אורח בחצר האחורית: שועל בעציץ

לא תמיד צריך להמציא סיפורים. משפחה במודיעין נדהמה לגלות שועלון בחצר הבית. בקרוב, כמו בלונדון, במקום חתולי הרחוב? אמא ירוקה

אילולי ידעתי שהמקרה אמיתי, הייתי מחשיבה אותו לסיפור בדיוני לילדים. היה זה בעיר מודיעין לפני כמה שבועות. משפחה מצאה בחצר ביתה גור שועלים שנלכד בצעיץ חרס. ההנחה היא שהשועלון המסכן שהה בעציץ ימים ספורים, ללא מים ומזון. ואם אתם שואלים איך הגיע לשם, אז גם כאן יש תסריט היפותטי: כלי החרס המשפחתי עמד בסמוך לעץ, וככל הנראה השועלון מעד לתוכו בשעת מנוסה מבהלה או מאיבוד שיווי משקל. אולם, סוף טוב הכל טוב. הגור חולץ על ידי וטרינר והועבר לידי רשות שמורות הטבע.
צילום באדיבות עיריית מודיעין
השועל המסכן שהה בעציץ ימים ספורים צילום באדיבות עיריית מודיעין

ברשות הוחלט להעבירו למדרשת שדה בוקר, שם יגדל בתנאי שבי, מתוך מאמץ ללמד (ככל האפשר) את העולל המסכן להתנהג כמו שועל. לרוע המזל, שועל בוגר אמיתי הוא לעולם לא יידע להיות. נחמה פורתא היא שאנשים טובים חילצוהו ודאגו

לו, או שֶחלילה לא מצא הגור את מותו בשוגג. משפחתי ואנוכי היינו שמחים מאוד לארח שועלון כמותו בעציצנו. לא במחיר החופש כמובן. המחיר לגדילה בתנאים טבעיים אינו יסולא בפז. גם חיים בפינת חי אינם עדיפים.

על צמרת העץ

הרשויות בישראל מבוהלות למדי כשמדובר בטורפים כגון: שועלים, תנים או זאבים, זאת מפאת הסכנה להידבקות במחלת הכלבת. משרד החקלאות ורשות שמורות הטבע נוהגים לפזר פתיונות חיסון בכל אותם איזורים המוכרים להם ברחבי הארץ. החיסונים הנוזליים מושלכים ממטוס העובר בשדות הפתוחים. הם מורכבים מאמפולות המצופות אבקת דגים, וזו מפתה את השועלים או את התנים לאוכלן ובכך להתחסן. 

במקומות מסוימים בחו"ל, כמו אנגליה, שועלים הם חלק מן הנוף היומיומי. בלונדון, לדוגמה, שגרתי לפגוש שועל מחטט בפח האשפה, כמעט כמו שאצלנו רגילים לפגוש חתולי רחוב. ללא ספק שועלים הם יצורים סתגלתנים ושרְדָנִים להפליא. הם נהנים מקרבה לשטחי חקלאות כמו: לולים וכן מהקרבה למגורי אדם. התנהגותם לעיתים נתפסת חריגה אך מובנת מטעמי הישרדות. בפברואר 2009 נצפתה משפחת שועלים שלמה מקננת בצמרת עץ בלונדון.

מכל מקום, ברשות שמורות הטבע מודאגים בעיקר מאיזורי הִתְרבות מואצת של אוכלוסיית השועלים. ההתייחסות היא לשטחי מזבלות למיניהן ולמקומות בהם ההקפדה על סניטציה מעטה, כמו במשקי עופות וכדומה.

מקרה השועלון בעציץ החרס מציאותי ודמיוני, לא פחות מן הקריאה הנלהבת של בני בן ה-5: "אמא, ראיתי נֶשֶר בחלון!". סיפורים מתרחשים כל יום מתחת לאפנו. לא תמיד צריך להמציא כאלה...  

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמא ירוקה

צילום: איור: ליאת אלוף

קטרין נקאש-קוזיאל היא סופרת ומחברת ספרי ילדים למען שמירת טבע ונוף, ספרה הראשון הוא "שולי שועלון בחולות חולון" יצא בהוצאת רימונים. קטרין היא חובבת טבע העוסקת בנושאים הקשורים לשמירת טבע והגנת הסביבה בישראל ובעולם, במטרה לחנך ילדיה ואת את הדור הצעיר לאהבת הטבע ולמודעות אקולוגית

לכל הכתבות של אמא ירוקה

עוד ב''אמא ירוקה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים