כבר לא וילה בג'ונגל
חרחורי המדון הפוליטיים בעיצומו של גל הטרור חושפים נתק בין האזרח למנהיגיו, ומדגימים שוב את הכשל הבסיסי שבמתכונת המשטר בישראל
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- רמי לוי במחווה למשפחת השוטר שנהרג
- סטודנטים בארה"ב: להחרים את ישראל
קלקוליו - מהווים מכשול ענק על אופן ניהולה של מדינה עתירת בעיות וסיכונים כישראל.
טיוטת המאמר הזה נכתבה ברובו עוד לפני הפיגוע הרצחני בבית הכנסת בירושלים. כך כתבתי, עדיין לעצמי: "איך אנו מהינים לנחש מה מעסיק את דעת הקהל בימים אלה? האם האזרח מן השורה באמת מעוניין בבחירות? זה באמת מה שבוער בו עכשיו - לרוץ לקלפי? האם הוא מוטרד מן הנושאים אשר בגינם מתאמצים שרים לכופף זה את ידו של זה, אך במיוחד לכופף את ראש הממשלה? האם למי שנדקר השבוע במברג בירושלים מידיו של פלשתיני אכפת מכל המריבות, מכל הקטנוניות הפוליטית הפנימית שבהן עוסקת צמרת המדינה? האם כרויות אוזניו של האזרח להקשיב לכל התבטאות של קטן וגדול מן הפוליטיקה?"
כן, עוד לפני הטבח בבית הכנסת הזכרתי את הפיגוע באמצעות המברג. מי ידע אז מה עוד נכון לנו? הנפגע מפיגוע זה אושפז, אבל אחרי הנשק הקר, המברג, הגיעו לבית הכנסת בשכונת הר-נוף בירושלים המרצחים הפלשתינים ממזרח העיר, וכידוע - הם לא היו מצוידים במברגים. אך גם לפני הפיגוע הדקירה באמצעות המברג תחושתי הייתה כי חלק מן הפוליטיקאים אצלנו איבד חוש מידה לגבי מה שמכונה "מצבנו". מוקמת לה קואליציה, ומאותו רגע מתחילה הספירה לקראת הבחירות הבאות. המועד הקבוע בחוק הוא בבחינת המלצה בלבד – רק לצאת ידי חובת הפורמליות המשפטית.
רבים השתמשו בימים האחרונים
לפני שנים הכליל אהוד ברק ביטוי מסוים בטיוטת נאום שעמד לשאת בקנזס-סיטי – "ישראל היא וילה בלב הג'ונגל". הח"מ העיר אז לעוזריו של ברק כי יש משהו יהיר בעצם השימוש בביטוי זה וכדאי לוותר עליו, אבל ה"ווילה" בכל זאת נותרה בלב הנאום.
אכן, כל מי שחי כאן בימים האחרונים משתומם, בלשון המעטה, על סדרי השלטון הקיימים. על כן יש לומר בפשטות ואף ביושר: ישראל איננה וילה בג'ונגל, היא לא מדינה מתוקנת. ניצולם של סדרי ממשל רעועים לשם כיפופי ידיים, לצרכים פוליטיים ולא עקרוניים, הוא מחפיר. על הפוליטיקאים להתעלות ולהשתנות, ולהציב את טובת המדינה בראש מעייניהם. האם זה בכלל אפשרי?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם