נוהל אכיפה סביבתית חדש. הפעם זה יעבוד?
"אפס סובלנות כלפי מזהמים", חוזר ואומר השר להגנת הסביבה בשנה האחרונה. כעת מנסה ארדן להצליח היכן שקודמיו לתפקיד נכשלו ומשיק נוהל אכיפה משלו. על פי הנוהל, מרגע זיהוי מפגע סביבתי ועד להעמדה לדין, לא תעבור שנה. האם זה יעבוד? "זה לא תלוי רק בנו", אומרים במשרד
◄נוהל אכיפה של המשרד להגנת הסביבה
למרבה הפלא, לא מדובר בפעם הראשונה בה מגדירים במשרד להגנת הסביבה יעדים מרחיקי לכת בתחום האכיפה. עד כה לא הצליח המשרד לעמוד ביעדים הללו, אולי הפעם משהו ישתנה. לטענת ארדן, היעדים הפעם ייושמו
האשמה הופנתה בעיקר כלפי פרקליטות המדינה. לטענת המשרד להגנת הסביבה, הפרקליטות אינה מתייחסת לעבירות סביבה בעדיפות ראשונה מצד אחד ומצד שני, עושה איפה ואיפה בין אזרחים עברייני סביבה לעברייני סביבה עובדי מדינה או מרשות הביטחון. טענות המשרד באו לידי ביטוי במסמך ששיגר לאחרונה ארדן ליועץ המשפטי לממשלה היוצא, מני מזוז. היום המשיך המשרד להגנת הסביבה בהתקפה על הפרקליטות וטען כי "תיקים רבים עומדים באותה נקודה זמן רב ולא מגיעים לכדי מיצוי אכיפתי, מפני שפרקליטות המדינה מעכבת את זירוז התהליך".
נוהל האכיפה החדש נועד להגביר את יעילות מערך האכיפה לצורך סילוק מפגעים סביבתיים והסדרתם. הנוהל תוחם את לוח הזמנים כך שסיום הליך האכיפה לא יעלה על תקופה של למעלה מ- 12 חודשים. נוהל האכיפה מתחלק לשני חלקים מרכזיים: הליך האכיפה המנהלי והליך האכיפה הפלילי. הליך האכיפה המנהלי מתחיל מזיהוי המפגע ואפיונו ומסתיים במעקב על הסדרת המפגע או לחלופין מעבר להליך הפלילי - שלב זה תחום בארבעה חודשים וחצי.
בשלב זה, ניתנים שלושה חודשים להסדרת העניין לאחר זיהויו, קביעת הדרך להסדרת המפגע ויישומה. אם המפגע לא הוסר תוך שלושה חודשים תתחיל חקירה פלילית. ארדן מציין כי "לא תינתן אופציה שבה מנהל המחוז מאפשר הארכה, היחיד שיכול לאשר הארכה בשלב זה הוא סמנכ"ל האכיפה במשרד".
הליך האכיפה הפלילי מתחיל מרגע גיבוש ההחלטה על פתיחה בחקירה פלילית ונמשך עד לאישור טיוטת כתב האישום והעמדה לדין - כל ההליך אמור לקחת עד שבעה חודשים וחצי כאשר הסמכות להארכה בשלב זה הוא רק של היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. לצד ההליכים הללו ישנו הליך נוסף המתייחס למפגעים חמורים אותם מזהה מנהל המחוז ופועל בהליך מזורז על מנת להסדיר את המפגע ולבצע אכיפה.
לצד שינוי הנוהל, מבקרים במשרד להגנת הסביבה גם את החוק המאפשר רק לתובעים חיצונים לתבוע בעניין של עבירות סביבה. לדברי ארדן, מדובר בטעות היסטורית. "מדוע התובע צריך ללבוש מדים של אזרח אבל בעבירות תנועה גם לובש מדים כחולים יכול לתבוע ולתת קנסות?".
המחסור בכוח האדם במשרד להגנת הסביבה הוא גדול, מדובר ב- 55 פקחים הפועלים בכל הארץ. אולם לטענת המשרד, הם נמצאים במגמת שיפור. חוק הרשויות המקומיות שאמור להתחיל לפעול בקרוב אמור לתת סמכות אכיפה לפקחי הרשויות בתחום הסביבה ובכך לסייע בפתרון המחסור בכוח אדם למטרת אכיפה. דבר נוסף אותו שואפים להשיג במשרד הוא הוספת כוח אדם מקצועי למשטרת האכיפה, למשל כימאים שיוכלו להאריך את הנזק הסביבתי במקום.
מבחינת חקיקה כדי לאפשר את התייעלות הנוהל החדש ושיפור האכיפה מתכוון המשרד לפעול להרחבת סמכויות המפקחים. כך, למשל, שיוכלו הפקחים לאסור על שימוש ברכב ששותף בפגיעה סביבתית למשך 30 יום באופן מידי מכורח חוק המזהם-משלם.
כמו כן, פועל המשרד להחיל נוהל במסגרתו יוכלו אנשיו להטיל עיצומים כספיים בגובה של מיליוני שקלים בכל הנוגע לחומרים מסוכנים. השאיפה במשרד היא להגיע למצב שבו רף הענישה ישתנה בהתאם לחישוב רווחי המזהמים, כך שלא יקרה מצב שיהיה לגורם כלשהו רווח כלכלי מזיהום. יש לציין כי בעבר נעשה ניסיון, ללא הצלחה, להגדלת הקנסות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם