ארזתי לבד: היצרנים מקטינים את האריזות
מועצת מחוז באנגליה הגישה תביעה נגד רשת שיווק בשל אריזה מופרזת של בשר. נשמע מופרך? הרשת הקטינה את האריזה ב-50%. המגזר העסקי רואה באריזות הזדמנות עסקית, שתוביל לחסכון ושביעות רצון הלקוחות, וכן – גם כתרומה לסביבה. עסק ירוק
אריזות הן אחד הסמלים הבולטים של אורח החיים שהתרגלנו אליו מבחינת ניצול משאבים – בזבזני, בלתי יעיל, עם תג מחיר סביבתי שנוח ואפשר להתעלם ממנו. אבל זהו רק צידו האחד של המטבע. בצידו השני אריזות הן אחת הסמלים הבולטים לדרך שבה מחשבה ירוקה יכולה וצריכה לעצב את העתיד שלנו – שילוב של עיצובים חדשניים, קידמה טכנולוגיות והיגיון בריא שמייצרים פתרונות ירוקים שמשרתים את טובת היצרנים והצרכנים כאחד.
אריזות הוא גם תחום שזז קדימה כי ממשלות, חברות וצרכנים דוחפים אותו לשם במקביל. לא שאין כאן אינטרסים מתנגשים, אבל אפשר למצוא כאן די והותר אינטרסים חופפים בכדי לייצר תנועה משמעותית קדימה. אז אם אתם מחפשים בין כל התחזיות האפורות עד שחורות לשנה הבאה (ובצדק יש לומר), נקודת מוצא ירוקה אופטימית ל-2011, עסק ירוק מגיש לכם אותה השבוע ארוזה היטב.
כשמדברים על אריזות בזבזניות, חושבים בדרך כלל על אריזות שמגיעות הביתה כמו זו שסיפרתי עליה, אבל הרבה פעמים הדוגמאות הכי בולטות נמצאות על המדף בסופרמרקט. האמריקאים אלופים בלייצר אריזות שכאלו עם תשעה תפוחים עטופים בפלסטיק קשיח או שלוש בננות עטופות בעטיפת כיווץ עם שכבות של פלסיטק מיותר. אבל לא רק הם. גם בצידו האחר של האוקיינוס פשטה המגיפה של אריזת יתר. אולם שם יש מי שהחליטו להיאבק בה באמצעים קצת יוצאי דופן.
מדובר במועצת מחוז Lincolnshire באנגליה שהגישה תביעה משפטית נגד רשת הסופרמרקטים Sainsbury’s. העילה – אריזה מופרזת של בשר, ששווק ארוז עטוף בכמה שכבות של פלסטיק ואריזת קרטון חיצונית. תשאלו, מה הסיפור של המועצה הזו? מה כל כך איכפת להם שאיזה פריט בשר יוקרתי בסופרמרקט עטוף בכל כך הרבה שכבות של פלסטיק? ובכן, פיטר היפילד, האחראי
אכן כן, באנגליה קיימת חקיקה מזה מספר שנים שאוסרת על אריזה מופרזת של מוצרים במטרה להקטין את הפסולת שנוצרת בממלכה, במיוחד כשמדובר בחומרים שלא ניתן למחזר. לפני שנתיים, דיווחה אליזבת רוזנטל בניו יורק טיימס, הלכו המחוקקים האנגלים צעד נוסף קדימה, בעקבות מודעות גוברת לכך שהמטמנות שלהם מתקרבות לקצה גבול היכולת שלהן מבחינת קיבולת, והוסיפו דרישה שיצרנים יקטינו את האריזות של מוצרים למינימום האפשרי. זאת כמובן, תוך שמירה על בטיחות המוצרים, היגיינה והתחשבות בצרכי הלקוחות. לחקיקה הזו נוספו תמריצים כלכליים משמעותיים בדמות עלייה של כמעט 50% במיסי ההטמנה שמשלמות הרשויות המקומיות לכ-100 דולר לטון אשפה (בישראל, כזכור, אושר החודש להעלות את ההיטל בהדרגה מ-50 שקל כיום ל-90 שקל בשנת 2015).
האיום המשפטי עשה את שלו ו-Sainsbury’s הקטינה את האריזה של הבשר ב-50%, מה שהביא בסופו של דבר לכך שמועצת המחוז ביטלה את התביעה, יומיים לפני שבית המשפט המשפט היה אמור לדון בכך. המעניין הוא שדווקא באנגליה רשתות הסופרמרקטים כן מודעות לנושא ונוקטות באמצעים שונים להפחית את האריזות. חלק מהן, כמו Asda, Boots, Tesco וגם Sainsbury’s התחייבו במסגרת פרוייקט וולונטרי של הממשלה הבריטית להפחית את תביעת הרגל הפחמנית של האריזות של מוצרי המזון שהן מוכרות בעשרה אחוזים עד 2012. ההפחתה אמורה להתבצע באמצעות הקטנת משקל האריזות, גידול בכמות החומרים הממוחזרים באריזות ובשיעור המיחזור שלהן.
הקמעונאי הבריטי הירוק ביותר, מרקס אנד ספנסר, התחייב (במסגרת תוכנית A השאפתנית שלהם) להפחית את אריזות המזון שאינן מזכוכית ב-25% עד 2012. ביוני השנה דיווחה החברה כי היא הצליחה להפחית את האריזות ב-20% עד כה. כל זה נעשה במסגרת תוכנית האב שלהם להגיע למצב בו ב-2012 הם מייצרים אפס פסולת, תוך הקטנת הפסולת שהם מייצרים למינימום ומיחזור 100% מכל מה שנותר. כיום הם מדווחים על שיעורי מיחזור של 92% וחיסכון כספי משמעותי כתוצאה מכך.
הדינמיקה הבריטית בטיפול בנושא האריזות מעניינת כי היא מתארת משולש שכולל את הרשויות, המגזר העסקי והצרכנים, כאשר לכל צלע שכזו יש אינטרסים, רמת מחויבות וכלי פעולה שונים. אין בהכרח חפיפה בין הפעילויות שלהם, כשבדרך כלל נמצא צלע אחת יותר פעלתנית מהאחרות, אבל מה שחשוב זה שנוצרת תנועה רציפה לכיוון אחד – הפחתת האריזות והפיכתן לידידותיות יותר לסביבה, ליצרן ולצרכן. מה הסוד של משולש האהבה הזה? פשוט מאד, הוא טוב לכולם.
האינטרס של הרשויות ברור – להפחית את כמויות הפסולת שנוצרת ככל שאפשר ולעודד שימוש יעיל יותר במשאבים. זהו אינטרס ציבורי חשוב והוא זה שמניע חוקים כמו החקיקה הבריטית שהזכרתי כאן קודם, חקיקה אירופאית המחייבת את מדינות האיחוד האירופי להפחית את כמויות הפסולת שמפונות למטמנות במחצית עד שנת 2013 ואפילו חוק האריזות החדש, שיאושר בקרוב בכנסת.
המטרה היא בסופו של דבר להמריץ את היצרנים והספקים לפעולה ולהעמיד בפני כולם רף שווה. גם העלאת היטלי הטמנה נכנסת לקטגוריה הזו. בארה"ב, אגב, ה-EPA מעודד פעולה בכיוונים הללו, אבל ללא גיבוי חקיקתי של ממש שמגדיר בחוק מטרות לצמצום כמויות האריזות.
האינטרס של הצרכנים יותר מורכב. מחד, הם רוצים לשמר פונקציות חשובות שאריזות ממלאות כמו שמירה על שלמותם של המוצרים, איכותם, רמת ההיגיינה שלהם וכו'. אבל מאידך, אריזה היא רק אריזה ולא המוצר עצמו וכשהיא מופרזת זה מעצבן לא מעט צרכנים. הסיבה לכך קשורה פחות, אם נודה על האמת, בחוסר הידידותיות לסביבה של האריזות הללו, ויותר לרמת הנוחיות של האריזות.
אריזה מופרזת הרבה פעמים גם קשה לפתיחה ודורשת מאמץ מיותר מהצרכן. דוגמא לכך אפשר למצוא בתלונות שמגיעות לאמזון לגבי אריזות שונות של מוצרים, שהביאה את החברה לנסות לעודד יצרנים ליצור "אריזות נטולת תסכול", כלומר כאלו לא יגרמו לך להתנסות בתופעה הידועה בשם wrap rage. המינימליזם שאמזון מעודדת מפחית בסופו של דבר לא רק את רמת חוסר שביעות הרצון של הלקוחות, אלא גם את טביעת הרגל של האריזה.
גם למגזר העסקי יש סיבות טובות להקטין את האריזות. חברת דיסני הודיעה לדוגמה שהיא מקטינה את האריזות של בובת פו הדב ב-80%. העיצוב החדשני של האריזה משתמש באותו חומר גלם (קרטון), אבל מקטין את כמויות הפסולת שהיא מייצרת ואת טביעת הרגל הפחמנית שלה ולא פחות חשוב את העלויות שלה - מדובר בחיסכון של כשמונה טון קרטון בשנה. אריזות יעילות וקטנות יותר מגדילות כמובן את החיסכון בחומרי גלם ותורמות לחיסכון בשינוע, שימוש באנרגיה ובהוצאות נוספות, אבל יכולות גם לתרום מבחינה שיווקית ומותגית. במקרה של דיסני לדוגמה, הסביר מנכ"ל דיסני כי "לדיסני יש מורשת נהדרת של אחריות סביבתית ואנחנו שמחים לתרום למצויינות במרכזו של המותג הזה".
החדשנות שמאפיינת את האריזות של מוצרים, מבחינה עיצובית ובמקרים רבים גם מבחינה טכנולוגית, כשנעשה שימוש בחומרים חדשניים וידידותיים יותר לסביבה, מראה כיצד המגזר העסקי רואה בנושא של אריזות הזדמנות עסקית, שיכולה לתרום לו מהיבטים שונים, החל מחיסכון בהוצאות וכלה בהגברת שביעות רצון לקוחות. תוסיפו לזה לחצים של קמעונאים כגון וול-מארט שמבקשים לראות אריזות יותר ידידותיות לסביבה על המדפים שלהם מאותן סיבות בדיוק ותבינו לאן זה הולך.
יש כאלו שחושבים שעדיין התזוזה של כל הגורמים היא איטית מדי בהתחשב במצב ההתחלתי – על פי הערכות ה-EPA' כ-30% מהפסולת המוניציפלית בארה"ב יוצרה מחומרים שקשורים לאריזות כמו קופסאות קרטון, פלסטיק וגומאוויר. בנוסף, למרות כל המאמצים, הפסולת שמקורה באריזות ממשיכה לצמוח בכשני אחוזים בשנה. עם זאת, אני בהחלט רואה מקום לאופטימיות זהירה, כי כולם בסופו של דבר מרוויחים וירוויחו משינוי באריזות ולכן הוא גם יקרה, גם אם זה ייקח קצת זמן.
שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה, ירוקה ועם כמה שפחות אריזות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם