מבחינת התקשורת, נתניהו תמיד חשוד במשהו
שערו בנפשכם שראש הממשלה, בנימין נתניהו, היה מאפשר להקים לו בעודו בתפקיד "מרכז נתניהו לשלום, כלכלה וביטחון" כפי שעשה פרס. לא על חשבון משלם המסים - מתרומות של שועי עולם. אם תרצו - זה כל הסיפור
רק לפני כשמונה חודשים יצא לי להגיע למרכז פרס לשלום ביפו, סמוך ונראה לחוף הים. עמדתי מול הבניין ולשוני כמעט דבקה לחיכי (ולא כי שכחתי את ירושלים). מבנה עצום, רחב ידיים, שש קומות, אולי יותר, שכולו אומר פאר והדר. גם בתוך המבנה הצניעות אינה המוטיב הבולט. רצפת בהט ושיש וכלים מכלים שונים.
מרכז פרס לשלום
צילום: גדעון מרקוביץ
אבל התדהמה שאחזה בי לא הייתה בשל המבנה המרהיב והראוותני, אלא מהעובדה הפשוטה שלא שמעתי עליו קודם לכן. בתוקף תפקידי אני צורך תקשורת מעל הממוצע הישראלי, ובכל זאת לא זכרתי אף כתבה או תחקיר על המקום. לא זוכר תחקירים נוקבים על כמה מיליונים עלה המבנה, עלות תחזוקתו, המשכורות המשולמות למנהלי המקום ולעובדיו. גם לא זוכר באף אחד מהראיונות שכבוד הנשיא נשאל מדוע הוא נותן את ידו למפעל כל כך מגלומני שעומד – איך אומר בעדינות – בסתירה לדימויו של שמעון פרס בציבור כאדם צנוע שרחוק מתענוגות החיים ורחוק מרדיפה אחרי חיי החומר, וכל כולו עסוק בענייני רוח, חברה ודאגה לעתיד ילדינו ונכדינו.
חיטוט באינטרנט מעלה כמה כתבות דלות על המקום, עלותו ומה בעצם עושים שם כל היום. אם תרצו - זה כל הסיפור.
שערו בנפשכם שראש הממשלה, בנימין נתניהו, היה מאפשר להקים לו בעודו בתפקיד "מרכז נתניהו לשלום, כלכלה וביטחון". לא על חשבון משלם המסים - מתרומות של שועי עולם כמובן. איזו מהומה הייתה מתחוללת כאן. בליל של "קץ הדמוקרטיה" ו"קשרי הון ושלטון" היה מציף אותנו בכידרור אינסופי מאולפן לאולפן.
את שמעון פרס לא שאלו שאלות קשות. דבש וחלב על שפתי המראיינים. לא שאלו אותו על מהלך מדיני שהסתיים ב-1,500 נרצחי טרור ולא שאלו אותו על המרכז שהוקם ביפו. איש לא קטע אותו באמצע תשובה, איש לא החציף לו פנים ואף מראיין לא היקשה עליו ולא ניסה לסחוט ממנו ולו התנצלות רפה לכך שאפשר להכניס לפתח בתינו אלפי מחבלים חמושים. פרס היה לפרה הקדושה, אולי האחרונה ברפת.

רוצים להפיל אותו? שתו מים והרפו. נתניהו
צילום: אמיל סלמן
נתניהו תמיד חטף. בלעג, בדמוניזציה, בשנאה, בתיעוב, בתזמורת מסונכרנת ומתוזמרת. הוא תמיד היה חשוד. אם לא משפטית לפחות ציבורית. ראש הממשלה, למותר לציין, אינו חף מטעויות. לפי מיטב התחקירים הוא ילוד אישה ובן תמותה כאחד האדם. הוא נמצא בתפקיד הקשה בעולם. אם יש מידע מפליל – ייחקר, ישיב לשאלות ואם ימצא שכשל יידרש לתת את הדין.
ויש גם אתנחתא קומית. במידה רבה נגיסת השיניים בבשרו של נתניהו משרתת אותו. לפעמים אני חושב שהוא מתחזק את סכסוכו עם התקשורת רק כי זה מביא לו קולות.

הפרה הקדושה האחרונה. שמעון פרס
יואב ארי דודקביץ
כמה פתקי ליכוד הביאה לו התקשורת העוינת ערב הבחירות האחרונות? כמה אנשים הצביעו לליכוד, לא כי רצו מאוד, אלא כמהלך מתריס מול תקשורת מגויסת? כמה אנשים חשבו להישאר בבית, אבל החליטו לצאת לקלפי רק בשל הסיקור המוטה? נזכור שבלי ליברמן היו לנתניהו בהתחלה רק 61 חברי קואליציה. על הקשקש. מנדט אחד פחות ואין לו ממשלה. או בקיצור, חברי אגודת האתרוגים, אם אתם רוצים להפיל אותו - שתו מים והרפו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg