יו"ש שלנו: הגיע הזמן שישראל תדפוק על השולחן
המשמעות של החלטת מועצת הביטחון היא שהעולם התאגד רשמית נגד ישראל בדרישה לוותר על יהודה ושומרון. מדינה שלא עומדת על העקרונות הבסיסיים של עצמה, שלא תצפה מאחרים לעשות זאת. כדי לבלום את ההידרדרות, ישראל צריכה לעשות סוויץ׳ של 180 מעלות
כדי שתובן המשמעות החמורה של החלטת מועצת הביטחון כלפי האזור כולו, צריך שלא רק ישראל, אלא שכמה וכמה אנשים וממשלות בעולם, כולל עוד-מעט-נשיאים-לשעבר, יוציאו את הראש מהישבן של עצמם וינסו להבין למה הדברים עלולים להוביל. נאום קרי הוכיח שוב שפשוט אין להם מושג.נתון - ישראל אינה יכולה לוותר על יהודה ושומרון, נקודה. לא רק בגלל זכויות היסטוריות וחוקיות, ובגלל שבלתי סביר לעקור 750 אלף איש מבתיהם, אלא מסיבות פרקטיות לחלוטין. אין לישראל אפשרות להגן על עצמה ולחיות בשלום בגבולות 1949, המכונים אצלנו בטעות ״גבולות 67'״. המונח הנכון חייב להיות גבולות 49' וזה לא פרט טכני בלבד. הוא חשוב כדי להמחיש את האבסורד שבדחיקת ישראל לגבולות שבריריים שבהם הצליחה להחזיק מעמד 18 שנים אחרי שגייסה את כל העם למלחמה נואשת על חייה. גבול הזוי, מסוכן ולא רלוונטי.
אם לפני עשרים שנה היו שניסו לטעון שבעידן הטילים ארוכי הטווח אין משמעות לעומק אסטרטגי, באו דאעשוהמלחמה בסוריה להמחיש באדום בוהק את ההבדל העצום בין טילים לבין צבא של קניבלים הנכנס לעיר, אונס וטובח את קורבנותיו. מעבר לכך, גבולות 49' בימינו פירושן שכל ילד עם קסאם יכול להפציץ את נתב״ג, לקפל את המשגר ולחזור לשיעור ההסתה בבית הספר לפני תום ההפסקה.
לפי התגובות בקשת הפוליטית, נראה שהנקודה הזאת כבר הובנה לא רק בימין, אלא גם אצל רוב האנשים המצויים שמאלה מהמרכז, חוץ משלושת האחוזים האיכותיים, כמובן, שעדיין מעופפים בסרט שבו אנחנו מוסרים את יו״ש לאבו מאזן ולמחרת כבר מנגבים חומוס ברמאללה ועושים סלפי עם מחבלים שהפכו לציירי נוף, כי בתוכם הם אנשים מקסימים.
עזה היתה אמורה להבהיר את העיקרון: פינית את עזה, קיבלת טילים על אשדוד. תפנה את יו״ש תקבל טילים על תל אביב, בת ים ורמת השרון. ברור כשמש שזה מה שיקרה, וחיסכו לעצמכם את הפזמון ״אם הם רק יעזו״. הם יעזו ואנחנו נפציץ את החול שעליו עמד המשגר, ככה בדיוק זה יהיה, זו לא השערה, זו הודעה. החיים במה שנשאר מהארץ יהפכו לגיהנום, דאעש או הארגון העוד יותר שרוט שיבוא אחריו ייכנס ליו״ש ויעשה שם שמות, וגרוע מזה - איראן וחיזבאללה יתמקמו שם, רבע שעה מעזריאלי, בדרכם לממש את חזון שתי המדינות ההרוסות. אנחנו כבר לא ב-49', המזרח התיכון היום הרבה יותר מסוכן, הרבה יותר רצחני והרבה יותר מצויד מאי פעם למימוש שגעונו. אי אפשר לצאת מיהודה ושומרון, אי אפשר, תשכחו מזה.
עם כל הכעס על מועצת הביטחון ועל חדל האישים שעדיין מחמם את הספות בבית הלבן ברגעים הנדירים שהוא לא בחופשת גולף, אי אפשר להתעלם מחלקה של ישראל במצב שנוצר. ישראל כבר 50 שנה מחליטה שלא להחליט, כמו נהג המתעלם מנורית מהבהבת, כי זה בטח יסתדר לבד. תחילה התייחסה ליו״ש כקלף מיקוח והציעה ״פשרה טריטוראלית״, למי שזוכר את המונח האווילי הזה. אם אתה מציע פשרה טריטוריאלית אתה בעצם מודיע שהשטח לא שלך. על מה אתה מתווכח, על משהו שגנבת? ישראל היתה צריכה להציב כאקסיומה, כלפי חוץ וכלפי פנים: השטח שלנו, חוקית, היסטורית, בטחונית, ואנחנו נתיישב בו כמה שנרצה. להתמודד עם התגובות, במקום להעביר את הבעיה לדור הבא.
למה קרים היא עכשיו חלק מרוסיה ותישאר כזו? כי 90% מתושבי קרים הם רוסים, ורוסיה סגרה את הדיון וסיפחה את קרים. מרגע זה אם יש ויכוח, הוא על מה שכבר נעשה. קרים בחיים לא תחזור לאוקראינה, היא תהפוך לעוד אחד מאותם עשרות שטחים בעולם המצויים במחלוקת מנומנמת ואף אחד לא באמת מתכוון לעשות משהו בעניין. אם מעבר לקו הירוק היו היום שלושה מיליון יהודים במקום 750 אלף, הכל היה אחרת. אין דבר מוצק ומשכנע יותר מעובדות בשטח. כל ההתייחסות הבינלאומית, כולל הצדקות בדיעבד, הכל אחרת.
אבל כל זה חלב שנשפך. עכשיו יש מציאות חדשה להתמודד איתה.
המשמעות של החלטת מועצת הביטחון היא שהעולם התאגד רשמית נגד ישראל בדרישה לוותר על יהודה ושומרון. זה צעד אחד בלבד, פיפס קטן לפני הסכם מינכן, שבו נכפה על צ׳כוסלובקיה למסור לגרמניה את חבל הסודטים, צעד שפירק את ארצם והתניע את מלחמת העולם השניה. גם שם התביעה נראתה לכאורה ״לגיטימית,״ גם לצ׳כוסלובקיה היה צבא חזק שבתנאים המתאימים יכול היה להדוף פלישה נאצית. אמת, לא הכל אותו דבר - הנאצים לא התכוונו לטבוח את כל אוכלוסיית צ׳כיה.
מצב שבו העולם ינסה להכריח את ישראל לוותר על יהודה ושומרון, יוביל חד וחלק למלחמת כל בכל, ישראל תיאלץ להסיר כפפות כדי להגן על קיומה, לא יהיה לה מה להפסיד. ייתכן שתושבי יו״ש היהודים יתנתקו מישראל ויו״ש תהפוך לזירת מלחמת אזרחים בין יהודים לערבים. זה לא בלתי סביר, כבר קרו דברים מטורפים יותר בשנים האחרונות. חלום הבלהות הזה קרוב להתממש יותר מאי פעם בגלל הטיפשות וקוצר הראות של אירופה וארה״ב, ובגלל שישראל מעולם לא ידעה לדפוק על השולחן. מדינה שלא עומדת על העקרונות הבסיסיים ביותר של עצמה, שלא תצפה מאחרים לעשות זאת.
כדי לבלום את ההידרדרות, ישראל צריכה לעשות סוויץ׳ של 180 מעלות. לפתוח במתקפה דיפלומטית, משפטית והסברתית נרחבת ואסרטיבית, להתחיל לתבוע באופן חד משמעי ובלי גמגומים הכרה בינלאומית בזכותנו על השטח. לא סרטונים של עמק יזרעאל ממעוף הציפור ותל אביבים קולים רוקדים, ״כדי להראות את הצד היפה של ישראל.״ יש לנו צד מכוער, שצריך להסתיר? די, להחליף דיסקט, דחוף, עכשיו, מיד, לדבר בגובה העיניים ישר ולעניין. לא כמה אנחנו יפים או בורחים למקלט נעבעך או רוקדים, אלא יו״ש שלנו, תמיד הייתה, זה לב ליבה האמיתי של הארץ. ישראל שייכת לישראל, מה מסובך? ייקח זמן, יידרשו הרבה משאבים וסבלנות, יהיה זעם, עימותים, גינויים, תביעות ואפילו לעג, אבל לאט לאט זה יחדור ויהפוך לנושא שעל סדר היום. אצל הערבים כל שטות ״עלולה להבעיר את המזרח התיכון״, אז הגיע הזמן להבהיר שגם לנו יש קווים אדומים. קריקטורה במגזין סאטירי לא, החיים שלנו כן.
אני כבר שומע ״ואתה מתעלם משלושה מיליון פלסטינים?״ קודם כל 1.8 מיליון ולא שלושה, הם מנפחים מספרים. שנית, לא מתעלם. הם אלה שמתעלמים מהזכויות שלנו. אני אומר - ראשית לקבע בתודעה העולמית מי בעל הבית החוקי. לשום הסדר הגיוני לא ניתן להגיע כאשר אנחנו במנוסה ומגננה.
במקביל ישראל צריכה לדרוש שלפי שעה הכללים המשתמעים מההחלטה יחולו על שני הצדדים, הדדיות מלאה. אם השטח נתון במחלוקת, אז מה שלנו אסור, צריך להיות אסור גם להם, אין שום סיבה לאפליה על רקע אתני. אם אי אפשר לסגור מרפסת בבית אל, אז גם ברמאללה לא. אם אין עמונה, אין רוואבי ואם יש רוואבי יש עמונה. אם אין מפעלים שלנו, אז גם אין שלהם, שלא לדבר על המספר העצום של ערבים העובדים במפעלים ישראליים. אם הפלסטינים לא מסוגלים להתמודד עם זה, שלא יפנו לאו״ם. בהדרגה ובעזרת ממשל טראמפ, אולי נצא מהפלונטר. יאללה לעבודה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם