דְרָרַה מתחת לחלוני
למרות היותו עוף נאה ובעל חזות טרופית-משהו, הדְרָרַה נחשב מין פולש בתחומנו. אמא ירוקה פוגשת אותו מול ביתה
למרות היותו עוף נאה ובעל חזות טרופית-משהו, הדְרָרַה נחשב מין פולש בתחומנו. הוא מהווה איום חמור למערכות האקולוגיות והחקלאיות בישראל. כמו בכל העולם, גם בארץ גורמת הדְרָרַה לנזק לאוכלוסיות המינים המקומיים, כגון: נקר סורי, דוכיפת, שעיר מצוי וירגזי. בנוסף, גורמת ציפור זאת לנזקים אדירים במטעי פקאן, מטעי פרי אחרים ושדות חמניות.
הדְרָרוֹת נפוצות מדן עד אילת
צילום: SXC
מינים פולשים מהווים הגורם השני להיכחדות בעלי חיים בעולם, לדברי יואב פרלמן ממרכז הצפרות הישראלי. מסתבר שמדינת ישראל אינה מטפלת בתופעה, והחקיקה הקיימת למעשה מגנה על המינים הפולשים. כתוצאה מכך, אוכלוסייתם הולכת ומשגשגת, בעוד המינים הארצישראליים הולכים ונעלמים. זאת הזדמנות להעלות את המודעות לנושא.
תופעת הדְרָרה מעלה בזכרוני מקרה אישי שגרם לי לתהות "מה היה קורה אילו", אלא עם תוכי מזן אחר. הנימפית המצויצת, המוכר יותר בשם "קוקטייל", הוא תוכי ידידותי וחכם ממשפחת הקקדואים האוסטרלית. כמו הדְרָרַה, אף הוא משמש בבתים ישראלים רבים כציפור מחמד. ילדים אוהבים אותו כיוון שהוא מתאים להאכלת יד, לומד מנגינות בקלות ונקשר לבני אדם. לפני כחודשיים התדפק ערב אחד על דלתי השכן בן ה- 10. הוא ביקש שאבדוק האם תוכי "הקוקטייל" שלו נפל במקרה על חלוני.
ניכר שהיה מודאג ועצוב, אך לצערי לא מצאתי דבר. באותו הערב, השאיר הילד במעלית הבניין הודעה על האבֵדה, בצירוף איור מדויק של התוכי ותיאורו. בלילה הוא בכה והתקשה לישון בלי ידידו האהוב. בצהרי יום המחרת, עם שובי מהגן יחד עם בני, שמעתי ציוץ יוצא דופן. מִשֶתַרְתִי אחר מקור הציוץ, הבחנתי מיד בתוכי האובד, נח על אחד העצים בגינת הבניין, וחייגתי למספר הטלפון שבמודעה.
לא עברה שעה קלה והשכן הצעיר התדפק על דלתי שנית, כולו קורן מאושר ומלווה באמו. "תודה שמצאתם את לוקו"! אמר בחיוך, "הורדתי אותו מהענף בקלי קלות". בני בן ה-5 שמח מאוד, ושמחתו הוכפלה כשזכה בפרס בדג קרב סיאמי על עזרה במציאת התוכי. אני, לעומת זאת, נרגשתי מן הזכות שנפלה בחלקי לְשַֹמֵחַ ילד רגיש לחיות וטוב לבב. אני גם אסירת תודה על כך שלא נגרם לסביבתנו עוד נזק עתידי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם