רב, קאדי וכומר נכנסים לרחם? צאו משם!
אסור לתת למקרים החריגים של הפסקות ההריון, שהחוק מסייג מלכתחילה, להסיט אותנו מהנושא החשוב – זכותנו על גופנו והצורך בביטול הוועדות הרגילות להפסקת הריונות בשבועות לא מתקדמים
היום (ב') עתיד להתקיים בכנסת דיון בעקבות הצעתם של חברי הכנסת יהודה גליק ועבד אלחכים חאג' יחיא, לשלב בוועדות להפסקת הריון אנשי דת. ההצעה, המסיגה את מצב הכפייה הדתית אל ימי האינקוויזיציה, מעוררת מהומת עולם – בצדק רב. נראה שאין בר דעת ליברלי שמעלה על דעתו את שילובם של אנשי דת בוועדות מקצועיות, לכאורה, שבידיהן לאשר בקשה להפסקת הריון או לדחות אותה. עם מי שחושב שלמדינה חילונית ודמוקרטית מותר בכלל להפקיד החלטה כזאת בידיהם של אלה המכפיפים עצמיו לחוקיו המומצאים של כוח עליון ערטילאי - אין לי בכל מקרה סיג ושיח והם מוזמנים לדפדף הלאה.דבריי אינם מכוונים גם אל מי שטוען שלעובר שאינו בר קיום מחוץ לרחם האישה – בשלב שבו הוא טפיל ביולוגי לכל דבר ועניין – יש זכויות הגוברות על זכותה של האישה הנושאת אותו ברחמה לקבל החלטות הנוגעות לגופה. עמדתי המוסרית הפוכה משלכם. הפער גדול מכדי גישור.
נותרה קבוצה אחת של אנשים המעלים טיעון נכון וסביר, בעיני, הראוי להתייחסות. אותה קבוצה מתנגדת לסיסמאות הגורפות על זכות האישה על גופה בטענה שהפלה בשבוע הריון מתקדם, שבו העובר הוא יצור שיש לו קיום מחוץ לרחם אמו, קרובה, אם לא זהה, להריגה או לרצח. כיון שכך, הם טוענים, יש טעם בכינוס וועדה שתפסוק אם יש לאשר הפלה אם לאו, כפי שהמתת חסד אינה עניין שמתבצע סתם כך.
העמדה הזאת ברורה, ואני מוכנה להסתכן ולנחש שרובן המכריע של הנשים יראו בהמתת עובר ב"שלב החיות" פשע מוסרי – גם אם לא חוקי. נצא, אם כן, מנקודת הנחה שגם הנשים (כולל אותי) שנלחמות בחירוף נפש על זכות האישה לשלוט ברחמה מתייחסות בדיוק לאותן נשים שמבקשות להפיל עובר בשלישים הראשונים של ההריון, שבהם העובר לא התפתח דיו ואינו בן קיום מחוץ לרחם אמו – גם לא כשמיטב הטכנולוגיה הרפואית עומדת לרשותנו.
ייתכן שהסיסמא "צאו לי מהרחם" אינה מסייגת באופן ברור וחד מספיק את אותם מקרים שבהם אישה בריאה בחודש השמיני להריונה בוחרת בגחמנות להמית את העובר המפותח שברחמה, תוך סיכון מוגבר לחייה. אבל בואו. אתם מבינים שסיסמאות צריכות להיות קליטות ולפעמים הן לא מצליחות להעביר מניפסט שלם על פרטיו. תנו לנו קצת קרדיט על כך שאנחנו לא חבורה פסיכוטית של גורגונות צמאות דם שנלחמות על זכותן לעבור לידות של עוברים מומתים בחודש שביעי בגלל נזכרנו שבעצם לא מתאים לנו.
למקרה שדברי לא הצליחו להפיס את דעתכם, ליקטתי עבורכם מעט מידע ומעט נתונים סטטיסטיים מפרסומי הלמ"ס שיש בהם כדי להבהיר את העניין.
ראשית דבר: הפסקת הריון אחרי שבוע 24 ("הריון בשלב החיות") כפופה לסייגים מחמירים גם במדינות מערביות אחרות ומחייבת, בארץ, כינוס של וועדת-על בעלת הרכב מיוחד של אנשי רפואה. רבות מאתנו יסכימו שהדבר מתקבל על הדעת, בין השאר כיון שאת ההפלה צריכים, בסופו של דבר, לבצע רופאה או רופא החתומים על שבועת היפוקרטס. המתת עובר בן קיום נחשבת לבעיה אתית חמורה בעולם הרפואה ומדובר פה ביותר מזכותה של אישה על גופה, אלא, אולי בעיקר, בזכותם של אנשי רפואה לא לבצע הליך רפואי הנוגד את האתיקה הרפואית, גם בכך שהוא מציב בסכנה פיזית ממשית את האישה עצמה.
אולי לא כולנו, אבל רובנו מבחינות בין הוועדות הרגילות להפסקת הריון – שאנחנו רוצות שיתבטלו אתמול – לבין וועדת העל הדנה במקרים קיצוניים ומעטים. גם אם נסכים שוועדות אלה הכרחיות, חשוב להבין שהמקרים הנידונים בהם שונים מהותית מרובם המכריע של המקרים שעולים בפני הוועדות הרגילות.
למיטיבי לכת אציג כמה נתונים שדליתי מפרסומי הלמ"ס לגבי שנת 2003. ישן, אבל אניח בזהירות שלא חלו מאז שינויים דרמטיים:
בשנת 2003 הוגשו 19,671 בקשות לוועדות להפסקת הריון. 99.2% מתוכן אושרו. 90% מהפניות נעשו בשליש הראשון של ההריון, ורק 1% מהפניות בשבוע ה-24 ואילך (בסה"כ 196 נשים), בשלב שבו היה צורך לכנס וועדה מיוחדת להפסקת הריון בשלב החיות.
מתוך הנשים האלה, כ-2/3 ביקשו להפיל (סביר יותר להניח שהונחו להפיל על ידי רופאיהן) בגלל מומים פרה-נטליים מוכחים. (בסך הכל, 18% מסך הבקשות להפלה התקבלו מאותו אחוז בודד של נשים בשבועות מתקדמים). נותרנו עם 62 פניות להפסקת הריון בשבועות מתקדמים שלגבי סיבותיהן הלמ"ס אינו מספק נתונים. מתוך אלה, יש להניח שרבות מהבקשות הוגשו על רקע חשש למומים בגלל מצב פיזי או גנטי של האם, מכיוון שמסך כל הבקשות להפלה מהוות הבקשות האלה בערך פי 4.5 מהבקשות להפלה בגלל מומים מוכחים. עוד סיבות לבקשה להפיל אחרי השבוע ה-24 שאין לגביהן סטטיסטיקה הן הריונות המסכנים את האישה (רעלת הריון חריפה וכד'), הריונות של קטינות והריונות שנבעו מגילוי עריות.
בכמה מקרים בשנה אתם מעריכים שנשים בריאות פונות לוועדת העל בבקשה שיחייבו רופאים שנשבעו את שבועת היפוקרטס להמית את עוברן המפותח? להערכתי המספר נמוך למדי.
לסיכומו של דבר, הסוגיה של הפסקת הריון בשלב החיות נמצאת בשולי שוליו של נושא הוועדות להפסקת הריון. אם אתם עצמכם מבחינים בין עובר לא מפותח לבין עובר בן קיום, אל תתפתו להפוך את הדיון הזה לדיון עיקרי. אל תתנו למקרים החריגים האלה, שהחוק מסייג מלכתחילה, להסיט אתכם מהנושא החשוב – זכותנו על גופנו ועל הרחם שלנו והצורך הדחוף בביטול הוועדות הרגילות להפסקת הריונות בשבועות לא מתקדמים.
על הרב, הקאדי והכומר הקתולי המסכן, שאותו השאירו גליק וחאג' יחיא מחוץ למשחק השליטה על גוף האישה, אין לי בכלל מה לומר. אם התיקון המוצע שיידון היום בכנסת לא היה מזעזע כל כך, הוא היה תחילתה של בדיחה טובה.
אקו"ם