קסמו של הקישון
גורלו של הטבע לא נקבע על-ידי חוקרים, שתומכים בהצלת הנחל. אלא על-ידי ועדות. והוועדה המיוחדת, שתקבע האם יוצבו מכולות על גדות הנחל, צפויה להגיע לשם מחר
◄הפרופסורים מתגייסים לטובת נחל קישון
קשה שלא להישבות בקסמו של הקישון, שכיית טבע אמיתית שמתפתלת למרגלות הנוף האורבני של חיפה. רוב המבקרים הפכו לאוהדיו של הנחל והבטיחו לתמוך בתוכניות השיקום והפיתוח. אבל הביקור החשוב ביותר בקישון צפוי דווקא מחר (ה'): בשעות אחר הצהריים יגיעו לנחל חברי ועדה מיוחדת, שהוקמה כדי להכריע במחלוקת החריפה המעיבה על עתידו. במרכז המחלוקת ניצבים 95 דונם הממוקמים סמוך לגדת הנחל-משבצת שטח שרשות הנחל רואה בה חלק אינטגרלי מהפארק המתוכנן, ואילו חברת נמלי ישראל (חנ"י) בונה עליה כשטח לאחסון כ-100 אלף מכולות וחומרי בנייה, במסגרת הצרכים הלוגיסטיים של עורף הנמל העתידי.
שני הצדדים טוענים שלשטח הזה אין עבורם תחליף: בחנ"י מתעקשים שבחנו חלופות והעלו חרס; נסים טוענת שקישון יש רק אחד, ומי שירים את ידו בעד הפיכת הגדה למחסן מכולות ענקי, ייתן מכת מוות לשיקום הנחל ולחלום הפארק שמשלב טבע ונופש. מישהו יכול לדמיין 100 אלף מכולות בלב פארק הירקון?
נסים - שומרת הנחל
צילום: אלכס רוזקובסקי
מלבד הטענות הסביבתיות, במשך תקופה ארוכה נפנפה רשות הנחל גם בנימוק משפטי והטילה ספק בבעלותה של חנ"י על הקרקע. התשובה הגיעה בדמות הסכם חכירה שנחתם בסוף יוני בין מינהל מקרקעי ישראל לחנ"י, אשר מעביר לרשות החברה אלפי דונמים באזור הקישון למשך 45 השנים הבאות.
אלא שגם ההסכם הזה הוא לא סוף פסוק: השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, התייצב לצד רשות הנחל וסיכם עם מנכ"ל המינהל, ירון ביבי, כי הדונמים שבמחלוקת יוכרזו "שטח בסכסוך". כדי להכריע באשר לגורלם הוקמה ועדה, הכוללת נציגים ממשרדי האוצר, התחבורה, הגנת הסביבה וקק"ל.
בימים האחרונים עסקו שני הצדדים בגיוס חירום. לטובת הנחל הוקם מטה מאבק המונה כ-7 ארגוני סביבה, שאותו מרכזת החברה להגנת הטבע. נציגי הארגונים הוזמנו למפגש לא
שגרתי עם צמרת חנ"י, אבל ספק אם ישנו את עמדתם. נסים בונה על האפקט שיחולל הביקור בנחל בקרב חברי הוועדה - אבל בחנ"י לא פראיירים ודרשו ש-45 דקות מתוך השעתיים המתוכננות לסיור יוקדשו למצגת מטעמם.
לאורך כל הדרך מנסים בחנ"י להציג את רשות נחל הקישון, ובעיקר את העומדת בראשה, כגוף עיקש וקיצוני שמסרב לראות את הצרכים הרחבים של תושבי חיפה. נסים אכן מפגינה אנרגיות שמאפיינות בדרך כלל ארגוני סביבה אזרחיים ולא גוף שכפוף לממסד הממשלתי, אבל אולי הגיע הזמן שככה בדיוק יתנהגו הממונים על נכסי הטבע מטעם מדינת ישראל.
בימים האחרונים זכתה נסים לתמיכה משמעותית מכיוון האקדמיה. פרופ' אביטל גזית מאוניברסיטת תל-אביב, מהבולטים בחוקרי הטבע בישראל, כתב לעמיתיו באקדמיה מכתב נרגש ובו הפציר בהם להתגייס להצלת הקישון. "היענות לחנ"י והחכרת השטחים כדרישתה", כתב , "תסתום את הגולל על משאב טבע נדיר, ריאה ירוקה בסמוך לגוף מים בלב מפרץ חיפה. בכך ינושל הציבור מזכויותיו".
עד כה נאספו חתימותיהם של יותר מ-200 אנשי אקדמיה, הקוראים להשאיר את מורד הקישון וסביבתו כשטח ירוק ופתוח לציבור. אלא שבישראל גורלו של הטבע לא נקבע על-ידי חוקרים, כי אם על-ידי ועדות. והוועדה, כאמור, תגיע לנחל רק מחר.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם