סערות שמש והשפעתן על כדור הארץ ועלינו

סערת השמש בשבוע שעבר חוללה שיבושים נרחבים בישראל במערכת הGPS לאור זאת שאלנו את ד"ר יובל ופרופ' לב פוסטילניק מה משמעותה של סערה כזו וכיצד היא משפיעה עלינו

אסף גולן | 29/6/2015 12:15
בשבוע שעבר לקראת סופו התחוללו שיבושים נרחבים באמצעי תקשורת לווייניים רבים בעולם ומכשירים מבוססי GPS לא פעלו כמו שצריך. הסיבה לכך היתה סערת שמש ברמה בינונית שהתחוללה על פני השמש ושהשפיה על מערכות חשמל וסלולריות בכדור הארץ. בעקבות האירוע הזו פנינו אל ד"ר יובל ראובני ממרכז מחקר ופיתוח אזורי שומרון ופרופ' לב פוסטילניק מהמרכז לקרינה קוסמית של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל כדי שיבארו את משמעות המושג סערת שמש ועד כמה סערות כאלו יכולות להשפיע על כדור הארץ.

סערת שמש (או סערה גיאו-מגנטית) היא התפרצות על פני השמש שמשחררת כמויות עצומות של אנרגיה ולעיתים מלווה גם בפליטת מסה מהשמש לחלל. ההתפרצות הזו על פני השמש פולטת ענני פלזמה (ענני חלקיקים המכילים אלקטרונים, יונים ואטומים), אשר מואצים אל החלל ומגיעים לכדוה"א לאחר יום או יומיים וגורמים להפרעה בחלק החיצוני של מגנטוספירת כדור הארץ. תוך כדי ההאצה, החלקיקים האלו פולטים קרינה אלקטרומגנטית בתחום נרחב של אורכי גל (החל מגלי רדיו ועד קרינת גמא), אשר עשויים להשפיע על שכבות שונות באטמוספירת כדור הארץ.

הקרינה שבענן הפלזמה הפוגע באטמוספירה עלולה לשבש אותות מלווייני GPS שעוברים באטמוספירה בדרכם אל פני הקרקע בכדור הארץ וכך משתבשת הערכת המיקום ונפגע הניווט. כמו כן, התפרצויות אלו יכולות להשפיע על תפקודם של לוויינים, על מצבם הבריאותי של אסטרונאוטים, ועל רשתות החשמל כאן בכדור הארץ.

סערת שמש נולדות בכתמי שמש, אזור על פני השמש בו מתרחשות מערבולות מגנטיות עצומות שגורמות לטמפרטורה באזור זה להיות נמוכות יחסית לסביבתו ועל כן הוא ניראה כהה יותר. ההתפרצות האחרונה הייתה בעוצמה בינונית-גבוהה (דרגה M6.5), שגרמה להאפלה בינונית-חזקה של גלי רדיו מעל צפון אמריקה שהלכה והתחזקה מעל הקטבים.

 
צילום: רויטרס
סערת שמש צילום: רויטרס
תועד ע''י נאס''א ב 22 לחודש
הבזק אולטרה-סגול מההתפרצות בשמש תועד ע''י נאס''א ב 22 לחודש
עומר פרצ'י
זוהר הקוטב הצפוני, לפלנד עומר פרצ'י


זוהר הקוטב (Aurora) מתרחש כאשר חלקיקים שהגיעו מסערת השמש מתנגשים במולקולות החנקן והחמצן שבאוויר, מעוררים אותן ועם  שחרור האנרגיה הזו משתחרר אור (פוטונים). עיקר האור שניפלט מהמולקולות שבאוויר הוא באורכי גל בגוונים של ירוק (מערעור של אטום חמצן) אדום (מימן) וכחול (חנקן) והוא.

האיטראקציה בין השמש וסביבת כדור הארץ נחקרת תחת תחום חדש במדע הנקרא, “Space Weather”, אשר הופך להיות חשוב ביותר כתוצאה מהשימוש הגובר בטכנולוגיות בסביבת חלל, לווינים, מערכות ניווט מבוססות GPS, ותקשורת נתונים. כמו כן לאיטארקציה זו יכולה להיות השפעה ישירה ועקיפה לשינויים בתבניות אקלים או מזג-אוויר.

מחקר פעיל בתחומים אלו מתבצע כיום במצפה לקרינה קוסמית שהוקם ע"י משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, אשר ממוקם בחרמון. במסגרת התוכנית של סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע מתנהלים בממצפה מגוון רחב של מחקרים כגון: מדידות של קרינה קוסמית, שדות וזרמים חשמלים באטמוספירה ובקרקע, וקרינת גמא בקרקע ובאטמוספירה, שמתבצעים בשיתוף בין חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, מו"פ שומרון ובקעת הירדן, מו"פ גולן, המרכז הבינתחומי, והמכון הגיאולוגי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

המומלצים

מרחבי הרשת