הפיקוד להגנת הסביבה
התעשייה היא לא האויב הגדול של הסביבה. המשרד להגנת הסביבה מתקשה יותר להתמודד עם רשויות המדינה ומשליכי פסולת פירטים
השלכת פסולת בניין צילום: ברק אלפי ברק אלפי, באדיבות המשרד לאיכות הסביבה
בעלי המפעלים מרגישים שהמשרד רוכב על גבם בדרך אל התהילה הציבורית, ומתעקש להתייחס להפרות מהותיות ולתקלות בלתי נמנעות במידה שווה של חומרה, ועם יד קלה מדי על ההליך הפלילי. כל זה, לטענתם, כדי לבנות לעצמו את תדמית הרגולטור הקשוח שהשר כה חושק בה. האמת היא שאין סתירה בין קשיי האכיפה שאותם הציג המשרד בדוח השנתי שלו לבין הטענות של התעשיינים על אכיפה קשוחה מדי.
לתעשייה יש דימוי כמעט דמוני, והמצב בארובות המפעלים בישראל רחוק מלהיות מושלם, אבל ההפקרות הסביבתית האמיתית מתרחשת כיום בשתי חזיתות אחרות: זרועות המדינה ועבריינות פיראטית שמפוזרת על פני הארץ כולה. זו חומקת רוב הזמן מתחת לרדאר ומחוץ להישג ידם של 55 המפקחים האמורים לאכוף בשטח את חוקי הסביבה.
המשרד להגנת הסביבה מתקשה להתמודד עם גופים רבי עוצמה כמו צה"ל, מינהל מקרקעי ישראל ומשרדי ממשלה נוספים, ובקוטב השני אינו מסוגל לרדוף אחרי אלפי עבריינים קטנים שמשליכים פסולת בניין בשטחים פתוחים, שמגלגלים צמיגים לוואדיות, שמקימים מבנים ארעיים על שפת נחלים ושמשליכים פגרים של בעלי חיים בשטח ללא טיפול הולם.
"בדרך כלל אין לי בעיה עם הגדולים", מעיד בכיר במשרד להגנת הסביבה, "כשמנהל של מפעל רציני, קל וחומר אם הוא נסחר בבורסה או עובד עם הפנים ליצוא, מקבל מכתב מאיתנו הוא עובר לדום. רק חסר לו לקבל זימון לחקירה פלילית או לככב בתקשורת. הוא יודע
שזה יגרום לו נזק אדיר. הבעיה היא דווקא עם הבינוניים והקטנים, ובעיקר הפיראטים, שחלקם באים מרקע מפוקפק. הם לא סופרים את התקשורת, חקירה פלילית לא מפחידה אותם, הם מצפצפים עלינו והכלים שהחוק נותן לנו לפעול נגדם מאוד מוגבלים. וזה עוד במקרה הטוב, שבו אנחנו מצליחים לשים עליהם יד ולהוכיח את העבירה".
באווירה הזו, במסיבת העיתונאים שבה הציג גלעד ארדן את סיכום השנה בתחום האכיפה, נרשמה לו פליטת פה חיננית: את ראש אגף ים וחופים במשרדו הוא כינה בהיסח הדעת "מפקד אגף ים וחופים". פרויד לא היה מנסח את זה טוב יותר.
aviv67@gmial.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם