יש גם מפעלי טקסטיל מצליחים בדרום
מפעל 'משכן התכלת' מוכיח שהטקסטיל בנגב פורח, השר ארדן מכריח את הוט לשרת את כל הארץ, ובלשכות העבודה לא עובדים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שלמה אברהמי, מנהל המפעל, מסביר שסוד ההישרדות וההצלחה טמון בסדרות הקטנות של המוצרים ובמוצרים הייחודיים. אם המפעל היה מייצר מגוון מצומצם של טליתות בצבעי שחור ולבן, יש סיכוי סביר שהסינים היו נכנסים לתמונה ומכניעים את יצרני הטליתות בישראל כפי שהכניעו לא מעט מפעלי טקסטיל אחרים. בדיוק בגלל זה מקפיד אברהמי להתחדש כל הזמן וליצור סדרות קטנות של טליתות במגוון רחב של צבעים ודוגמאות. "אני מוכרח לשגע את הסינים", הוא אומר. "הם חוטפים עצבים מסדרות קטנות וממוצרים מיוחדים".
בין המוצרים הייחודיים של 'משכן התכלת' אפשר לציין את הטליתות המעוטרות בפסים כתומים שיוצרו לאחר עקירת גוש קטיף, את טליתות "כל הנערים" הענקיות המיועדות לכיסוי הילדים העולים לתורה בשמחת תורה, וגם את הטלית הגדולה בעולם והטלית הקטנה בעולם, שנכנסו לספר השיאים של גינס.
שישים אחוזים מעובדי 'משכן התכלת' בבאר־שבע הן נשים, אבל לצדן מעסיק אברהמי גם לא מעט חרדים שדואגים לכך שמלאכות הטווייה והשזירה ייעשו "לשם מצוות ציצית", ויעמדו בקריטריונים ההלכתיים המחמירים ביותר. על פס הייצור פגשתי גם אברך שמפעיל מכונת טוויה תוך כדי לימוד גמרא.
במהלך מבצע 'צוק איתן' קיבל אברהמי פנייה מרגשת מחרדים שביקשו לרכוש כמות גדולה במיוחד של "ציצית מבצעית" עבור החיילים הלוחמים בחזית. תוך שעות הגיעה למפעל משאית ועליה הועמסה כמות גדולה של טליתות, כשחלקן הגדול עדיין ללא חוטים. מלאכת קשירת החוטים בטליתות נעשתה בישיבות חרדיות בביתר־עילית ובאלעד, וסיפקה תמונות לא שגרתיות של בחורי ישיבה חרדים שיושבים וקושרים ציציות לטליתות בצבע חאקי.
חוץ ממפעל ייצור, 'משכן התכלת' הוא גם מרכז מבקרים שבו אפשר ללמוד מקרוב על תהליך הכנת הטליתות והציציות. עד היום אחוז ניכר מקבוצות המבקרים במקום השתייך לציבור החרדי, והיעד הבא של אברהמי הוא להיפתח לקהלים נוספים. בחודשים הקרובים תושלם הקמתו של מרכז המבקרים החדש במפעל ובו יוכלו המבקרים להשקיף על תחנות הייצור השונות של הטלית מעל גבי גשר מיוחד שנבנה בימים אלו. למדרימים לאילת או לנגב בחודשי החורף, מומלץ לעצור בדרך לסיור של שעה במפעל 'משכן התכלת'.
חברת הכבלים 'הוט' העלתה השבוע עונה נוספת של סדרת הדוקו־ריאליטי 'מחוברים', אבל היא עצמה לא ממש מחוברת. 224 יישובים ברחבי הארץ, רובם המוחלט בפריפריה, אינם מחוברים היום לתשתית הכבלים של הוט, ורק עכשיו, יותר מעשרים שנה לאחר שהחלו בישראל שידורי הטלוויזיה בכבלים, המציאות הזאת עומדת אולי להשתנות.
רגע לפני שהוא עוזב את משרד התקשורת חתם השבוע השר גלעד ארדן על הוראה שאמורה לשים סוף לאחד המחדלים הגדולים בשוק התקשורת: היעדר הפריסה האוניברסלית של חברת הוט. חובת השירות האוניברסלי נועדה להבטיח שתשתיות ושירותי תקשורת (טלפוניה ואינטרנט מהיר) יהיו נגישים ושוויוניים לכלל הציבור.
למרות ההתחייבות של הוט לחבר גם את יישובי הפריפריה לתשתיותיה, עדיין אין לה פריסת תשתיות באזורים רבים, דבר שמונע ממנה לספק שירותי תקשורת לכמעט 400 אלף בתי אב ברחבי הארץ, שהם חמישית מהבתים בישראל. לזכותו של השר ארדן צריך לומר שכל שרי התקשורת שכיהנו לפניו בתפקיד - כולל השר המזוהה כחברתי, משה כחלון - לא העזו לדפוק על השולחן בנושא הזה, ולשים סוף להפרה הבוטה של הוט את תנאי הרישיון שלה, הפרה שיצרה חוסר שוויון בין מרכז לפריפריה בתחום צריכת התקשורת. עכשיו צריך רק לקוות שארדן ייכנס עם אותה רוח גם למשרד הפנים, שגם בו יש מה לתקן בתחום הצדק החברתי וצמצום הפערים.
שני דברים שקרו השבוע ורובנו לא שמענו עליהם: השביתה בשירות התעסוקה נכנסה ליומה השלושים. פירוש הדבר
נתונים מעודכנים של משרד הבינוי שפורסמו השבוע על מספר הדירות הציבוריות ברשות המדינה, מצביעים על שפל היסטורי - 58,879 דירות. זו הפעם הראשונה שבה צונח מספר הדירות שבמאגר הדיור הציבורי אל מתחת לסך של 60 אלף דירות. אחד הגורמים לצניחה הוא העובדה שמאז חודש חוק הדיור הציבורי נמכרו 1,527 דירות לזכאים, לעומת ארבע דירות בלבד (!) שנרכשו עד כה על ידי המדינה והתווספו למאגר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם