עלילה קישונית: הנחל פורח, אך לעיריית חיפה יש תוכניות אחרות
לאט לאט הקישון חוזר לחיים ורשות הנחל רוצה להקים לידו פארק. אבל עיריית חיפה מתכננת להקים במקום משטחי אחסון של חברת נמלי ישראל. לא עוצר בירוק, חלק א'
- לא עוצר בירוק, חלק ב': זורם בין האצבעות
- לא עוצר בירוק, חלק ג': מפצח שוודים
מעגן הדיג בנחל קישון. אשליה של אירופה צילום: אבי ברומברג
שרון נסים מכהנת שלוש שנים כמנכ"לית רשות נחל הקישון, והיא כבר יודעת: קשה להיפטר מהזיהום, אבל הרבה יותר קשה להיפטר מהתדמית. בשנים האחרונות עובר הנחל תהליכי שיקום אינטנסיביים. שיקום התדמית מתקדם הרבה יותר לאט.
במסגרת סקר לא מחייב ביקשתי ממספר אנשים לנקוב בשמו של הנחל המזוהם בישראל. כולם ירו את שמו של הקישון בלי היסוס. העובדות: מבין 16 נחלים ישראלים שנשפכים לים התיכון, הקישון מדורג במקום ה-11 מבחינת רמת הזיהום (כלומר, השישי הכי טוב).
אנחנו יוצאים לשיט במעלה הזרם. נסים נחושה להראות שיש חיים בנחל-אינדיקציה לשיפור במצבו. היא לא צריכה להתאמץ: סירת המנוע הקטנה מוקפת פעילות ספארי. דגים מנתרים מהמים, אנפות וקורמורנים מרחפים מגדה לגדה, פרפורים (ציפור קטנה, קרובת משפחה של השלדג, שמרפרפת באוויר) מבצעים צלילות אנכיות בניסיון להשיג ארוחת בוקר. גדות הנחל עתירות צמחייה, כמה פרות שמלחכות את העשב-מתברר שיש רועה שמתגורר בבקתה בצומת הצ'ק פוסט-יוצרות אשליה של אירופה.
ההתפכחות מגיעה למרגלות המתחם הענק של בתי הזיקוק: ניחוח הכימיקלים שמכה באף מזכיר שהאמזונס זה לא כאן, וגם לא יהיה.
לפני הסערה
השיפור במצב הקישון הושג בזכות עבודה אינטנסיבית של המשרד להגנת הסביבה מול המפעלים הגדולים שמזרימים שפכים לנחל. אחרי עשורים של הזרמת שפכים גולמיים ורעילים, שהפכו את הקישון לתעלת חומצה נטולת חיים, אולצו המפעלים להשקיע סכומי עתק במתקני טיהור פנימיים ששיפרו דרמטית את איכות ההזרמות לנחל ואפשרו לחיים לחזור אליו. כרגע הנחל נרדף בעיקר על ידי עברו: העבר טמון בקרקעית, שם רובצות מתכות, תוצרי נפט וכימיקלים מסוכנים ששקעו במשך עשרות שנים. ושיקום קרקעית נחל הוא כבר מבצע כמעט דמיוני, לוגיסטית וכלכלית.
נחל הקישון צילום: יוסי סורוג'ון
הקישון ניצב בימים אלה בצומת דרכים: מצב המים שלו מספיק טוב כדי לגבש סביבו מרכז מטרופוליני ירוק שמשלב פעילות נופש, ספורט וטבע. כבר היום יש על גדתו פארק קטן וחביב, שחיפאים רבים מגיעים אליו בסופי שבוע. המים של הקישון נקיים יותר מאלה של הירקון, ואם עיריית תל אביב השכילה להפוך את הירקון הבעייתי לעוגן מלבב של טבע אורבני, גם תושבי חיפה יכולים לדרוש את זה מהעירייה שלהם. עם קצת יצירתיות ויוזמה, אזור מעגן הדיג יכול להפוך למתחם בילויים פורח לא פחות מנמל תל אביב החדש. אלא שלראש עיריית חיפה יש סדר עדיפויות אחר.
יונה יהב כיבד השבוע בנוכחותו את פסטיבל הקישון הירוק, אבל מאחורי החיוכים הסתתר עימות חריף בינו ובין שרון נסים, מנכ"לית הנחל. נסים, רק בת 34, בחורה נמרצת שמאוהבת בקישון עד מעל הראש, רגילה לשמוע מפוליטיקאים מתבגרים את הצירוף המתנשא "גברת צעירה". היא לא רגילה לקבל איומי פיטורים
כמו זה שיהב שיגר לעברה לאחרונה, כשאמר באירוע רשמי "אדאג שמנכ"לית רשות הקישון תפוטר".
הדבר האחרון שעשה גדעון עזרא לפני שפינה את לשכת השר להגנת הסביבה, היה לתת לה גיבוי: "לא ייתכן להלך אימים על עובד ציבור ולאיים בקיפוח פרנסתו משום שהוא נוקט עמדה שמתבקשת ממילוי תפקידו", כתב עזרא במכתב חריף ששיגר ליהב.
המחלוקת בין יהב לנסים נסבה על מאות דונמים ירוקים שמשתרעים על גדות הקישון. נסים רוצה להשאיר אותם ירוקים; יהב רוצה לכסות אותם בבטון ולהפוך אותם למשטחי אחסון של חברת נמלי ישראל, במסגרת ההרחבה המתוכננת של נמל חיפה. יהב רואה בהרחבת הנמל מהלך אסטרטגי שיעניק לעיר דחיפה כלכלית ואלפי מקומות עבודה; רשות הנחל, החברה להגנת הטבע וסיעת הירוקים במועצה סבורים שהרחבת הנמל לא יכולה לבוא על חשבון הפיכת הקישון למחסן. העיקר שכולם חגגו יחד בחול המועד. הקרבות יתחדשו מיד אחרי החג.
נא להמתין לטעינת התגובות
