אסתר היא התגלמות האישה הזאבית-הפראית
קיים דמיון מדהים בין ייסורי הזאבים לבין ייסורי הנשים בידי אלה שאינם מבינים אותם. אמא ירוקה מאתרת את האישה הזאבית של נס פורים
כאשר מתחילים לתפוס את רעיונותיה של קלריסה פינקולה אסטס, פסיכו-אנליטיקאית בכירה – בלתי נמנע לקרוא את מגילת אסתר קריאה יוּנְגיאנית-פמיניסטית. דמותה של אסתר מהווה אחד המודלים, עליהם מדברת קלריסה בספרה. אסתר היהודיה היא ההוכחה הניצחת לארכיטיפ האישה בעלת היופי הבתולי, הפתייה והתמימה אשר גדולתה עומדת במבחן בדיוק בשעת השין, ומתבטאת ביכולת הישרדותה, בנחישותה ובלוחמתה השכלתנית.
תחילה היא מסתירה זהותה ע"פ עצת דודה מרדכי, אך על אף כל המכשולים איננה ממירה את דתה. מִשֶצָפַה ועולָה גזֵרת המן, אסתר לא מאבדת עשתונותיה ופועלת לאלתר: היא מבקשת ממרדכי לקיים צום ותפילה, ומקציבה לעצמה אולטימטום בשעה שהיא מסירה את הלוט בפני המלך אחשורוש. ברגעי הוידוי וחשיפת האמת אודות יהדותה ואודות מזימותיו השטניות של המן, לוקחת אסתר היהודיה סיכון גורלי ומיישמת את הכלל ההישרדותי הראשון: "הקם להורגך השכם להורגו". באסתר טמון אותו אינסטינקט מיידי של הטֶרֶף הקָם על טורפו. אלמנט הפחד? בוודאי שישנו, אלא שהפחד לא פעם הוא מעורר היצירתיות בקרב נשים, לטענת קלריסה.
איור: קטרין נקאש-קוזיאל
מתוך מחקר ביולוגי מינים שונים של בעלי חיים – מצאה מְחַבֶּרֶת הספר ייחודיות בקבוצת הזאבים. אסתר שלנו הינה התגלמות האישה הזְאֵבית-הפִּרְאִית (la loba) במחקריה של קלריסה. "זְאֵבית" משמע: במובן החיובי של המילה, ובכך עונה מלכת אסתר על רוב הקריטריונים: אינטואיטיבית, יוצרת, ממציאה, סקרנית, נאיבית, בעלת הידע, רב-תחומית ואף "כוח החיים".
נשאלת השאלה מדוע דווקא "זְאֵבית"? ומה בין נשים לזאבים? על כך בהסבר להלן:
"לזאבים בריאים ולנשים בריאות מספר מאפיינים נפשיים משותפים: חושים חדים, שובבות ויכולת מוגברת למסירות. זאבים ונשים מטבעם מקיימים מערכת יחסים, הם סקרנים, וניחנו בסיבולת ובכוחות רבים. הם אינטואיטיביים מאוד ורוחשים דאגה עמוקה לצאצאיהם, בני זוגם ולהקתם. הם מנוסים בהסתגלות לנסיבות משתנות תדיר.
ועם זאת, שני המינים סבלו רדיפות והצקות, הואשמו על לא עוול בכפם בטורפנות, ערמומיות ותוקפנות יתר. שני המינים היוו מטרה לכל מי ששאפו למגר את נחלות הפרא בנפש".
קלריסה פינקולה אסטס מסכמת כי קיים "דמיון מדהים בין ייסורי הזאבים לבין ייסורי הנשים בידי אלה שאינם מבינים אותם". היא מכירה היטב את הציפייה מהאישה להיות הכל למען כולם: אשת איש, בת, אחות, אֵם, מנהלת משק הבית, בעלת משרה, מחנכת וגם תלמידה ועוד היד נטויה.
לפיכך, "רצות עם זאבים" הוא סוג של קריאה כנה לכלל הנשים המודרניות להבין את תוֹכַן. עלינו הנשים לְהַפְנִים את מהות "המסכה" שאנו עוטות מדי יום, ולהכיל ברוחנו את סגולותיה. אם נשנה את האמרה המפורסמת ל-"אישה לאישה – זאב", הודות לקלריסה תתקבל זו בעינינו כמחמאה גדולה ולא כמילת גנאי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם