האם החלוקה המגדרית נשמרת גם באקדמיה?
מי מרצה טוב יותר? מהו המדד למחקר טוב? וכיצד ניתן לקדם נשים לדרגות בכירות יותר באקדמיה?
פרופ' ניצה דוידוביץ, ראש תחום הערכת איכות וקידום ההוראה באוניברסיטת אריאל, חקרה לצד פרופ' צילה סינואני שטרן ומר ערן דרוקמן, לאורך זמן את תפוקות המרצים בסגל האקדמי. מחקר חדשני זה בוחן את התפוקות האקדמיות של חברי הסגל לאורך שנים. מסבירה פרופ' דוידוביץ: "המחקר שערכתי הינו ראשון מסוגו, מחקר בו נבחנו נתונים לאורך עשר שנים, והוא נועד לבודד נתונים שיאפשרו לנו לחזות הצלחה באקדמיה, על מנת לאפשר לנו ללמוד מה ניתן לעשות על מנת לאפשר לעוד ועוד נשים לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהתקדם".
במהלך המחקר, התמקדו החוקרים במדד ההוראה ובמדד ציון גמול ההצטיינות בגין מחקר, שני המדדים דרכם נבחנים המרצים לאורך השנים 2003-2012. טיב ההוראה נמדד על ידי הערכות סטודנטים אותם ממלאים בכל סוף סמסטר וטיב המחקר של המרצים נמדד על פי קריטריונים פנימיים שנקבעו על ידי המל"ג כגון פרסומים מדעיים, מענקי מחקר, פעילות בהוצאה לאור של כתבי עת שפיטים, פרסים וכן הלאה. המרצים אשר זוכים בציון גמול ההצטיינות זוכים להערכה ותגמול הבא לידי ביטוי במשכורת ובקידום ואילו טיב ההוראה אינו מתוגמל כלל.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מן המחקר עולה כי אין קשר מובהק בין הצטיינות בפעילויות מחקריות לבין מגדר. לעומת זאת נמצא קשר מובהק בין הצטיינות בהוראה האקדמית, כפי שהיא באה לידי ביטוי במשוב הסטודנטים, לבין מגדר. בכל מדדי ההוראה שבמשוב, הערכות הנשים היו גבוהות יותר מהערכות הגברים. לעומת זאת, בקריטריונים לגמול הצטיינות בנושאי המחקר, לגברים היה יתרון מובהק סטטיסטית. מצאנו גם כי אחוז הגברים בדרגות הגבוהות גבוה יותר מזה של הנשים. ממצאי המחקר מעידים על כך שכנראה אצל נשים יש משתנים נוספים שמסבירים את ההישגים הנמוכים אולי כאלו הקשורות לתפקידן המרכזי במשפחה ובגיל הפריון אליו שייך אחוז נכבד של הנשים בסגל הבכיר שהן בממוצע צעירות מהגברים.
בין ממצאי המחקר עולה כי גיל הוא נתון המנבא במידה רבה את טיב ההוראה של המרצה. ככל שהמרצה צעיר יותר, הוא ידורג גבוה יותר על ידי הסטודנטים. מכיוון שגילן של רוב הנשים המרצות באקדמיה נמוך משמעותית משל גברים (בממוצע של 4 שנים), נמצא באופן מובהק כי נשים מקבלות דירוג גבוה יותר על ידי סטודנטים מאשר גברים. לעומת זאת, במדד הבוחן הצטיינות במחקר, גברים קיבלו במובהק ציון גבוה יותר מאשר נשים. במדד זה הנתונים המשפיעים על הציון הם בעיקר ותק, גיל ודרגה. לאחוז גבוה יותר של גברים דרגה גבוהה מזו של נשים.
פרופ' דוידוביץ מסבירה על משמעות הממצאים: "ממצאי המחקר הנוכחי מעלים את שאלת המדיניות בנושא: באלו יוזמות יש לנקוט במטרה להגיע לשוויון מגדרי באקדמיה, במחקר ובהוראה? אנו מאמינים כי בפני הנשים שתוכלנה ושתחפוצנה להשתלב בסגל האקדמי, עומדת האפשרות להשתלב בסגל האקדמי הן באוניברסיטאות והן במכללות. יש לעשות מאמץ להביא את הנשים באקדמיה להכרה בערך המחקר, ולאפשרויות העומדות בפניהן לפרוץ קדימה, כדי לעצור את הפער בין נשים וגברים בדרגות האקדמיות הבכירות, בקביעויות ובנטילת חלק בהובלה האקדמית."
מחקרם של פרופ' ניצה דוידוביץ, פרופ' צילה סינואני שטרן וערן דרוקמן יוצג, לצד מחקרים נוספים, בכנס לאיכות, ניידות וגלובליזציה במערכת ההשכלה הגבוהה. הכנס עוסק באתגרי ההוראה האקדמית מנקודת מבט רחבה. מהות הכנס הוא שיתוף פעולה נרחב בין חוקרים ועמיתים מכל העולם במטרה להביא את האקדמיה לקדמת הבמה בהובלת שינויים ומענה לאתגרים העומדים כיום על הפרק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם