנות, רכושנות, הונאה עצמית, התבטלות, הסחת דעת ובעיקר את הכמיהה שכרוכה בסבל הבלתי נמנע לקבל את האישור הנכסף.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לאתר הסטודיו של נילי לנדסמן, "יוגה בגן החשמל"
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | עיתונאית, סופרת ומורה ליוגה | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
