חוק האריזות - הרבה יותר מחוק
מעכשיו לפסולת יש אבא. מי שייצר את המוצר, שיווק אותו ושלשל רווחים לכיסו - אחראי לנקות אחריו את השטח. המזהם מנקה. שינוי תפיסת העולם
עד היום הפסולת קיבלה בישראל יחס של מטרד: הרשויות ניסו לפנות אותה הכי מהר והכי רחוק שאפשר. עכשיו הפסולת הופכת ממטרד למשאב. אריזת המזון של אתמול היא חומר הגלם של מחר. באתרי הפסולת מוטמנים מדי שנה הרים של אשפה, וגם כמה מאות מיליוני שקלים. הגיע הזמן שהכסף הזה יחזור לתוך המשק, שלא לדבר על התועלת הסביבתית.
חוק האריזות מכיל שינוי תפיסתי נוסף: מעכשיו לפסולת יש אבא. מי שייצר את המוצר, שיווק אותו ושלשל רווחים לכיסו-אחראי לנקות אחריו את השטח. המזהם מנקה. החוק עוסק בפרק האחרון של חיי המוצר, אבל צפויה להיות לו השפעה רבת חשיבות דווקא על שלבי הלידה והעיצוב שלו.
לחברות המזון יהיה עכשיו אינטרס לעצב מוצרים צנועים ופשוטים יותר, עם אריזות שמכילות פחות חומרי גלם, קלות יותר למיחזור. את העידן שבו ילדים הולכים לבית ספר עם מארז ארוחת בוקר מנופח, שמכיל יותר פלסטיק וקרטון ממזון, הגיע הזמן-אם להשתמש בביטוי רלוונטי - להשליך לפח הזבל של ההיסטוריה.
עדיין לא לגמרי ברור איך חוק האריזות ישפיע על חיי היומיום של כל אחד מאיתנו. החוק מחלק אחריות, מגדיר סנקציות, אבל לא מפרט לוגיסטיקה. האיסוף והמיחזור של סוגי פסולת מסוימים יורחב משמעותית לעומת המצב היום (למשל נייר), וקטגוריות אחרות יהיו חדשות לחלוטין. עדיין לא ברור איזה חלק מהאיסוף יתבצע על ידי האזרחים - למשל באמצעות פחים חדשים שיוצבו בפתח הבניין - ומה יעשו התאגידים באמצעים טכנולוגיים, כגון מכונות שמוצבות באתרי הפסולת ויודעות להפריד בין סוגי אריזות שונים.
הרגע שבו הסתיימה אתמול (ב') ההצבעה בוועדת הכלכלה היה גם הרגע הגדול של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שסימן את מהפכת הפסולת כאחד היעדים המרכזיים של כהונתו. הזרוע השנייה של המהלך היא הפרדת האשפה הביתית, שתופסת תאוצה בימים אלה ממש. בתוך פחות משנתיים הותנעו כאן תהליכים שעד לא מזמן נראו כמו מדע בדיוני. שני פחים במטבח הישראלי? תנובה אוספת את קופסאות הקוטג'? מי היה מאמין.
aviv67@gmail.com