מדענים מתריעים: האנושות עומדת בפני מחסור במזון
שיעורים ניכרים מהתוצרת החקלאית המיוצרת כיום בעולם, גם במדינות המפותחות, נזרקים לפח. האם משבר המזון העולמי המתקרב יגרום לנו לשקול מחדש את הבזבוז בשרשרת

חממה צילום: יהודה לחיאני
בתחום הגידול החקלאי אחראיות מחלות, עשבים ומזיקים לאובדן של כ-35% מהתוצרת החקלאית. המיכון המכאני, שבו עושים שימוש בקטיף, באחסון ובהובלה, תורם לאובדן של 40%-30% מהיבולים. גם הבזבזנות האסתטית, בה נמדדים היבולים בפרמטרים של יופי ונפסלים לשיווק, תורמים לאובדן עצום: כ-50% נוספים. בנוסף, עודף הזמנות של פרי וירק ברשתות השיווק יוצר זמן המתנה ארוך מן הרצוי, דבר הפוגע באיכות הפרי ומביא לזריקה של בין 10%-20% נוספים מהסחורה שנותרת.
שרת החקלאות אורית נוקד פתחה את הכנס אמש כשאמרה ש"משבר המזון מאיים גם על המדינות המפותחות. יותר ויותר אנשים ברחבי העולם מתמודדים עם מחסור במוצרי מזון בסיסיים. מצב זה מאיים על מדינות מתפתחות ומפותחות כאחת. פתרון הבעיה הוא משימה לא פשוטה".
בסוף 2012 עתידה אוכלוסיית העולם לעבור את רף ה-7 מיליארד נפש. ב-1950 כללה האנושות 2.5 מיליארד בני אדם בלבד. מדובר בתוספת של 4.5 מיליארד בני אדם במהלך 60 שנה. בתוך 18 שנים צפויים להתווסף כמיליארד בני אדם נוספים לאוכלוסיית העולם. אך כמובן שבמקביל עלו היכולות החקלאיות והיעילות, כך שאם בשנת 1950 הקטר (10 דונם) אדמה אחד האכיל 2 בני אדם. ב-2030 יהיה על כל הקטר לספק מזון ל-5 בני אדם.
באיגרת ששלח נשיא המדינה לפתיחת הכנס הוא אמר ש"עתיד האנושות תלוי ביכולת לשלב פיתוחים ומחקר בחקלאות. ישראל נמצאת בחזית ההתפתחות הטכנולוגית והתוצרת החקלאית שלה היא בשורה גלובאלית.
חקלאות העתיד אינה מבוססת על שטחים נרחבים, אלא על ניצול יעיל של השטחים הקיימים ושימוש בפיתוחים מדעיים".
פרופ' יורם קפולניק מנהל המכון הוולקני אמר, כי "האתגר שלנו הוא למצוא דרכים להפיק יותר, עם פחות. לישראל תנאי פתיחה קשים: מחסור בקרקע, מקורות מים מועטים ותנאי אקלים מדבריים. למרות זאת ישראל מובילה בעולם בתפוקה חקלאית לדונם, בתפוקת החלב, בניצול מים מושבים לחקלאות ועוד. במצב זה של ניצול גבוה של משאבים, התייעלות נוספת תבוא רק מטכנולוגיות חדשות שטרם הומצאו. רק באמצעות פיתוח טכנולוגי ושיפור הכלכלה החקלאית נוכל להגביר את ביטחון המזון של אזרחי ישראל".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -
