 |
/images/archive/gallery/313/477.jpg פויקה.
צילום: מתוך אתר המסעדה  |
|
|
|
|
| מה אתם יודעים, שגיא כהן מכתיר את פויקה למסעדת הבשרים האהובה עליו בתל אביב |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
שגיא כהן
4/6/2005 9:07 |
|
|
|
|
|
|
|
חשבתם פעם כמה אכזריות יש בתנועה להשבת חיות בר לטבע? לוקחים לו פיל. פיל. גדול, אפור, שקט. הפיל גר בטורונטו. הוא נולד בטורונטו, לאבא שלו ולאמא שלו היה עסק קטן בטורונטו. לא משהו גדול: הסעת ילדים על הגב. כל החיים הפיל שלנו גר לו בתוך בית הפילים שבגן החיות של טורונטו. בבוקר שוטפים אותו, בערב הוא משכשך לו בבריכת הפילים. שלוש ארוחות ביום. ילדים מחייכים אליו, חתיכות מאכילות אותו בננות. החיים טובים. יום אחד בא לו זואולוג אפריקני ומחליט שהגיע הזמן להחזיר את הפיל לטבע. ולא סתם לטבע: לדרום אפריקה.
לוקחים אותו מבית הפילים החמוד שלו, מכניסים אותו לארגז עץ בערך בגודל המושבים של אל על, והופ, לאפריקה. ככה סתם. רק בגלל שהוא פיל. והוא, מה יש לו באפריקה? חם לו, מאובק לו, מזיע לו. היתושים משגעים אותו, הזבובים מעצבנים אותו, במקום חתיכות עם בננות יש לו אנפות עם מקורים חדים שמשוכנעות שהוא החניון העירוני. אין לו עם מי לדבר שם (מאיפה שפילים באפריקה ידברו אנגלית במבטא קנדי?). בקיצור, לאט לאט נשארת לו רק אופציה אחת: הבקבוק. תצחקו, אבל זה בדיוק
מה שקורה.
אחד הפירות המהוללים של דרום אפריקה נקרא אמרולה. האמרולה הוא פרי גדול, עסיסי, מלא סוכר. בזמן ההבשלה הפירות הכבדים של האמרולה נופלים לרצפה ואז קורה לסוכר שבתוכם מה שקורה לכל סוכר שנותנים לו לתסוס: הוא הופך לאלכוהול. הפילים מסתובבים סביב העצים האלה כמו משוגעים ואוכלים את פירות האמרולה עתירי האלכוהול. ואחרי שהם אוכלים, הם יושבים להם תחת העצים, מגהקים כמו בארני מהסימפסונס ומעלים זיכרונות מהימים הטובים בטורונטו. זו הסיבה שעל תווית ליקר האמרולה ועל הכוסות שמהן נהוג לשתות אותו מופיע איור של פיל. לא כדי שתתרמו לשימור הפילים בטבע אלא כדי שתגנו עליהם מפני הזואולוגים. רוצים לחיות באפריקה? שהזואולוגים ילכו לרקוד עם יתושים.
ובכל זה נזכרתי מכיוון שמסעדת הבשרים המקסימה פויקה, במדרחוב נגה שביפו, משתמשת בפרי האמרולה למשהו שהוא הדבר השני הכי טוב אחרי גרימת שכרות לפילים חולי געגועים: קינוח אוורירי שמשמש סיום מצוין לארוחת בשרים טעימה, שבעצם עושה את הדרך ההפוכה מהפיל שלנו: במקום מהציוויליזציה לטבע, מהטבע לציוויליזציה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
לא רק בגלל האוכל
|
|
|
 |
|
|
|
פויקה, כפי שאתם בוודאי יודעים, הוא סיר מברזל יצוק שמקורו בדרום אפריקה והוא משמש מטיילים ושאר אנשי 4X4 מסוקסים כדי להפוך את המסעות שלהם בטבע למשהו קצת יותר קל לעיכול. אפשר לבשל בפויקה הכל, והודות לתכונות המוליכות הייחודיות של הברזל, האוכל יוצא טעים במיוחד. העניין הוא, וזה סוד שבפויקה זכרו, שלאוכל בחיק הטבע יש תמיד טעם טוב במיוחד. אם אתה נמצא בטיול ג'יפים באמצע אנטליה ולעת ערב אתה זורק לסיר את כל מה שמצאת בתרמילים, זה כבר לא כל כך משנה אם עירבבת סוכריות גומי עם קולה או פילה מיושן עם בורדו קלאסי, האוכל ייצא מדהים.
בפויקה ידעו בתבונה להימנע ממלכודת הפתאים הזו: הם מקפידים על מה שהם מכניסים לפויקה לא פחות משהם מקפידים על השימוש בפויקות. ומה שהם מכניסים הוא קודם כל בשר. הרבה בשר, המון בשר. למען האמת, כל כך הרבה בשר, וכל כך הרבה בשר מצוין, שאם אני צריך ברגע זה ממש להחליט מה מסעדת הבשרים נטו האהובה עלי בתל אביב אין לי התלבטות. פויקה זוכה בתרועת פיל רמה.
ולא רק בגלל האוכל אלא גם בגלל המקום. המסעדה הזו היא עוד אחת מכמה מסעדות תל אביביות חדשות שהבינו סוף סוף שלא צריך להיות קשר ישיר בין אוכל טוב לישיבה בידיים שלובות. למען האמת, מבחינת העיצוב זו בקושי מסעדה. הרבה יותר פאב. שולחנות גבוהים (שאחד מבעלי הבית בנה במו ידיו), בר גדול ומרווח, תאורה אדמדמה ובכלל, כל מה שצריך כדי להרגיש נוח גם בנעלי בית.
הדבר היחיד שהוא חמור סבר הוא היחס לבשר. הנתחים מיושנים במקום, וחלקם (כמו נתח ראם סטייק שהיה מנת היום היוצאת מהכלל ביום שבו ביקרנו בפויקה) מיושנים להפליא. נתח האנטרקוט המעושן קלות והמושחר בפורט מומלץ לכל מי שאוהב בשר עם טעמים עשירים - יש במקום מעשנה, והם מעשנים את הנתח כאילו הוא אמור להיות מוגש כבשר מעושן ורק אז סוגרים אותו בפויקה עם קצת פורט, מה שאחראי לתערובת טעמים עשירת גוף.
ומי שהמנות האלה (הראם סטייק 350 גרם, האנטרקוט 300) קצת קטנות בשבילו יכול להזמין גם אחת מהמנות הרציניות: קילו אנטרקוט עטוף גרגרי חרדל או חצי קילו פילה. יש רק תוספת אחת שצריך להתייחס אליה ברצינות: תפוחי אדמה בפויקה. מזכיר קצת תפוחי אדמה ממדורה, אבל כאלה ששפכו עליהם חמאה.
השארנו בערך 300 שקל לזוג לארוחה שכללה גם שתי מנות בשר גדולות למנה ראשונה ושני קינוחים משובחים למנה אחרונה. בימים הקרובים פויקה חוזרת לטבע: הם מוציאים קצת שולחנות לרחבה הנעימה של מדרחוב נגה. שרק ייזהרו שלא יבוא איזה זואולוג מטורף ויחליט שהגיע הזמן להחזיר גם את הפויקות שלהם אל הטבע.
פויקה. רח' תרצה 14, תל אביב. טל': 03-6814622.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
