בסיסי שחילונים יוכלו לסרב לעבוד בשבת
התיקון לחוק יום המנוחה של ח"כ עליזה לביא יאפשר לכל יהודי לסרב לעבוד בשבת בלי להסתכן בפיטורין. נקווה שהח"כים בקואליציה יאפשרו את השלמת החקיקה אף שלא הם חתומים עליה
הסטארט־אפ היהודי הגדול ביותר בכל הזמנים נמצא במשבר חמור. השבת שמרה על ישראל, אבל ישראל של שלהי 2016 מוותרת עליה בשילוב של ייאוש וחידלון. אפילו המגזר הדתי מעדיף לטמון את הראש בשמיכת הפלטה, להתחמם בפרוות הקהילות הבועתיות ולהפקיר את המרחב הציבורי. 68 שנים לאחר הקמת המדינה ו־13 שנים לאחר פרסום אמנת גביזון־מדן, סוגיית הליבה הזו לא מספיק בוערת לחברי הכנסת שלנו, מה שאולי מסביר את חוסר המוטיבציה שלהם להיאבק על קידום מתווה שיציל את השבת הישראלית.מרכזי קניות המוניים נפתחים ביום השביעי כפטריות אחרי הגשם, והיזמים והרשתות מצטרפים בזה אחר זה אל החגיגה. למה לא בעצם? איזה קמעונאי שפוי יסכים לעמוד מנגד, כשהקולגות שלו נהנים מפדיונות שמנים כתוצאה מהמפגש בין אי־אכיפת החוק לטרפת הקניות הישראלית?
את המחיר משלמת כמובן השכבה ההולכת וגדלה של האריסים בעל כורחם. אלו עשרות אלפי הפועלים, המוכרנים, אנשי הלוגיסטיקה והתפעול שנאלצים לעבוד בשבתות כדי לתחזק את זרועותיה המתארכות ומשתרגות של מפלצת הצריכה. לא מזמן פגשתי במילואים מנהל בחנות אופנה שזמן האיכות המשמעותי שלו עם אשתו וילדיו הוא בעיקר בימי שלישי אחר הצהריים. בשבתות הוא עובד כמעט כפול, מאז שהרשת החליטה שהחנות שלו תיפתח גם ביום המנוחה.
הצעת החוק של עליזה לביא לא מתיימרת להביא גאולה שלמה לעולם, אבל כן לצמצם מעט את העוול. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שיום המנוחה השבועי של עובד נקבע על פי דתו, ועובד המסרב לעבוד ביום המנוחה רשאי לעשות כן רק אם הוא עושה זאת בשל 'איסור שבמצוות דתו'. מה זה אומר בפועל? שהמעסיק רשאי לדרוש מהעובד להגיש תצהיר שלפיו הוא שומר על כשרות בבית ומחוצה לו ואינו נוסע בשבת. מסורתיים וחילונים לא זכאים להגנה של החוק, ואת העיוות הזה באה ההצעה של לביא לתקן. התיקון לחוק יאפשר לכל יהודי לסרב לעבוד בשבת בלי להסתכן בפיטורין.
ההצעה התקדמה במפתיע למרות ההתנגדות העקרונית של ועדת השרים לחקיקה להצעות שמגיעות מספסלי האופוזיציה. היא נמצאת עכשיו בדיונים שלפני קריאה שנייה ושלישית, והתעשיינים מפעילים את מנופי הכוח שלהם בליכוד כדי לטרפד אותה. נקווה שהח"כים ייזכרו בדברי הרמב"ם בשמונה פרקים "שמע האמת ממי שאמרה", ויאפשרו את השלמת חקיקת החוק החשוב הזה אף שלא הם חתומים עליו.
נציבות שירות המדינה לא מפסיקה לספק שערוריות. השבוע פורסם מכתב אנונימי החתום בידי "עובדי נציבות שירות המדינה בכל הדרגות", הכולל מחאה נגד זימונו לשימוע לפני פיטורין של הממונה על המשמעת בנציבות, עו"ד אסף רוזנברג. "מדובר במסע רדיפה מתמשך של ניצב משה דיין את עו"ד רוזנברג", כתבו. "רוזנברג נאבק באומץ רב נגד הניסיונות להשחית את המערכת, התעמת עם הנציב באופן מקצועי, ולא אפשר לו להתנהל על פי תכתיבים שקיבל מלשכת רה"מ. בין היתר פעל לסכל מינויים פוליטיים לא ראויים כגון גב' פרח לרנר וגב' רבקה פאלוך. אלמלא המאבק העיקש אותו ניהל היו מינויים אלו מאושרים על ידי הנציב. עוד פעל רוזנברג למיצוי הדין ולהשעייתם של אלו שסרחו ופגעו בתדמית שירות המדינה כגון נתן אשל, עזרא סיידוף ואחרים בלשכת ראש הממשלה", הבהירו. "עו"ד רוזנברג הינו דוגמה ומודל לחיקוי של משרת ציבור מקצועי, שומר סף אמיתי אשר האינטרס הציבורי תמיד נר לרגליו", הוסיפו הכותבים האנונימיים.
אז מה יש לנו פה? מאבק של לשכת נתניהו נגד מטרפד מינויים סדרתי או מהלך מתבקש של הנציב? שוחחתי עם אברהם בנמלך, עורך חדשות בקול ישראל (בדימוס) שישב כשופט בהרכבים שונים שדנו בתיקי תביעה שהגיש רוזנברג נגד עובדים שונים. בנמלך טוען שהלהיטות של רוזנברג להגיע להרשעה בכל מחיר גם במקרים של עברות פעוטות הפכה עם השנים לאובססיה ופגעה באמון המערכת בנציבות.
"לעניות דעתי לא פעלה מחלקת החקירות של נציבות שירות המדינה בחקירת התלונות נגד הנאשם, כפי שצריכה לפעול מחלקת חקירות באופן מקצועי ואפילו אתי, תוך מתן תשומת לב לטענות ולטענות־הנגד ולגלות נכונות להיענות לבקשת הנאשם להמשך החקירה ולהוספת פרטים שלא הציג בחקירה הקודמת", כתב בנמלך במסגרת פסק דין שהסתיים בזיכוי. "אני מאמין שחשוב למצות את הדין עם פושעים", הוא אומר השבוע, "אבל אחרי שישבתי שנים במערכת הבנתי שהגישה היא לפגוע בבני אדם ולהעניש אותם. תיקים מגיעים עם תפרים גסים של קרעי ראיות והכול מתוך כוונה להרשיע בכל מחיר".
גורם אחר בנציבות סבור שלא המדיניות המחמירה של רוזנברג היא הגורם לפיטוריו אלא בעיות בהתנהלות האישית שלו. לטענתו, רוזנברג ניהל בעצמו מערכת יחסים עם תובעת הכפופה לו מקצועית, ואותה תובעת קיבלה קידום והטבות שונות בעבודה. מקורבת לרוזנברג הסבירה לי מנגד: "הוא צבר הרבה אויבים כי הוא האויב הכי גדול של המושחתים. במשך 11 שנה הוא שומר על איכות השלטון בקפדנות, לא כפוף לאיש ולא פוחד מאף אחד. הוא הפך להיות הבעיה של הממשלה שביקשה לקדם שגריר שהפך את השגרירות לבית בושת לפרוצות ממין זכר, ונציגה חרדית שפסק דין של בית המשפט קובע שהיא נתנה עדות שקר בפרשת רמון. הנציב, עושה דברה של לשכת רה"מ, זימן את רוזנברג לשימוע בטענה של 'חוסר התאמה מקצועית'. חצי שנה לפני שאתה מסיים קדנציה ו־11 שנים אחרי שהוא מונה נזכרת שהוא לא מתאים מקצועית?"
הצעת החוק לתיקון 'חוק יסודות המשפט' שמבקשת לעגן את מקומו של הדין העברי במערכת המשפט הישראלית עברה השבוע בוועדת השרים לחקיקה. ההצעה המקורית קוצצה בעקבות התנגדותו של כחלון, ועדיין מדובר בהישג חשוב של לשכת עורכי הדין, שעליו עמלו יו"ר ועדת המשפט העברי בלשכה יצחק נטוביץ ויו"ר הלשכה אפי נוה.
על פי ההצעה, במקרים של 'לקונה בחוק' (שאלה משפטית ללא תשובה בחוק ובפסיקה), שאיננה נפתרת על ידי היקש לחוקים קיימים, השופט יהיה רשאי לבחון את עמדת המשפט העברי. מדובר בתיקון סמלי. בעולם שבו הכנסת מחוקקת את עצמה לדעת וכמעט ולית אתר הפנוי מסעיף חוק כזה או אחר, ה'לקונות' הללו כמעט לא קיימות, וגם אם תימצא לקונה החוק לא מחייב את השופט לפנות אל המשפט העברי אלא רק מתיר לו לעשות כן. במילים אחרות, החוק נועד לתת כלי נוסף לשופטים דתיים או לכאלו שהמסורת היהודית חשובה להם. ועדיין, יש לדברים חשיבות סמלית גדולה בהצבתה של המורשת המשפטית המפוארת של ההלכה היהודית כמקור השראה חשוב למורשת המשפטית של מדינת ישראל.
שני גופים יסייעו לשופטים המבקשים להיעזר בהלכה: הראשון הוא חוקר משפט עברי שימונה בתקן מיוחד של הנהלת בתי המשפט ויספק חוות דעת ביחס לתיקים משפטיים שיופנו אליו. השני הוא מכון עצמאי לתרגום המשפט העברי והנגשתו לשפה משפטית מודרנית, בכדי ששופטים ומשפטנים יכלו להשתמש בו בעבודה השוטפת שלהם. המכון ינוהל בידי שופט בדימוס, נציג לשכת עורכי הדין ונציג משרד המשפטים.
ציטוט השבוע
"גם בהנהלת בתי המשפט קיים איזון נכון בין נשים לגברים, כאשר בחמש דרגות הניהול הבכירות ישנו רוב נשי מובהק" (מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה).
אקו"ם