משענת קנה במבוק
בצמח הזה טמון קסם, אלגנטיות, חוסן ורוגע. אין זה מפתיע שבתרבויות סין ויפן הבמבוק נחשב לאחד מארבע הצמחים הנאצלים. אמא ירוקה
כך הרגשתי בעודי צועדת ביערות במבוק ביפן. מוגנת, שלֵווה ומוקפת יופי אקזוטי מעודן. לכן, אין זה מפתיע שהבודהיסטים קושרים את השהייה במקום כזה להארה. כמו כן, אין זה מפתיע שבתרבויות סין ויפן הבמבוק נחשב לאחד מ-"ארבע הצמחים הנאצלים" יחד עם הסחלב, החרצית והשזיף. מזרח ודרום-מזרח אסיה הם איפוא איזורי הצמיחה העיקריים של הבמבוק. תושבי אזורים אלו למדו את תכונותיו הרבות ואימצוהו כחומר בניה (מצוין לפיגומים), כחומר רפואי, מזון ועוד.
כבן למשפחת הדשא וירוק-עד, הבמבוק צומח במהירות מסחררת. למען האמת, זהו הצמח בעל קצב הצמיחה המהיר בעולם. לראיה: צמיחה בקצב של 60 ס"מ ליום, ובבגרותו מתנשא עץ הבמבוק לגובה של 20-15 מטר. החיזרן עץ שרדן למופת. בשנת 1945 היה האורגניזם היחיד אשר שרד את הפטרייה הגרעינית בהירושימה, והצמח הראשון ששב והנץ ענפים ועלים ירוקים.

לחיזרן מערכת שורשים מסועפת וחזקה המאפשרת הגנה מפני סחף. הוא מחזק מדרונות תלולים וגדות נהר. באזורים בהם ישנה סכנת סחף בעקבות ריבוי גשמים או רעידת אדמה - מייצבים שורשי החיזרן את הקרקע ומונעים את סחיפתה. ברעידת האדמה הקשה ב- 1992 שפקדה את העיר לימון בקוסטה ריקה – היחידים שנותרו עומדים על תִלם היו בתי הבמבוק שנבנו בה.
בעשור האחרון עלה קרנו של החיזרן בעיני מדינות המערב בגין תרומתו לאיכות הסביבה. לחיזרן תפקיד בכיר בשיקום האקולוגי. לא זו בלבד שניתן להפיק ממנו נייר, בנזין, כלי נגינה (תיבות הקשה וחלילים), תרופות, שלדי מטוסים ובתים, אלא מעל הכל חמצן. חיזרן משחרר 35% יותר חמצן ומייצר פי 10 חומר תאי מאשר עצים בגודל דומה. הוא מסתגל כמעט לכל סוג אקלים
בענף הבניה, השימוש בחיזרן כתחליף לעץ שומר על יערות הגשם. תעשיות עתירות-חיזרן מספקות כיום הכנסה, מזון ובתים לכשני מיליארד בני-אדם בכל העולם. יתר על כן, החיזרן הוא חומר חילופי מצוין לפלסטיק. הוא זמין, עמיד ואיננו מזהם. לפיכך, מתקבל בברכה על ידי תעשיות בעלות מודעות אקולוגית אשר מעדיפות לזנוח את מוצרי הנפט.
זִכְרוּ שהפנדה עדיין קיימת בעולם בזכות החיזרן, מזונה העיקרי. וכמו האדם, שמותר לו להשתופף לעתים אך לא להישבר – גַדְלו בביתכם במבוק, הכניסו אליו אנרגיה חיובית (כמקובל להאמין בתורת הפאנג שווי), או פשוט קִשְטוּהוּ בירוק החינני הזה, בהשראתו חיברתי את צמד שירי ההָאיְיקוּ הבאים:
"ביער עבות
אנוכי והבמבוק,
דַי לי בִּנְשִימה".
"חיפושית נחה.
ענף הבמבוק מַסְגִיר
צִבְעהּ האדום".